ביום שלישי הקרוב תגיע אל סיומה מערכת בחירות סוערת, שבה אירוע רדף אירוע ופרשה חדשה הפציעה עוד בטרם יבש הדיו על הקודמת. מבט על החודשים האחרונים מראה שבבחירות הללו, פרסונליות ויצריות ככל שתהיינה, נדחקו הצידה שאלות שבכמה מן המערכות הקודמות נטלו חלק משמעותי במאבק על לב הבוחר. למשל, סוגיות דת ומדינה.
נושאים כמו גיור, נישואין אזרחיים ושבת עולים אמנם על סדר היום אחת לכמה חודשים וגוררים אחריהם עימותים קואליציוניים, ניסיונות חקיקה ולפעמים גם הפגנות, אך בחודשים המצומצמים של מערכת הבחירות הם כמעט נעלמו. רגע לפני הבחירות ביקשנו לבחון את עמדות המפלגות השונות בארבע סוגיות מרכזיות שבשנים האחרונות הגדירו את הדיון בשאלות דת ומדינה: מתווה הכותל, גיור, נישואין אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת. נקדים ונציין כי מפלגת השלטון הנוכחית, הליכוד, לא השיבה לשאלותינו.
של מי הכותל
נפתח במתווה הכותל. בקצה השמרני של הסוגיה ניצבת כצפוי יהדות התורה, שבתשובה לשאלתנו מסרה כי "לא נאפשר שינוי הסטטוס־קוו הקיים בכותל מזה דורות. לא ניתן דריסת רגל לתנועות הנלחמות בהלכה היהודית במקום הכי קדוש לעם היהודי". לצידה ניצבת איחוד מפלגות הימין, שגם היא מתנגדת לשינוי המצב הקיים בכותל המערבי. "מיליוני היהודים החיים בארץ אינם מזדהים עם הדרישה הבאה מעבר לים", טוענים במפלגה. "הם באים בהמוניהם לרחבת הכותל המסורתית, ומכבדים את מנהגי המקום הנהוגים בו על פי מסורת ישראל מאז ומעולם. קדושת הכותל מחייבת זהירות רבה בכל הנוגע לשינויים במבנה או בסדרי התפילה".
שאר המפלגות תומכות ברובן ביישום מדיניות ליברלית במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. כחול־לבן מצהירים: "נפעל להסדרת סדרי התפילה ברחבת הכותל, ולאימוץ מתווה הכותל כפי שממשלת נתניהו קידמה אך לא יישמה. נקדם הרחבת רחבה שלישית שתתאים לכלל הציבור הישראלי והיהודי על כל גווניו, לצד המשך קיום הרחבה המרכזית". גם במפלגת העבודה הודיעו כי יפעלו להחזיר את מתווה הכותל, ולהבטיח את זכותם של כל הזרמים היהודיים להתפלל לפי דרכם ברחבה. ממפלגת כולנו מסרו כי יתמכו במתווה הכותל שקידם ראש הממשלה, וכי המפלגה "מחויבת לכך שכל אדם, מכל הזרמים בעם היהודי, יוכל להתפלל ולבקר בכותל המערבי". דברים דומים נמסרו גם מגשר, מפלגתה של אורלי לוי־אבקסיס.
במרצ היו מפורשים יותר, ומסרו בתשובה לשאלתנו כי "מרצ תקדם את מתווה הכותל כדי לאפשר שוויון לכל היהודים ברחבת הכותל". לדברי המפלגה, "הכותל הוא סמל חשוב לעם היהודי בארץ ובתפוצות, והניסיון לצמצם את החשיבות הזו לקהילה האורתודוקסית בלבד פוגע בצורה חמורה ביחסי ישראל עם יהדות התפוצות. ההחלטה של ממשלת ישראל היוצאת להקפיא את מתווה הכותל חותרת באופן מוחלט תחת הרעיון הציוני, ונוגדת את האינטרסים של מדינת ישראל והעם היהודי. מרצ תומכת בזרמים הליברליים ודורשת לאפשר לכל אדם לקיים את יהדותו כרצונו, ללא כפייה של הממסד האורתודוקסי". יצוין כי חברות כנסת מטעם מרצ השתתפו בעבר בתפילות ראש חודש של נשות הכותל.
