ד"ש מאחשוורוש: רשות העתיקות חשפה היום (ד') שבר קנקן, המעוטר בפנים אנושיות מהתקופה הפרסית, שהתגלה לאחרונה בעיר דוד. השבר, שתוארך כאמור לתקופה הפרסית, (המאה הרביעית והחמישית לפנה"ס) התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של הרשות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבגן הלאומי עיר דוד, סמוך לחומות העיר העתיקה. הקנקן עוטר בתווי פנים, מעט מוגזמים, מהם שרדו שתי עיניים גדולות פעורות, אף, אוזן אחת וקטע קטן מזווית הפה.
"כלי חרס מתקופה זו נחשפו בעבר בעיר דוד אך זו הפעם הראשונה שכלי מהסוג הזה נמצא בחפירות ארכאולוגיות בירושלים או באתר כלשהו ביהודה", הסבירו פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות. לדבריהם, קנקנים שכאלו מכונים "כלי בֶס" והם היו נפוצים מאוד בתקופה הפרסית במצרים, ביישובים הפניקים לאורך חופי הלבנט, וכן בפרס. במיתולוגיה המצרית, בס הוא האל המגן על הבית ובייחוד על אימהות, נשים בזמן הלידה ועל ילדים. עם הזמן התפתחה דמותו לאל המגן על כל הטוב באשר הוא וכך נקשר גם עם המוזיקה והריקודים. דמותו עיטרה קירות בתים, וכלים מכלים שונים (כלי חרס וחפצי יום יום שונים, למשל מראות) או נענדה כקמע על הצוואר. בס מופיע לרוב כמעין גמד מזוקן בעל פנים גדולות, עיניים בולטות ולשון משתרבבת כשהוא הוא עטור בכובע נוצות. החוקרים מסבירים כי דמות נלעגת, גרוטסקית זו, נועדה ככל הנראה "לעורר שמחה וצחוק ולהבריח את הרוחות הרעות".
דמותו של בס כאל מגן אומצה, כך נראה, על ידי הפניקים וקמעות רבות בדמותו, כמו גם כלי בס מעוטרים נחשפו בחפירות הרבות ביישובים בני התקופה הפרסית לאורך החוף. שבר הקנקן התגלה בחפירה בחניון גבעתי בעיר דוד בתוך בור אשפה גדול שהכיל גם שברי כלי חרס רבים נוספים המתוארכים לתקופה הפרסית. כלים וקמעות כאלו נמצאו גם בפרס עצמה, בשושן, בפרספוליס ובערים נוספות, לשם הגיעו ככל הנראה בתקופה זו ע"י אמנים מצריים שפעלו שם וכחלק מהמסחר הבין לאומי.
