נשיא סודן עומאר אל־באשיר, ששלט במדינה 30 שנה כמעט, הודח ביום חמישי מתפקידו. בתום חודשים ארוכים של הפגנות אלימות השתלט הצבא על ארמון הנשיאות, עצר בכירים במפלגת השלטון והודיע על הקמת מועצה צבאית. הנשיא מוחזק במעצר.
אחרי שעות מתוחות של אי ודאות ושמועות הופיע בשעת צהריים בטלוויזיה שר הביטחון הסודני, עוואד בן־עוואף, והודיע על ההפיכה. הוא מסר על מעצרו של אל־באשיר, והכריז על ביטול החוקה ועל תחילתה של תקופת מעבר בת שנתיים, וכן הטיל מצב חירום של שלושה חודשים ועוצר כללי של חודש. מוסד הנשיאות יפורק כמו גם הממשלה ומועצות השלטון, ובינתיים תפעל מועצה צבאית לכינון חוקה חדשה במדינה.
הדחתו של אל־באשיר בן ה־75 מסמנת סוף עידן בסודן, שמצטרפת לקבוצת המדינות הערביות שהשתחררו מהרודנים ששלטו בהן. ברשתות החברתיות הופצה תמונה שבה עומדים זה לצד זה נשיא מצרים חוסני מובארכ, רודן לוב מועמר קדאפי, נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח, נשיא תוניסיה זין עבדין בן־עלי, נשיא אלג'יריה עבד אל־עזיז בוטופליקה ועומאר אל־באשיר. על החבורה סומנו איקסים אדומים, שמציינים כמובן את דרכם האחרונה.
"הוא נחשב לחבר בדור הדינוזאורים של שליטי מדינות ערב", אומרת פרופ' יהודית רונן, מומחית לסודן במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. "הוא תפס את השלטון ביולי 1989, כששירת כשר הצבא של סודן המאוחדת, והדיח את המשטר הדמוקרטי שנבחר ב־1986. במקומו עיצב משטר אסלאמי ג'יהאדיסטי קיצוני ומיליטנטי, שהיה יחידי מסוגו בעולם הערבי. אל־באשיר שלט עד 2011 בסודן כולה, ואז הוביל לפיצולה לשתי מדינות. הוא ויתר על מרבית בארות הנפט לטובת דרום סודן, בתקווה שהמהלך יסיים את המלחמה הפנימית ויוביל ליחסי שיתוף פעולה".
מהלך פיצול סודן זכה לתמיכת גורמים בינלאומיים שהבטיחו סיוע, אך התמיכה לא תורגמה למעשים בפועל. דרום סודן, מצידה, לא כיבדה את ההסכמים שכללו תשלום קבוע לצפון המדינה, מה שהוביל לבעיות כלכליות. קופת סודן התרוקנה, ואזרחי המדינה סבלו ממחסור קבוע בקמח, שמן, סוכר ומים. מערכת הבריאות קרסה, והמדינה למעשה פשטה את הרגל. במחאה על המצב החלו האזרחים להפגין, החל בחודש דצמבר. ב־6 באפריל, יום הפלתו של המשטר הדיקטטורי הקודם ב-1985, התגברו ההפגנות.
"אל־באשיר הוא טקטיקן צמרת", אומרת רונן. "הוא אשף הישרדות שניהל במשך שנים את מדיניות החוץ של סודן כך שתבטיח את הישרדותו בשלטון. הוא קיפץ בין מדינות ערב והמעצמות כדי למקסם את רווחיו, אבל זה כשל. ב־2008 הוגשה תלונה רשמית נגדו בבית הדין הבינלאומי בהאג, בגלל הטבח בדרפור".
בהתחשב במצבן של המדינות בסביבת סודן, ובהן לוב, אלג'יריה ותוניסיה, סיום משטר הדיקטטורה לא מסמן בהכרח דבר חיובי. "אנחנו רואים את התושבים חוגגים ברחובות את סופו של הרודן הנורא", אומרת רונן, "אבל הטרגדיה היא שלא ברור שמצפה להם עתיד טוב יותר".