מפלגתו של משה פייגלין מביעה תמיכה מסוימת בתביעותיהם של הזרמים הלא־אורתודוקסיים ברחבת הכותל, אך עם עדיפות ברורה לאורתודוקסיה. "היות והזרם האורתודוקסי מהווה רוב מוחלט של היהודים בישראל ומאז שחרור ירושלים הוא זה שמתפלל ברחבת הכותל המוכרת, נבנתה רחבה נוספת בסמוך כדי לאפשר תפילה לזרמים שאינם אורתודוקסים", אומרים בזהות. "רחבה זו עומדת רוב ימות השנה בשיממונה. לכשישתנה המצב ולא יהיה מקום, יידרש פתרון רחב יותר". ואילו במפלגת חד"ש סבורים כי אי־אפשר להפריד את הדיון בשאלת הכותל מהדיון הכללי על גורלה המדיני של הבירה. "ירושלים המזרחית היא שטח כבוש", מסרו מחד"ש, "לאחר סיום הכיבוש וכינון הסכם שלום צודק עם הפלסטינים על בסיס של שתי מדינות, כשבירת פלסטין ירושלים המזרחית, אז יהיה ניתן לדון על הסדרים קונקרטיים לגבי חופש הפולחן לכל האוכלוסיות".
מיהו יהודי
ישראל ביתנו מתייחסת בקצרה לנושא הגיור באתר האינטרנט שלה. תחת הכותרת "הישגים בכנסת העשרים", רושמת המפלגה לזכותה את המאבק בחוק הגיור שבעקבותיו הוקמה ועדת ניסים. "הצעת החוק שלפיה גיור שנערך בישראל יהיה מוכר רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, זכתה להתנגדות חריפה מצד ישראל ביתנו", נכתב באתר. "בשל התנגדות המפלגה הוקמה ועדת ניסים שהעבירה את המלצותיה ביוני 2018, אולם עד היום ראש הממשלה נמנע מלגעת בסוגיה ונכנע ללחץ מצד החרדים". אם יצליח ליברמן לעבור את אחוז החסימה ולצבור כוח פרלמנטרי, יש להניח שימשיך לקדם את הנושא תוך עימות עם המפלגות החרדיות.
יהדות התורה מסרה בתשובה לשאלתנו כי "לא נאפשר שינוי מהמצב הקיים בו הרבנות הראשית לישראל אחראית לגיור". גם מפלגת זהות מציגה מצע שמרני ביחס לגיור. "לגיור במדינת ישראל", נמסר מהמפלגה החדשה, "יש שתי השלכות מרכזיות: נישואין וזכאות לעלייה. זהות משוכנעת שהגיור הקובע לעניין עלייה לארץ במסגרת חוק השבות חייב להיות ממלכתי, להיות כפוף לרבנות הראשית לישראל ולהתבצע בבתי דין המוסמכים לכך על ידיה". בזהות מתריעים מפני מצב של הונאה בגיור, ולפיכך קובעים כי "צריך להיות תקן של גיור, בדומה לתקן הכשרות שזהות מציעה. הרבנות תנסח את הדרישות ההלכתיות לגיור על פי ההלכה המקובלת בעם ישראל כתקן, וכל מי שיציע לגייר אנשים יהיה מחויב להצהיר האם הגיור שלו עומד בתקן הגיור של הרבנות או לא. מעבר לזה", סבורים שם, "זו כבר תהיה בחירה של הציבור".
