נדיה כהן, אלמנתו של המרגל אלי כהן שהוצא להורג בסוריה לפני 54 שנה, כבר מתקרבת לגיל 84. גם אחרי כל השנים הללו היא עדיין מקווה ומצפה שיום אחד היא תזכה לחלוק כבוד אחרון לבעלה ולהביא את עצמותיו לישראל. הדיווח על מציאת והשבת שרידי גופתו של זכריה באומל הציפו בה את הזיכרונות והגעגועים, וגם ביקורת רבה כלפי הרשויות. "הייתי עייפה והתכוננתי ללכת לישון, ופתאום ראיתי את החדשות. אני לא יכולה לתאר את תחושת העלבון שקיבלתי באותו הרגע. כואב לי שלא טרחו להודיע לנו על מציאת הגופה. שהייתי צריכה לראות את הידיעה בטלוויזיה במקום לצאת לרחוב ולברוח מהעימות הקשה עם המציאות והשכול ששוב חוזר. התמונות חזרו, והפצע נפער מחדש" היא אומרת בשיחה עם מקור ראשון. "צר לי לומר זאת אבל היחס של מדינת ישראל למשפחה של נעדרים זו בושה".

הצער ניכר בקולה. מתוך התחושות הקשות היא מבקשת לשלוח חיבוק למשפחתו של זכריה באומל שזכתה לקבל את גופת בנה. "אני מאושרת שיש להם קבר לבכות עליו, ועצובה שאני לא זכיתי עדיין לכזה. אני שמחה עבורם אבל בשבילי זהו יום אבל. פערו לי פצע בבטן ואני מרגישה מדממת".
לצד הכאב, היא רואה גם בהחזרת גופתו של זכריה באומל ז"ל ובמיוחד בקשרים הטובים שהתפתחו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שביב תקווה להתקדמות גם לגבי גורל בעלה המנוח. "הרוסים נמצאים כעת בסוריה וחשופים להרבה מידע. יתכן שבעקבות מציאת גופתו של זכריה באומל תהיה עוד מוטיבציה למצוא את אלי. גם מצד ישראל וגם מצד גורמים סורים שיש להם מידע, שירצו לחלוק ולקבל עבורו תמורה.

"אני שמחה שהיחסים בין ישראל לרוסיה הגיעו לרמה כזאת ששמים סוף סוף את הדברים על השולחן. מדברים על הנעדרים שלנו, עושים דברים ומגיעים לתוצאות חיוביות. זה מעודד מאד ואני מקווה שהקשר הזה יכול להוביל למציאת עצמותיו של אלי והעברתם ארצה".
היא סיפרה כי שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן נהג לעדכן אותה על שיחותיו בנושא במוסקבה. "ליברמן, כאשר היה שר הביטחון, היה אומר לי כל פעם שנסע לרוסיה שהוא יזכיר את סוגיית אלי כהן ויעביר מסרים לסורים. הוא הבטיח לי התקדמות. אבל כל פעם חזק בלי שום דבר. אולי הפעם המצב שונה".

במשך השנים היו ידיעות בלתי מאומתות על מקום קבורתו של כהן. מנגד, גורמים סורים אחרים הכחישו את המידע וטענו שבניינים הוקמו על עצמותיו של המרגל הישראלי – אולי כדי לבטל כל אפשרות של פתיחת הסוגיה מחדש. כהן מסרבת לקבל זאת. "אני מאמינה שהסורים יודעים איפה אלי קבור ושמרו על עצמותיו. גם להם יש כבוד למתים. הם מאמינים באללה שמצווה עליהם לשמור על כבוד המת גם אם הוא אויב שלך".
באשר לאפשרות שישראל תתבקש לשלם מחיר עבור עצמותיו של כהן, מבחינת נדיה אלמנתו אין כל שאלה. "מדינת ישראל והמוסד צריכים לשלם כל מחיר על מה שהם עשו לי ולילדיי כל השנים. אני מתקרבת לגיל 84. למה מחכים. שיהפכו את כל סוריה ויזיזו כל אבן עד שימצאו את אלי".
