יצרני תרופות ניסו שוב ושוב לטפל במחלת האלצהיימר דרך התמקדות במשקע חלבוני במוח, המכונה עמילואיד בטא. הם גם נכשלו שוב ושוב. לאחרונה הצטרפו החברות ביוג'ן בע"מ ואייסאי לשורותיהן של חברות מתוסכלות שערכו במשך שנים ניסויים יקרים, ובסופו של דבר כשלו. מדענים ומפתחי תרופות רבים שואלים כעת אם הגיע הזמן למצוא כיוון אחר לטיפול במחלת השכחה המזיקה.
המוח הוא קופסה שחורה מבחינת מפתחי תרופות, אך ההתמקדות בעמילואיד בטא נתפסה זה זמן רב כתקווה הטובה ביותר לטיפול במחלה המסתורית, שמשפיעה על עשרות מיליונים ברחבי העולם. בשביל רבים ההשערה הפכה למעין אמונה, שהניעה מיליארדי דולרים בהוצאות מחקר והכניעה אלפי חולים בניסויים קליניים. "זה כבר לא מדע", אומר ג'ורג' פרי, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת טקסס בסן־אנטוניו, שכבר שנים מותח ביקורת על תיאוריית העמילואיד. "זה הפך לדת".
ביוג'ן ואייסאי הפסיקו שני ניסויים בשלבים מתקדמים. מטרת הניסויים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של התרופה aducanumab, שעלתה לשותפים יותר מ־830 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות. לפי הצהרת החברות, התוצאות הראו כי התרופה לא צפויה לסייע למטופלים, וההפסקה לא הייתה קשורה לענייני בטיחות. הן אמרו שימשיכו לעבוד יחד כדי למצוא טיפולים אחרים לאלצהיימר.
עמילואיד בטא הוא חלבון שנאסף במוח, ובקרב הסובלים מאלצהיימר מתגבש לחתיכות. יצרני התרופות חשבו שבאמצעות ניקוי החומר מהמוח, בעזרת תרופות, המחלה תיעצר. אולם עדיין לא ידוע אם החלבון הוא הגורם לאלצהיימר, או רק "אנדרטה" נוירולוגית לנזק שכבר נעשה.
הכישלון מעמיד מול המדענים את השאלה אם ההתמקדות המתמשכת בתרכובת מנעה השקעה בבדיקת תרופות אחרות. עם זאת, החוקרים חשבו שאולי גורלה של התרכובת של ביוג'ן עשוי להיות שונה. "התקווה הייתה שיש להם 'רוטב סודי', נוגדן חזק יותר", אומר סמואל גנדי, מנהל שותף של המרכז לחקר אלצהיימר בבית חולים הר סיני בניו־יורק. "אני מודה ומתוודה, היינו די נואשים".
בכל פעם שתרופת אנטי־עמילואיד נכשלת, התיאוריה משתנה, אומר פרי. תומכי התיאוריה טוענים שהתרופה פגומה ולכן לא פגעה בצורה הנכונה של העמילואיד, או לא התמקדה בחולים בשלב מוקדם מספיק של המחלה.
התמסמסות הטיפול של ביוג'ן היא הכישלון השני השנה: בינואר נטשה רוש אחזקות תרכובת עמילואיד בטא נוספת, ועצרה שני מחקרים גדולים לאחר שהודתה שהם עתידים להיכשל.
חלק מהמדע התומך בתיאוריה נשען על גנטיקה: בכמה מהחולים נמצאו מוטציות בגנים המעורבים בייצור עמילואיד בטא. עם זה, "מעולם לא נקבע קשר סיבתי", אומר מורלי דוראיסוומי, מומחה לאלצהיימר במערכת הבריאות של אוניברסיטת דיוק. לדבריו, על העוסקים בתחום "להעריך מחדש את כל הניסויים המתמשכים, בהתחשב במידע העדכני ביותר".
חברות התרופות איבדו מיליארדי דולרים בחיפוש אחר תרופה שיכולה להאט את התקדמות האלצהיימר. כאשר אלי לילי גילה כי תרופה דומה נכשלה בניסויים בשלב מאוחר ב־2016, חשף מנכ"ל החברה כי הוציאה עד אז 3 מיליארדי דולרים על פיתוח תרופה לאלצהיימר.
בסך הכול נרשמו כ־200 ניסיונות כושלים למצוא טיפול למחלה. התרופה של ביוג'ן ואייסאי הציעה ניצוץ של תקווה, וכשהמחקרים נעצרו, הקרקע נשמטה תחת רגליהם של חברות התרופות. משקיעים צפויים לדרוש שינויים במועצת המנהלים של החברה, בתקווה לעודד אסטרטגיה חדשה לפיתוח עסקי – זאת לדברי ג'פרי פורג'ס, אנליסט של חברת SVB Leerink. "הם יצטרכו להיות קונים או מוכרים. הם לא יכולים לשבת איפה שהם".
דובר ביוג'ן, דיויד קאוט, סירב להגיב על אסטרטגיית הפיתוח העסקי של ביוג'ן בעתיד. דוברת אייסאי, ליבי הולמן, אמרה שהכישלון אינו משפיע על תוכניותיה בנוגע לתרופות האלצהיימר האחרות שהיא מפתחת, הנקראות BAN2401 ו־elenbecestat. לדבריה, ניסויים מתקדמים ימשיכו השנה כמתוכנן.
כמה חוקרים עדיין מתלהבים מתיאוריית העמילואיד, למרות הכישלונות. לדברי לארי ווקר, נוירופתולוג ניסיוני מאוניברסיטת אמורי, התרופות שניסו עד כה נכשלו משום שהן פוגעות בעמילואיד באופן לא נכון. הן התמקדו בעיקר בגושים גדולים הנראים במוחות של חולי אלצהיימר שנפטרו, אך הנתונים מראים כי הצורה הרעילה של עמילואיד היא אשכולות קטנים יותר של חלבונים, שבהם יש להתמקד. "אני חושב שזה היעד הנכון", אומר ווקר. "כל גורם סיכון מוכר לאלצהיימר מגביר עמילואיד או משפיע עליו באופן כלשהו".
עם זאת, כמה מדענים אומרים כי המאבק בעמילואיד בטא הגביל את אופקיהם של חוקרי התרופות. לטענת דוריסוואמי, החברות השקיעו יותר מדי כסף בטיפול ולא יכולות לוותר. ענקי התרופות מכפילים את הימוריהם, משום שהם לא יכולים פשוט לעזוב. "יהיו עוד", אומר פרי. "זה לא הסוף".
תרגום: אלחנן שפייזר