באיחוד מפלגות הימין משמיעים ביקורת מרומזת על בתי הדין האורתודוקסיים הפרטיים לגיור שנפתחו בשנים האחרונות. לדבריהם "הגיור חייב להיות ממלכתי, והמחשבה לפיה הפרטה כלשהי של הגיור תביא להרחבת היקף הגיור – בטעות יסודה. על תחום הגיור לחסות תחת הרבנות הראשית לישראל. בניגוד לנטען, כמעט כל דייני הגיור היום הם דיינים ציונים־דתיים. ניתן להרחיב את מספרי המתגיירים בכל שנה באמצעות תקצוב הולם, פתיחת בתי דין נוספים להקלת העומס, תקצוב סדור של מכוני הלימוד לקראת הגיור, וכתיבת קריטריונים ברורים וסדורים עבור המתגיירים. כל זאת לצד פישוט התהליך הבירוקרטי ככל שניתן, וליווי המתגיירים בשלב הגיור, ולא פחות חשוב – לאחריו".
במפלגת כחול־לבן מבטיחים לפעול ליצירת תהליך גיור מקל ונגיש יותר, שכולל פתיחה של אזורי הרישום והענקת האפשרות לרבני ערים לגייר – נושא שהפך לסלע מחלוקת עם המפלגות החרדיות. "נפעל לכינונה של מערכת גיור הוגנת ברוח בית הלל, תוך הקפדה על כללי ההלכה", מבטיחים במפלגתם של גנץ ולפיד. "נפעל להקמת בתי דין מקומיים לגיור ולפתיחת אזורי הגיור. כדי להנגיש את תהליכי הגיור לכל אזרח החפץ בהם, תפעל המפלגה לאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור, וכן לפתיחת אזורי הרישום לגיור באופן שיאפשר לכל מתגייר לבחור את בית הדין שבפניו הוא מבקש להתגייר". דברים דומים נמסרו גם ממפלגת כולנו, שמבטיחה להקל על הליכי בירור היהדות של עולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה שמעוניינים להתחתן במסגרת הרבנות הראשית, וזאת באמצעות "הסרת חסמים הקשורים בהוכחת יהדותם".
נושא הגיור משמש את יו"ר הימין החדש נפתלי בנט, לבדל בינו ובין המפלגה שממנה יצא. בראיון לאתר ynet שבועות ספורים לאחר הקמת מפלגתו הנוכחית אמר בנט כי "בתחום הגיור, הבית היהודי מתנגד לתוצאות ועדת ניסים. הוקמה ועדה בראשות השר לשעבר ניסים לכל נושא הגיור, והוועדה קבעה שימנו בן אדם מיוחד שימנה הרכבים אורתודוקסיים להרכבי גיור. זה דבר שלא מקובל על הבית היהודי, וזה דבר שאנחנו כן מאמצים. המסר זה שאנחנו צריכים לאזן בין מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי לבין חירות הפרט".
מפלגתה של אורלי לוי־אבקסיס משמיעה אמירות עמומות יותר, מבלי להתחייב לפתרון ספציפי. "עלינו לעשות הכול על מנת למנוע קרע בעם", נמסר מ'גשר'. "לעם היהודי זרמים רבים, ועלינו לעשות הכול כך שנוכל להמשיך כעם אחד. במדינת ישראל אנשים רבים אשר נתקלים בחומה בצורה בתחום זה. מסורת ישראל מורכבת מדרכים רבות ופסיקות מרובות המאפשרות מציאת פתרון לרובם, אולם יש צורך לשבת על המדוכה מתוך רצון אמיתי לפתרון. הרצון אמור לנבוע מתוך ההבנה שהמציאות הנוכחית מרחיקה רבים מן התורה ומן היהדות, וזו בכייה לדורות". אם תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לקואליציה עתידית, תצטרך גשר לתרגם את האמירות הללו למדיניות אופרטיבית.
"פוליטיקה של הסכמות"
מפלגת זהות, השואפת לצמצם למינימום את מעורבותה של המדינה בחיי האזרחים, סבורה כי הדיון על נישואין אזרחיים חייב להתחיל משאלה אחרת: האם תפקידה של המדינה לעסוק ברישום נישואין. "המשפחה והנישואין הם יסוד ראשוני ובלתי תלוי במדינה, ולכן רצוי שהמדינה תפסיק לנסות לעצב ולנהל אותו", טוענים בזהות. "במקום לתת אפשרות של נישואין אזרחיים, אנחנו בעד להפסיק את רישום הנישואין לגמרי ולהפסיק את הפטרונות של המדינה על מושג ומוסד הנישואין בכלל. אין סיבה שהמדינה תכפה על אנשים להתחתן כדת משה וישראל בניגוד לרצונם, ואין גם סיבה שהמדינה תכפה על אנשים להכיר בנישואין חד־מיניים בניגוד להכרתם. צריך לתת לעם ישראל לבחור לבד".
