שופטי בית המשפט העליון הקלו ביום חמישי שעבר בעונשו של פיראס אל־עומרי, פעיל התנועה האסלאמית שתכנן פיגוע ראווה בכמה מוקדים נגד חיילים ושוטרים. בית המשפט המחוזי בבאר־שבע גזר עליו 7.5 שנות מאסר, אך שופטי העליון הפחיתו את העונש ל־5.5 שנות מאסר מאחר שהמחבל "הוא שגרם לכך שבסופו של דבר לא עברה התוכנית את שלב הקשר ושכנע את שותפיו לנטוש אותה".
במאי 2017 התיר השב"כ לפרסום כי יחד עם מחוז צפון של משטרת ישראל הוא חשף ועצר פעילים בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שתכננו פיגוע ראווה על רקע הוצאת התנועה אל מחוץ לחוק. נגדם ונגד הבכיר שבהם, פיראס אל־עומרי (47) מסנדלה שבצפון, הגישה פרקליטות מחוז דרום כתבי אישום. השב"כ גילה כי שני פעילים הגיעו למאהל המחאה שהוקם באום־אל־פחם נגד הוצאת הפלג הצפוני מחוץ לחוק, ואל־עומרי גייס אותם לפיגוע.
שני הפעילים חיפשו רכב לצורך הפיגוע, ואף ערכו סיורי שטח כדי לאתר יעדים מועדפים, בסמנם מקומות ריכוז של שוטרים וחיילי צה"ל באזור הדרום. במסגרת ההתארגנות העביר אל־עומרי לידי אחד הפעילים תת־מקלע מאולתר. אחד הפעילים נתן לאל־עומרי שלטים אלקטרוניים, שעשויים לשמש מערכות הפעלה מרחוק למטעני חבלה מאולתרים.
עוד חשף השב"כ כי אל־עומרי טס לטורקיה ושם פגש במאג'ד אבו־קטיש, פעיל חמאס בכיר. בפגישתם ביקש אל־עומרי סיוע כספי והדרכה לתוכניתו. אל־עומרי מוכר היטב למערכת הביטחון, הוא ניהל עמותה לא חוקית למען אסירים ביטחוניים, והיה חלק ממערך האבטחה של ראש התנועה האסלאמית ראאד סלאח.
בתחילת ניהול התיק הגיע המחבל להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום, והנאשם הודה והורשע בקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה, בתמיכה בהתאחדות בלתי מוכרת ובעבירת נשק. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה בעניין העונש, ובית המשפט המחוזי בבאר־שבע גזר עליו 7.5 שנות מאסר. שופטי המחוזי נתן זלוצ'ובר, שלמה פרידלנדר ודינה כהן כתבו כי "כל ניסיון לפגוע בביטחון המדינה וחייליה צריך להיענות בענישה", וכי "העובדה שהנאשם הוא אזרח ישראל מעצימה את חומרת העבירות, ויש בה פגיעה בנאמנות האזרחית. כל גורם שמסייע בפעילות הטרור הוא חלק משרשרת המוות ומעמיק את הפגיעה בביטחון המדינה, גם אם אין הדבר נעשה במסגרת ארגון טרור".
פרקליטות מחוז דרום הצטרפה אז לרוח הדברים. הפרקליט מסעד מסעד הגיב כי "בית המשפט העביר מסר שלפיו יש לנקוט ענישה מוחשית ומחמירה עם מי שפוגע בביטחון המדינה, בפרט כשמדובר באזרחי המדינה, ואף אם מדובר היה בתכנון בלבד. הנאשם היה הרוח החיה מאחורי העבירות, וגזר הדין משקף את חומרתן".
אלא שבדיון בערעור שהגיש לבית המשפט העליון עו"ד אביגדור פלדמן, סנגורו של אל־עומרי, נשבה רוח אחרת. פלדמן טען כי אל־עומרי היה "המבוגר האחראי", ולאחר שחבריו הגישו לו את תוכנית הפיגוע הוא אמר להם "זה לא ישים וזה לא יקרה", וכך מנע את הפיגוע. לשיטתו של פלדמן, אילו היה מנסח אחרת את התנגדותו, הם היו עלולים לפנות למישהו אחר שיסייע להם בביצוע הפיגוע.
עו"ד אושרה פטל־רוזנברג ממחלקת העררים בפרקליטות טענה בדיון כי אין להפחית מעונשו של המחבל, מאחר שהיה עליו להעביר את המידע בדבר תכנון הפיגוע לרשויות החוק, וכי הניסוח "לא ישים" מוכיח שלא היה בכוונתו למנוע את הפיגוע אלא שהוא זיהה בעיה בתוכנית. בעמדה הזאת דגלו שופטי המחוזי, שכתבו בגזר הדין כי "מלבד דברי הסנגור אין לטענה זו כל אחיזה". בכך רמזו השופטים כי מדובר בטענה משפטית מאולצת, וכי כוונת אל־עומרי לא הייתה כלל מניעת פיגוע שכן "הנאשם לא התחרט ולא הסגיר את חבריו".
עוד בתחילת הדיון הבהירו שופטי העליון כי דעתם כדעתו של עו"ד פלדמן, והתווכחו עם הפרקליטות. כאשר נראה שהשופטים לוחצים, ועמדת המדינה עומדת להידחות, ביקשה עו"ד פטל־רוזנברג להתייעץ, יצאה מן הדיון והתקשרה אל עו"ד יניב ואקי, מנהל מחלקת העררים בפרקליטות, וזה הורה לה לטעון להפחתה "מינורית" בעונש, כלשונו.
לאחר הסכמת הפרקליטות להפחתה, קיבלו כאמור שופטי העליון ניל הנדל מני מזוז ויוסף אלרון את הערעור על העונש.
