"יש לי ארבעה ילדים ובעל מובטל, אין לי איך להביא אוכל הביתה. אני לא מדברת רק בשמי אלא בשם כל משפחות עזה. ילדינו בני ה־12 צריכים ללכת לגדרות ולאבד את חייהם, כאשר לבנים של בכירי חמאס יש ג'יפים ודירות. זה השלטון של סנוואר והנייה. הם יורים בילדים שלנו, ומכניסים לתוך המפגינים אנשי ביטחון בלבוש אזרחי שעוצרים אותם ומרביצים לנערים ולנערות. איפה הצדק?"
את הדברים האמיצים הללו אמרה תושבת הרצועה בפנים גלויות מול מצלמתו של עיתונאי מקומי. הסרטון החריג עלה לרשתות החברתיות והתפשט בהן כאש בשדה קוצים. 200 אלף ציוצים מחדש ומאות אלפי לייקים שימשו מדד דיגיטלי להיקף ההתקוממות הפנים־עזתית. אבל בניגוד לעבר, ההתנגדות בשטח היא שמובילה את האירועים ולא הפעילות הווירטואלית ברשת. עשרת אלפים איש יצאו לרחובות ביומיים הראשונים של ההפגנות בסוף השבוע שעבר, ורבים ממשיכים לעשות זאת מדי ערב. בתגובה הטילו מנגנוני הביטחון של חמאס עוצר על מחנות הפליטים, מוקד ההפגנות, וביצעו מעצרים תוך שימוש באלימות.

תחת הכותרות "בידנא נעיש" (רוצים לחיות) ו"מחאת העניים", הועלו בזה אחר זה צילומים מההפגנות שבהן מבקשים הצעירים זכויות בסיסיות, ומפיזורן בידי אנשי חמאס באמצעות ירי חי ואלימות קשה. עדויות מצולמות של ילדים שחושפים את גבם המוכה אחרי מעצר והתעללות של אנשי חמאס הופצו לעיני העולם, כמו גם תמונות של נשים מגובסות וצעירות ש'פנסים כחולים' בעיניהן, לאחר טיפול של מנגנוני הביטחון משום שהעזו להתראיין לתקשורת.עיתונאים שנרתמו לספר את סיפורם של המפגינים נגד שלטון ארגון הטרור, מצאו עצמם במרתפי המודיעין החמאסי.
בניסיון להסיט את השיח מהמהומות בעזה, התאמצו בחמאס להשתמש בפיגוע בצומת אריאל שבו נרצחו סמ"ר גל קיידאן והרב אחיעד אטינגר, כרימון עשן שיפזר את ההפגנות מבית. "אנחנו מברכים על הפיגוע שהתרחש כתגובה לכיבוש הישראלי ולפעולות ישראל – חילול ופגיעה במתפללים בירושלים וסגירת באב אל־רחמה, פגיעה באסירים בבתי הכלא והכפלת ההתנחלויות", נאמר בהודעת הארגון. "הפיגוע האמיץ מבהיר כי דרך ההתנגדות היא הבחירה החזקה והיעילה ביותר כדי להרתיע את הכיבוש ולהגן על מקומותינו הקדושים". פעילי חמאס חילקו ממתקים במחנות הפליטים כאות שמחה על "הפעולה המוצלחת".
אבל המחאות העממיות לא פסקו. "להפגנות בעזה שותפים שלושה סקטורים עיקריים", מאבחן באוזנינו נאסים, תושב העיר עזה. "המשפחות שאין להן מה לאכול וצועקות על האבטלה במחנות הפליטים, שהגיעה כבר ל־70 אחוזים; הצעירים המשכילים שמסיימים לימודים ונשארים מובטלים; והפקידים שעבדו בעבר ברשות הפלסטינית ובסוכנות אונר"א ועכשיו נותרו בלי עבודה. המשולש הזה הוא כוח משמעותי, שעשוי להוביל אירועים קשים ברצועה ואפילו לאתגר את שלטון חמאס".
אם המצב הכלכלי לא ישתפר וחמאס לא ייענה לרצון המפגינים, סבור נאסים, ההתקוממות ברצועה עשויה להתרחב. "השד יצא מהבקבוק, ואנשים כבר לא מפחדים לנוע לכיוון של הסלמה ואולי הפיכה. לא יכול להיות שלעניים לא יהיה מה לאכול, ושצעירים שמסיימים לימודים אקדמיים לא מוצאים עבודה גם אחרי עשר שנים. קשה לי להאמין שתהיה הצלחה, אבל המצב בעזה הוא כמו גלי הים שמשתנים על פי כיוון הרוח. לפי מה שנראה עכשיו, אנחנו עומדים בפני סערה".