בקרב המפלגות התומכות בנישואין אזרחיים ניתן למצוא את מרצ, שקוראת ל"תיקון האי־שוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל, על ידי הנהגת נישואין וגירושים אזרחיים במדינת ישראל, כולל לבני ובנות זוג מאותו מין. רשם נישואין ממלכתי יהיה אחראי על רישום המעמד האישי, ויוחל דין אחד לגבר ולאישה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובהתרתם". דברים דומים נשמעים גם ממפלגת ישראל ביתנו, שמתחייבת לחוקק חוק בנושא, ומכחול־לבן, שם "רואים בנישואין על פי מסורת ישראל את דרך המלך של העם היהודי, מתוך בחירה ולא מתוך כפייה", אך בה בעת מודיעים כי "נקדם את ברית הזוגיות, מתוך אמונה בזכות של כל זוג לממש את אהבתו בדרכו, על מנת לאפשר לכל אזרח החפץ בכך לבחור במיסוד הזוגיות שלו בדרך המתאימה להשקפת עולמו".
גם כולנו, העבודה וגשר תומכות במסגרת אזרחית של נישואין, וב"מימוש חובתה של מדינת ישראל להעניק לכל אזרח את זכות היסוד להקמת משפחה, למיסוד מלא ורשמי של הקשר הזוגי ולפירוקו באופן בו יבחר לעשות כן ועל בסיס שוויוני", כפי שמגדירים זאת במפלגת העבודה. בקוטב השמאלי ביותר נמצאת חד"ש, ש"מאמינה בהפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה, לרבות ביטול כל חוקי הכפייה הדתית, מאבק בכל צורות הקנאות הדתית, הנהגת נישואין וגירושים אזרחיים, והכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות".
בצד הימני של המפה הפוליטית התשובות, מטבע הדברים, הפוכות. באיחוד מפלגות הימין אומרים במפורש כי "הנישואין במדינת ישראל צריכים להיות ממלכתיים, ולכן הרשימה מתנגדת להחלת נישואין אזרחיים בארץ. כך הוסכם על כל ממשלות ישראל מאז בן־גוריון שהבין את המשמעות הגדולה של נישואין יהודיים בארץ ישראל. זוגות שבוחרים לחיות יחד ללא נישואין זוכים כיום לכלל הזכויות הכלכליות, אך לא נאפשר הכרה רשמית בנישואין אזרחיים בין יהודים במדינת ישראל". ביהדות התורה הסתפקו במילה אחת: נגד. מהימין החדש, לעומת זאת, נמסרה תשובה מעורפלת: "חתונה במדינת ישראל היא כדת משה וישראל, ואנחנו לא רוצים לשנות את ההלכה", מצהירים במפלגה, ומוסיפים: "בכל נושאי דת ומדינה אנו מאמינים בהידברות ובפוליטיקה של הסכמות".
בין בני־ברק לטבריה
העמימות של הימין החדש בנושאי דת ומדינה מאפיינת גם את תשובתם ביחס לתחבורה ציבורית בשבת, נושא שעולה על הפרק מעת לעת, ולאחרונה בעקבות החלטתו של ראש עיריית טבריה רון קובי להפעיל 'אוטובוס שבת' בעירו. הצעד של קובי, אגב, זכה לגיבויה הבולט של ישראל ביתנו; באתר המפלגה מופיעה תמונה של פעילי המפלגה יחד עם מספר שתיים ברשימה, ח"כ עודד פורר, שאמר, ברמז עבה לכיוונו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, כי "לא יכול להיות ששר פנים שיושב בירושלים יקבע איך ייראו החיים בכל רחוב בטבריה. כמו שנתנגד לקווי אוטובוס לשירות התושבים בבני־ברק בשבת, כך נאפשר בעיר כמו טבריה תנועה מהשכונות העיליות לטיילת. זה נכון לתושבים ונכון עבור עיר תיירות כמו טבריה".
