המונים הגיעו ללוות למנוחה אחרונה את רב-סמל זכריה באומל ז״ל, בהר הרצל בירושלים. סביב מסכי ענק בכניסה לבית העלמין הצבאי התכנסו מאות בני אדם, שנמנע מהם להיכנס אל חלקת הקבורה הצרה מלהכיל. בפנים ליוו אותו ראשי המדינה והצבא, ובני משפחתו שהמתינו 37 שנים לסגירת המעגל.
מסדר כבוד של חיל השריון הוצב בלוויתו של באומל ז״ל, שריונר בעצמו. ליוו אותו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי ועוד רבים. אחיו, שמעון, אמר עליו קדיש בהתרגשות.
הנשיא ריבלין אמר: ״כתבת להוריך מהמלחמה – ׳אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אחזור הביתה בקרוב׳. 37 שנים עברו, אבל היום שבת הביתה. שבת לאדמת ארצנו. לירושלים. מפקדיך כבר בן 60 ואנחנו טומנים אותך היום, לוחם צעיר, בן 22 בסך הכל. לא נשקוט ולא ננוח עד שנשיב את כל הבנים הביתה.
"לפני עשר שנים בדיוק, בחג השבועות תשס"ט, הלך לעולמו יונה באומל ז״ל. יונה היה איש יקר. סמל לאומץ הוא כיתת רגליו בין מנהיגים בעולם. לימד אותנו שיעור באהבת אב לבנו. הוא חש אכזבה. לא השלמתי את משימה, הוא אמר. זכריה לא חזר הביתה. יונה. היום אנחנו סוף סוף יכולים להגיד לך – אתה לא זכית. אבל המשימה להחזיר את זכריה לקבר ישראל הושלמה".
ריבלין הודה לפוטין על עזרתו בהשבת הגופה, ונשא תפילה למען החיילים האחרים שמקום קבורתם לא נודע.
ראש הממשלה נתניהו עלה לדבר ואמר, "חיכינו לרגע הזה 37 שנים. ראיתי אנשים מזילים דמעה, למרות שהם נולדו שנים רבות אחר היעלמו של זכריה. שמעתי על אנשים ששלפו ממגירות דסקית ישנה עם שמו של זכריה. אנשים שענדו את הדסקית בצעירותם, בבית הספר או בתנועת הנוער.
"נפגשתי עם הנשיא פוטין והודיתי לו בחום. על הסיוע באיתור ובהשבתו. החזרת נעדרנו היא משימה קדושה שכל ממשלות ישראל, בלי יוצאת מהכלל, כל אחת בתורה ראתה כשליחות עליונה. פוטין נרתם מיד. הוא אמר לי שיפעל באופן אישי, הוא הנחה את אנשיו לסייע לנו.
"אין דבר כואב מכאב השכול. אבל כעת סוף סוף הפצע יתחיל להתאחות. שני הנעדרים הנוספים של קרב סולטן יעקב, יהודה כץ וצבי פלדמן, עדיין לא איתנו. נעשה כל מאמץ להשבתם. זו מחויבות שאין לה תפוגה. אדמת ירושלים קולטת היום לתוכה את בן ירושלים. הוא ימצא מנוחה בין רגבי ארץ ישראל. אחדות האומה אופפת כאן את קברו.
ברוך השב הביתה. זכרך יהיה נצור בלב עמנו לעד".
"לא ינום ולא יישן שומר ישראל. וכמוהו לא ינום החוקר, לא יחדל המפענח, ולא יתום המאמץ עד שנשיב את כל הנעדרים לארצם", אמר הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. שעלה לנאום אחרי ראש הממשלה. ״המשימה לא הושלמה. אנו חשים מחויבות עמוקה כלפי יהודה כץ ומשפחתו, כלפי צבי פלדמן ומשפחתו. הזמן לא יכהה את המחויבות. המשימה לא הושלמה״.
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בה למד זכריה באומל, הקריא את חזון העצמות היבשות מספר יחזקאל. ״אם הקב"ה זיכה אותנו להביא את עצמות זכריה אחרי כל כך הרבה שנים", אמר מדן, "הרי שרוח השם שורה על עצמות אלו, לא פחות מבעצמות מחזון יחזקאל.
"אין בכל העולם עם שהיה עושה מאמץ כזה. כוחות הביטחון, כמה אנחנו גאים בכם. כולנו תפילה שישובו גם יהודה כץ וצבי פלדמן. הדר גולדין ואורון שאול. וכל יתר הנעדרים".
אסנה, אחותו של זכריה ז"ל, דיברה בטקס: "עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת. היום כאן במקום הזה, בעיקר דומעת. כל אחד שמגיע למקום הזה יודע מה זה דמעות. אבל היום אנחנו זוכים לכל התפילות שהתפללנו במשך 37 שנה נכנסו למקום אחד. המשפחה מבקשת מהמקום הזה להודות. קודם כל לריבונו של עולם. על החיים שנתת לנו כל יום. ועל הטובה המרובה מהכאב.
"אומרים חז"ל שטובה מרובה בעולם מלא טובה פי 500. יש תקופות שקשה לראות את זה, יש תקופות שיותר קל. תן לנו לראות את זה כל יום. אני רוצה להגיד תודה לראש הממשלה. שבאופן אישי טיפלת בעניין. רוצה להגיד תודה לכל כוחות הביטחון. כל אחד שפעל ועשה, יבוא ויקבל שכרו. תודה מהמשפחה באופן אישי לכל אחד ואחד שאני לא יכולה להגיד.
"אנחנו נפרדים ממך היום. אני משחררת אותך לאדמה כי טובה הארץ מאד מאד. נוח בשלום מעל משכבך אחי היקר. תהיה מליץ יושר עלינו כי אנחנו בתקופה לא פשוטה".
טקס ההלוויה נחתם בבקשת המחילה מהנפטר. אל הבקשה השגרתית שנמסרת מאת המשפחה והחברה קדישא נוספה הפעם גם בקשת מחילה, סמלית ומצמררת, מאת צבא ההגנה לישראל ויחידות איתור הנעדרים. ״ועתה לך בשלום, ותנוח. ותעמוד לגורלך לקץ הימין״
