אם אתם מתכוונים לטוס לאוקראינה בקרוב כדי להשתטח על קבר רבי נחמן מאומן או לתייר בקייב, כדאי שתצטיידו בכסף מזומן ובהסבר מוכן על כוונת ביקורכם. כל ניסיון התחכמות עם פקידי ההגירה עלול להסתיים בחקירה, בעיכוב ובגירוש – וזאת כנראה בעקבות יחס הרשויות הישראליות לאוקראינים בנתב"ג.
בחודש פברואר עוכבו עשרות ישראלים בשדה התעופה בוריספול סמוך לקייב. מקצתם נאלצו להמתין שם שעות ארוכות, ולבסוף גורשו חזרה לישראל. מן הדיווחים עולה כי היחס אל הישראלים נע בין אטום למשפיל. שבועיים לפני הבחירות לנשיאות אוקראינה, הרשויות בקייב מגבירות את הכוננות מחשש לפרובוקציה רוסית שתחבל בבחירות – אבל היחס לישראלים נובע לא מכך, אלא, לדברי מקורות במשרד החוץ, ממשבר בתיירות בין המדינות.
באופן רשמי האוקראינים אינם מודים שהוחלט לנהוג בישראלים ביד קשה: הגרסה הרשמית היא שנוהלי פיקוח הכניסה חוזקו, ותו לא. לדברי שגריר אוקראינה בישראל, גנאדי נדולנקו, "יש אנשים שבאים לאוקראינה לא לשם תיירות, והבדיקות קפדניות יותר. מעתה לא מאפשרים כניסה למי שאין להם כסף מזומן והזמנת חדר במלון, ולמי שאינם נותנים הסבר סביר לכניסה. זו לא שאלה של הדדיות או נקמה על היחס לתיירים אוקראינים שמגיעים לישראל. לפני כן נתנו לכל הישראלים להיכנס בלי לשאול כלום. וכעת החלו להקפיד יותר".
אולם מקורות במשרד החוץ אומרים שהיחס לתיירים הישראלים בבוריספול הוא תגובה ישירה ליחס הרע לתיירים אוקראינים בנתב"ג. "שורש הבעיה הוא בניצול ציני של הסכם ביטול הוויזות בין ישראל לאוקראינה", הם אומרים. "בבסיסו ההסכם חיובי, עבדנו שנים להשיג אותו, ובשנים הראשונות לחתימתו הוא תפקד היטב. מספר התיירים בין שתי המדינות עלה, והגענו למצב שכחצי מיליון איש נוסעים הלוך ושוב בין ישראל לאוקראינה. אבל לפני כשלוש שנים חלה הרעה במצב".
לפי המקורות, אנשים מאוקראינה וממדינות נוספות, ובהן גיאורגיה, החלו לנצל את יכולתם לבוא לישראל בלי ויזה כדי להיכנס למדינה ולהגיש כאן בקשות למקלט מדיני. מטרתם למעשה היא הגירת עבודה: "הם משתמשים לרעה בסעיף המקלט המדיני כדי להגיע לישראל. מרגע שהבקשה מוגשת הם מוגנים מגירוש, ויכולים לעבוד בישראל באופן חוקי בזמן שבקשת המקלט המדיני נבדקת". משך הבדיקה נמשך בין שנתיים לשלוש שנים, ואלפים החלו לנצל את השיטה כדי להגיע לכאן לעבוד. "התפתחה תעשייה שלמה שמדריכה את מהגרי העבודה בדרכם לישראל. מוצאים להם דיור זול ועבודה. המקום היחיד שאפשר לעצור בו את השיטפון הזה הוא נתב"ג, וזה מה שמנהל האוכלוסין מנסה לעשות".
כתוצאה מבדיקותיהם של פקידי מנהל האוכלוסין, המסרבים לבקשות הכניסה של נוסעים רבים מאוקראינה, נפגעים גם תיירים לגיטימיים לגמרי. "התוצאה היא שאנו מקבלים תלונות רבות ומוצדקות של אנשים שמעכבים אותם או מתייחסים אליהם בצורה משפילה. כעת הסבלנות האוקראינית פקעה, והם החלו לעשות לישראלים מה שאנחנו עושים לאוקראינים כאן".
לפי נתוני משרד הפנים סורבה כניסתם לארץ של 8,453 אזרחים אוקראינים ב־2017, ו־7,307 ב־2018. אפילו שרת החינוך של אוקראינה, ליליה גרינוביץ', עברה תשאול משפיל בנתב"ג, וכדי לשחררה נדרשה התערבות ישירה של לשכת שר הפנים. לדברי מקורות במשרד החוץ היו בשנתיים האחרונות גם מקרים שבהם הוחזר מטוס חצי מלא במסורבים, אך האוקראינים הבליגו.
הקש ששבר את גב הגמל היה הטיפול בראש עיריית קייב, ויטאלי קליצ'קו, בעת כניסתו לישראל לרגל כנס ראשי ערים בירושלים לפני שבועיים. קליצ'קו ושני סגניו הופרדו ועוכבו בנתב"ג למרות היותם חברים במשלחת רשמית. קליצ'קו, אלוף העולם לשעבר במשקל כבד ומראשי מהפכת מיידאן, הוא גיבור לאומי באוקראינה ואישיות בינלאומית מוכרת.
מרשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים נמסר: "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ ועומדים בקשר ישיר עם נציגות אוקראינה בישראל. תפקידם של בקרי הגבול בישראל הוא לערוך תשאולים כאשר עולה הצורך בכך, ואם אכן עולה חשש לכוונה של השתקעות שלא כחוק, הכניסה מסורבת. במרבית המקרים הנוסע בסופו של דבר נכנס לישראל.
"לא מוכרות לנו טענות משרד החוץ. סוגיית ראש עיריית קייב קשורה לבידוק ביטחוני ולא לתשאול של בקר גבול. נבהיר כי במקרים חריגים מעורבים גם אנשי שגרירות אוקראינה ומשרד החוץ בטרם מתקבלת החלטה. לסוגיית בדיקת בקשות למקלט, בעקבות עומס הבקשות מתיירים מאוקראינה נקבע נוהל בדיקה מהיר שהוכיח את עצמו. מ־7,711 בקשות מקלט שהוגשו בשנת 2017, מספר הבקשות ירד ל־1,765 בשנת 2018. מתחילת השנה הנוכחית הוגשו עשרות בקשות בלבד".