במפלגתם של בנט ושקד מעדיפים לדבר, גם בנושא הזה, על "פוליטיקה של הסכמות". "המציאות והניסיון", אומרים שם, "מוכיחים שכל ניסיון חקיקה או כפייה בנושאי דת ומדינה נבלם על ידי הצד שכנגד. לעומת זאת, אנו רואים שבחיי היום־יום אנשים יודעים להסתדר מתוך שותפות והבנה הדדית. לכן הקמנו מפלגה של שותפות אמת בין דתיים לחילונים, שתביא את הבשורה הזאת לכנסת ישראל. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וחלק חשוב ממהותה הוא הצביון של יום השבת. יחד עם זאת אנו מבינים את הצורך של כלל המגזרים, ולכן נפעל ברוח אמנת גביזון־מדן עם שינויים והתאמות ומתוך הסכמה רחבה. אנחנו נגד כפייה מכל צד, ומאמינים שעל רוב הוויכוחים ניתן לגשר".
מפלגות נוספות הביעו תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת, לצד הדגשת הסיטואציה וההקשר. מצע מפלגת העבודה מביע תמיכה ב"הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובימי המנוחה במתכונת מצומצמת, תוך התחשבות מרבית בזכויות העובדים בענף ובמאפיינים הדתיים והתרבותיים של כל יישוב, במטרה להבטיח את חופש התנועה של כל אזרחי ישראל באופן שאינו תלוי ביכולתם הכלכלית להחזיק רכב פרטי". ההסדרים הללו, נכתב במצע, ייקבעו בשיתוף הרשויות המקומיות. מפלגת גשר מצטרפת לרעיון של שיתוף הרשויות המקומיות בתהליך, ומסרה באופן ספציפי יותר כי "אנו בעד תחבורה ציבורית במסגרת מצומצמת, בצירי התנועה העיקריים, שתאפשר תנועה בין הערים ובינן למקומות הבילוי והפנאי". דברים דומים נמסרו מכולנו ומכחול־לבן, ובמרצ מחדדים את חשיבות התחבורה הציבורית בשבת ואת ההשלכות הרחבות של הנושא "כבסיס לשיפור וקידום אוכלוסיות מוחלשות, לקירוב פריפריה למרכז, ולצמצום השימוש ברכב הפרטי על השלכותיו השליליות לסביבה. לכל אדם בישראל הזכות לתנועה בכל עת. מניעת תחבורה ציבורית בשבת וחג מונעת את האפשרות להסתמך על תחבורה ציבורית ומחייבת רבים להחזיק ברכב פרטי, ועל כן היא בעלת השלכות סביבתיות וחברתיות חמורות".
מפלגת זהות בחרה להתמקד בהיבט הכלכלי־פוליטי של הנושא. "המדינה אין תפקידה להסיע אנשים", נמסר מזהות, "אלא לפתוח את השוק ולאפשר לחברות פרטיות להתחרות על ציבור הנוסעים. פתיחת השוק לתחרות, מעבר לכך שתייעל את השירות ותוזיל מחירים, תעביר את שאלת פעילותה של תחבורה ציבורית בשבת מהמדינה אל הקהילה".
גם במקרה הזה, ההתנגדות נרשמה מצד שתי המפלגות הדתיות שאיתן שוחחנו – איחוד מפלגות הימין ויהדות התורה. האחרונה מסרה כי היא "נגד כל שינוי בסטטוס־קוו", ובאיחוד מפלגות הימין אומרים כי "ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית נעוץ בשמירת המרחב הציבורי היהודי במדינה, כאשר חלק נכבד מאותו מרחב יהודי הוא השבת. לכן, לא ניתן לאפשר מימון של המדינה לתחבורה ציבורית בשבת, דבר הפוגע קשות בשמירת השבת הממלכתית במדינת ישראל". 
