אחד מארגוני השמאל הפעילים במסדרונות בתי המשפט בישראל, 'המוקד להגנת הפרט', שלח לאחרונה מכתב לשרת המשפטים איילת שקד, בו דרישה לאסור על שופטים ודיינים, תושבי יהודה ושומרון, לדון בעניינם של פלסטינים תושבי האזור ומזרח ירושלים. הדרישה באה על רקע מינויי שני דיינים שמרנים על ידי שרת המשפטים לכהונה בבתי הדין לעררים.
מדובר בדיינים עו"ד חנניה גוגנהיים ועו"ד שלמה ויזן. גוגנהיים הוא תושב בנימין ובעבר עבד ב'פורום המשפטי למען ארץ ישראל'. נגדו נטען כי עמדותיו ותפיסת עולמו קרובות לאלו של איילת שקד ומפלגתה, 'הימין החדש'.
בעקבות המינוי מיהרה יו"ר המוקד להגנת הפרט, ג'סיקה מונטל, לשלוח מכתב מחאה. תחת הכותרת: "מחאה חריפה ודרישה בעניין מינויים של עו"ד חנניה גוגנהיים ועו"ד שלמה ויזן לכהן כדיינים בבתי הדין לעררים", טוענת מונטל כי יש לעצור את המינוי בזמן בחירות ואף מוסיפה כי יש לאסור על שופטים תושבי יהודה ושומרון לדון בעניינם של פלסטינים.
"אנו מעלים בזאת דרישה נחרצת לפיה דיינים המתגוררים בהתנחלויות ומאחזים בתחומי השטחים הכבושים, יחתמו על הסדר למניעת ניגוד עניינים שיאסור עליהם לשבת בדין בעניינם של פלסטינים תושבי השטחים, לרבות ירושלים המזרחית, בטרם ייכנסו לתפקידם", כותבת מונטל.
מונטל מסבירה כי על פי פרסומים בתקשורת, גוגנהיים הוא תושב התנחלות ועל כן הוא מצוי בניגוד עניינים מול פלסטינים. "דרישה זו מכוונת בראש ובראשונה לעניינו. מקום מגוריו של עו"ד ויזן לעומת זאת, לא פורסם בכלי התקשורת. ברם, ככל שעו"ד ויזן הינו תושב התנחלות או מאחז בשטחים הכבושים אף הוא, אזי דרישתנו לחתימה על הסדר למניעת ניגוד עניינים תקפה לגביו – כמו גם לגבי כל מינוי עתידי למשרת דיינות בבתי הדין לעררים. בכל הכבוד הראוי, עמדתנו בעניין ברורה. הדעת אינה סובלת, בלשון המעטה, כי דיינים תושבי התנחלויות ומאחזים ישבו בדין בעניינם של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, המתגוררים בישראל, ויחרצו את גורלם. כיצד יכול דיין החי בשטחים הכבושים, ולפיכך ברי מה עמדתו בשאלת חוקיות השליטה הישראלית בשטחים הכבושים, לשבת בדין ולדון בשאלות הנוגעות למרכז חיי עוררים פלסטינים ולסבירות והגינות החלטות הרשויות בעניינים העוסקים בתושבי ירושלים המזרחית ובני משפחתם תושבי השטחים הכבושים?".
המוקד להגנת הפרט הינו אחד הארגונים הפעילים והמשמעותיים בכל מה שקשור לפעילות משפטית של פלסטינים נגד מדינת ישראל. המוקד מרבה לסייע לבני משפחות של מחבלים ואף מחבלים עצמם בדיונים בבתי המשפט הישראלים. על פי ארגון NGO Monitor, "בין התאריכים 12 בפברואר 2018 ל־19 בנובמבר 2018 המוקד הגיש שש עתירות לבית המשפט העליון" על מנת למנוע "את הריסת בתיהם של פלסטינים שביצעו פעולות טרור, ביניהם בתיהם של המחבלים שרצחו את ראובן שמרלינג, הרב רזיאל שבח, לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי, עדיאל קולמן, זיו חג'בי, קים יחזקאל, סרן זיו דאוס וסמל נתנאל קהלני. העתירות הוגשו בשם משפחות המחבלים על ידי הארגון, שמעורב באופן עקבי בעתירות וקמפיינים נגד הריסת בתיהם של מחבלים".
כמו כן, זוכה הארגון למענקים רבים ממדינות המערב. בשבע השנים האחרונות קיבל המוקד להגנת הפרט למעלה מ־23 מיליון ש"ח מישויות זרות. כמו כן זכה הארגון למענקים מהקרן החדשה לישראל בעשור האחרון בלמעלה מ־800 אלף דולר.
לפני מספר חודשים הועלתה טענה דומה על ידי חברת הבנייה "שחם נדל"ן" שמצויה בסכסוך משפטי מול חברת הנדל"ן אמנה. בין שתי החברות ניצת סכסוך משפטי ארוך שנים שהגיע לאחרונה לבית המשפט. חברת אמנה פנתה בהליכי הוצאה לפועל מול "שחם נדל"ן" ומנגד הועלו טענות משפטיות של "שחם נדל"ן" נגד אמנה. הדיון הגיע לפתחו של השפוט אלכסנדר רון אלא שאז הגישה חברת "שחם נדל"ן" בקשה לפסילת השופט בטענה שהוא תושב אלון שבות ואמנה הינה חברה המיישבת ביהודה ושומרון. נציין, כי בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט.
מנכ"ל ארגון 'בצלמו' שי גליק מסר בתגובה כי "לו ארגון ימין היה קורא לפסול את השופט ג'ורג' קרא בגלל היותו ערבי לדון בתיקי מחבלים הייתה קמה זעקה והדבר היה נדחה על הסף. אבל למוקד מותר להשמיץ ולדרוש פסילה סלקטיבית של מתנחלים לשופטים. אני דורש מהיועמ"ש לדחות את בקשתם לאלתר".