טלאל, תושב אחר, חושב שלחמאס יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. "אני לא רואה כל דרך שחמאס מפסיקים את האלימות ונענים לדרישות המפגינים. הם מזמן הפכו את המתרחש בעזה למלחמה פוליטית נגד הרשות ונגד פת"ח. הם פועלים מתוך לחץ של איבוד השלטון, ויעשו הכול כדי להשאיר אותו אצלם. לא אכפת להם מאיתנו התושבים. קודם כל חמאס והשלטון, אחר כך האנשים". טלאל סבור שאם ההתקוממות תימשך, ישראל תשלם מחיר. "אם חמאס ירגיש שהוא בסכנה, הוא יעשה מה שהוא תמיד עושה: יבצע ירי לעבר ישראל וינסה לחולל עימות אלים. בסבבי הלחימה האחרונים חמאס יצא מחוזק מחוץ ובעיקר מבית, ולכן זו אופציה שבהחלט נמצאת על השולחן".
אביב בלי אינטרנט
המחאה העממית של תושבי עזה מגיעה דווקא כאשר הארגון העזתי חווה תקופת פריחה. חמאס התכוון לפצוח באירועים מיוחדים בסוף החודש הנוכחי כדי לציין שנה לטרור הגדרות שהוא מפעיל נגד ישראל, תחת הכותרת "צעדות השיבה". המהומות, שכללו לוחמת לואו־טק של עפיפוני ובלוני תבערה, הניבו הישגים נאים לארגון הטרור, שהצליח ליצור איום שישראל לא יכולה לעצור בטכנולוגיות מתקדמות בדומה לאיומים התת־קרקעי והרקטי.
בחודשים האחרונים זכה חמאס גם ליחס חם מהשכנה מצרים, שכלל ביקורים הדדיים של בכירים. לפני שבועיים חגג חמאס ניצחון קטן כאשר קהיר שחררה ארבעה מפעיליו שנחטפו על ידי המצרים במעבר רפיח. הארבעה, שמשתייכים לקומנדו הימי של חמאס, התחזו במעבר לסטודנטים הנוסעים ללימודים בטורקיה, אך יעדם האמיתי היה איראן שבה התכוונו לעבור אימונים ימיים. המודיעין המצרי, שידע על כוונתם מבעוד מועד, עצר אותם והם נלקחו למקום לא ידוע. בתחילת החודש הם שוחררו, כצעד בונה אמון שנועד לתרום לרגיעה בין חמאס לישראל.

בינתיים ישראל, שדוגלת במדיניות פיצול בין רמאללה לעזה, רואה בחמאס נכס אסטרטגי. האישור להעברת מזוודות הכסף ומשאיות הסולר מקטאר מבטא את התפיסה הזו. טרור הגדרות שנמשך במקביל למחוות הללו, לא הפריע לישראל להמשיך לגלות גמישות. ראשי הארגון, איסמעיל הנייה ויחיא סנואר, נוכחו לדעת שגם ירי רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ואף גוש דן, לא מפסיק את מאמצי התיווך לרגיעה. הם זיהו את הצורך של ישראל בשקט במהלך מערכת הבחירות, וכסוחרים ממולחים העלו את מחיר המוצר המבוקש.
אורית פרלוב, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסמנת את קטאר כנקודת החולשה של המחאה העממית בעזה. "המוחים סובלים מהיעדר סיקור בינלאומי, הנובע מכמה סיבות: מעצרי העיתונאים, היעדר תשתית אינטרנט במחנות הפליטים שמקשה לפרסם את האירועים, ובעיקר רשת אל־ג'זירה הקטארית, שנמנעת מדיווח משום שקטאר לא רוצה לאבד את מעמדה כמתווכת בין ישראל לחמאס".
לדברי פרלוב, החוקרת מגמות שיח בעולם הערבי,"אנחנו עדים לתופעה חדשנית ברצועה. אנשים עניים מופיעים לפני המצלמה בפנים גלויות ומשתמשים ברטוריקה קשה נגד חמאס, שלא השתמשו בה אפילו נגד ישראל. הם ביקשו להוריד את יוקר המחיה ולספק מקומות עבודה לצעירים, ונתקלו במדיניות דיכוי של חמאס. אין לחמאס לגיטימציה שלטונית. לפני 13 שנה הוא קיבל את השלטון בהפיכה אלימה, ולכן הדרך היחידה שלו לשלוט היא באמצעות האקדח. הטעות של חמאס היא שאותם מפגינים באים מבסיס הכוח של הארגון, מחנות הפליטים. יחיא סנוואר הגיע מחאן־יונס, ואסמעיל הנייה הגיע ממחנה אל־שאטי. לנקוט אלימות נגד הבית זה טיפשי".
"חמאס טוב לנתניהו"
אחד הסרטונים שבהם נראים אנשי חמאס מרביצים לילדים ולנשים הופץ בדף הטוויטר של חוסיין א־שייח, חבר הוועדה המרכזית של פת"ח ושר ברשות הפלסטינית. הוא הוסיף לסרטון את המילים הבאות: "אלה לא כוחות הכיבוש הישראלי. מדובר בכנופיות של חמאס, המטיל טרור ומדכא את הרעבים ברצועת עזה".
בתגובה לסרטון הציג חמאס את ההפגנות כאקט פוליטי, והאשים את פת"ח והרשות במימון המפגינים וליבוי הרוחות במטרה להפיל את שלטונו בעזה. תמונות של פעילי הפגנות יושבים במסעדות מול צלחות עמוסות הופצו על ידי תומכי חמאס. "אלו המפגינים הרעבים ללחם, שמקבלים כסף כדי להפגין", נכתב מתחת אחת מהן. "לא אכפת להם מהמולדת ולא שום דבר, הם מקבלים הוראות מאבו־מאזן".
בריאיון לערוץ הסעודי אל־חדת' הטיל בכיר חמאס אחמד יוסף את האשמה במצב על הרשות הפלסטינית וישראל. "אנחנו נמצאים כבר 13 שנים תחת מצור ולחץ של הכיבוש הישראלי. הרשות הפלסטינית החליטה לנקוט מדיניות של סנקציות כלפינו, ופגעה בעיקר בעניים ובחלשים ברצועה. מדינות ערב חזרו בהן מהבטחותיהן לתמוך ברצועת עזה, וכספי הסיוע שהעבירה הקהילה הבינלאומית הגיעו לרשות הפלסטינית, שלקחה אותם אליה כדי לכסות את חובותיה. רמאללה היא ששוללת את זכויות תושבי עזה ולא מעבירה את הכספים אליהם".
בפת"ח לא נשארו חייבים. בכיר הארגון ג'בריל רג'וב הגיב בזלזול לטענות וכינה את יוסף "ג'וקר שקופץ מעמדה לעמדה בהתאם לאינטרסים שלו". לטענת רג'וב, לרשות הפלסטינית אין כל קשר למחאה בעזה. "יש פה התקוממות עממית שלווה שחמאס מגיב אליה בטרור, אלימות, פריצה לבתים ופגיעה במשפחות ובפעילי זכויות אדם המזוהים עם פת"ח. לפני 12 שנה הם ביצעו הפיכה אלימה ולקחו את הסמכויות של הרשות הפלסטינית תוך שפיכת דם. אנחנו המשכנו לממן את ההפיכה הזו, והעברנו במשך השנים מעל 18 מיליארד דולרים לשלטון חמאס. מימַנו להם חשמל, משכורות, הכול. ברור לנו שחמאס גנב מאנשי עזה, והשתמש בכספים שהעברנו אליהם לצורכיהם".

רג'וב, שהתראיין לכלי תקשורת ערביים, ניסה לסכסך בין חמאס למצרים והזכיר שהארגון העזתי הוא חלק מהאחים המוסלמים שקהיר הוציאה מחוץ לחוק, והנחשבים לאויביו המרים של הנשיא א־סיסי. בכיר הפת"ח קרא למצרים לפעול להחזרת שלטון הרשות בעזה. "שלטון חמאס מתפוצץ להם בפנים. אני לא מבין מה חמאס רוצים. הם רוצים לשלוט בעזה בשם האסלאם או בשם פלסטין? הם רוצים מדינה פלסטינית או הקמת ישות נפרדת בעזה והמשך הפיצול שמשרת את נתניהו? חייבים לפעול למען אחדות השטח באמצעות הליך דמוקרטי של בחירות לנשיאות ולפרלמנט. אם חמאס ימשיך לסרב ולפעול נגד תושבי עזה, סופו יהיה בהפיכה".
יוסוף, תושב עזה, סבור שמוטב שאנשי פת"ח ישתקו. "ההתבטאויות של פוליטיקאים בפת"ח מקלות על חמאס להמשיך בהפעלת כוח נגד המפגינים, בטענה שמדובר במתנגדי משטר", הוא אומר.
השאלה הגדולה שתושבי רצועת עזה צריכים לשאול את עצמם היא מה החלופה לשלטון חמאס, אבל לכך אין תשובה אמיתית. בינתיים גם בישראל וגם במצרים רואים בחמאס הגוף היחיד שיכול להמשיך לשלוט ברצועה.