"בראשית" לא נחתה בשלום, אבל הגיעה לירח. בשבוע שעבר, ביום חמישי בשעת לילה, היא איבדה את אחד ממנועיה כשהייתה במרחק של כמה עשרות מטרים מפני הקרקע האפורים, והתרסקה. זה לא גרע יותר מדי מגודל ההישג של שלושת מייסדיה, יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי. הם הגשימו את חלומם, לפחות חלקית.
ביום העצמאות הקרוב יעלה דמרי משואה יחד עם המיליארדר מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL, שתרם עשרות מיליוני דולרים למיזם. בסרטון וידאו שפרסם השבוע הודיע קאהן שיפתח בהובלת פרויקט חדש, "בראשית 2", בשל התמיכה הרבה שקיבל מכל העולם בשבועות האחרונים. "אני מקווה שנשלים את המשימה שהתחלנו", אמר קאהן. "זו המטרה שלי והמסר שלי לנוער – אם בהתחלה זה לא הולך, צריך לקום מחדש ולהשלים את המשימה. זה מה שאני עושה, וזה מה שרציתי למסור לכם הערב".
בריאיון ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12, במוצאי שבת שעברה, אמר קאהן שהחל כבר לבנות צוות משימה חדש. לדבריו הוא קיבל הצעות לעזרה כספית מחברים, אבל הוא רוצה שהכסף יגיע הפעם מהציבור כולו. "אני רוצה שזה יהיה פרויקט עממי, פרויקט של מדינת ישראל. אנחנו נגיע לירח ונניף את הדגל עליו".
יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן־ישראל, שליווה את המיזם מקרוב, מסביר מדוע להשקיע בכלל בחלל. "יש חברות מכל מיני סוגים, ואנחנו רוצים לפתח חברה מתקדמת, מתפתחת, בעלת ידע ומדע. ישראל לא רחוקה מזה היום. יש לנו מקום נכבד בעולם בתחומים האלו", הוא אומר.
לדבריו, למיזם כמו בראשית יש השפעה עצומה על הנוער. "המדינה נולדה במעין חלום. היא קמה תוך מלחמה נגד אויבים גדולים ממנה מספרית פי שניים. בראייה היסטורית, זו הייתה חוצפה. מיומה הראשון הבינה המדינה שאינה יכולה להתחרות באויב מספרית אלא רק איכותית. והאיכות הזאת לא מורכבת מגורם אחד, אבל אחד הכלים שבזכותם המדינה הזאת הצליחה הוא היכולת שלה במדע ובטכנולוגיה, והיותה חברה מודרנית ומפותחת".
בראשית יצאה לדרך לא בסוכנות החלל הישראלית, אלא ביוזמה פרטית של שלושת המייסדים המוזכרים לעיל, שהצטרפו לתחרות Lunar Xprize של גוגל. "אחדים מכללי התחרות היו שהיוזמה תצא אל הפועל ללא מימון ממשלתי, ולכן התפקיד שלנו הסתכם בלפתור מכשולים ולחבר אותם לקשרים הנכונים.
"הדבר השני שסוכנות החלל הייתה מעורבת בו, שלא קשור ישירות לבראשית אבל גם עמותת SpaceIL מעורבת בו, הוא מיזם החינוך בתחום החלל. חשוב לנו לחבר את העם למיזם הזה, בייחוד את דור העתיד. מהיום הראשון, לפני תשע שנים, הבנו את הפוטנציאל החינוכי האדיר שיש למבצע הזה. המסר ששלושה צעירים חולמים לנחות על הירח ויוצאים להגשים זאת, בלי שהמדינה עושה את זה בשבילם, הוא חשוב מאין כמוהו. זו הוכחה שאפילו השמיים הם לא הגבול, כי הירח נמצא מחוץ לשמיים".
מה יהיה החלק שלכם בבראשית 2?
"ראש הממשלה הודיע, דקות ספורות אחרי שנודע שהחללית התרסקה אל הירח, שמדינת ישראל תשקיע חצי מהתקציב הדרוש לבראשית 2 – בהנחה ששאר הכסף יגיע מגורמים אחרים, פרטיים, ציבוריים או עסקיים. זה טרם תורגם לפסים מעשיים, אבל הכוונה הוצהרה. המסר שנתניהו רצה להעביר הוא שלא רק שאנחנו עושים את הבלתי האפשרי, אלא שאנחנו מתמידים. כל הרעיון של אומת הסטארט־אפ הוא שאנחנו מעזים ומסתכנים יותר מאחרים.
"מלבד המסר החינוכי הזה, חשוב לנו להוסיף לבראשית 2 עוד משימות. אין די בנחיתה מוצלחת: אנחנו רוצים להוסיף משימות טכנולוגיות, מדעיות. למשל, שבזמן שהחללית מקיפה את הירח היא תוציא שני ננו־לוויינים רובוטיים שיקיפו את הירח. הם ייבנו בידי בני נוער, וישדרו מידע לכדור הארץ. עכשיו אנחנו בשלב גלגול הרעיונות. אני מניח שזה ייקח כמה חודשים".
איך הרגשת כשהבנת שהמשימה לא הושלמה כראוי?
"סוג של עצב – לא ייאוש, כי רוב חיי עסקתי במחקר ופיתוח, ואני יודע שמעט מאוד דברים מצליחים בפעם הראשונה. נפלת? קום, תפיק לקחים ותהיה בעל ניסיון. ודאי שיש אכזבה מכך שהגענו עד 150 מטרים לפני הירח והתרסקנו, אבל נתגבר ונמשיך הלאה".
לחולל אפקט אפולו
דפנה ג'קסון, מנכ"לית קרן מוריס קאהן, ליוותה את המיזם מאז שהמיליארדר החליט לפרוס את חסותו על המשימה. "מוריס הוא חבר טוב של באז אולדרין, האדם השני שהלך על הירח לאחר ניל ארמסטרונג, כך שנושא החלל לא זר לו", היא מספרת. "כשיו"ר נאס"א הגיע להרצות באוניברסיטת תל־אביב, מוריס הגיע לשמוע אותו. אחריו עלו על הבמה שלושת מייסדי בראשית, וסיפרו שהגישו את מועמדותם לתחרות. מוריס התלהב מהרעיון, ובסיום ההרצאה שאל אם הם זקוקים לתמיכה כספית והבטיח להם 100 אלף דולר. הוא הבטיח שייתן כסף גם בשביל השיגור, כי ידע שברגע שיקבעו תאריך זה יחייב אותם. באותו זמן דובר על עלות כוללת של 8 מיליוני דולרים. הסכום הסופי היה גבוה הרבה יותר".
מה מניע אדם להשקיע 40 מיליון דולר במיזם כזה?
"ברגע שהוא התחבר לפרויקט הוא הבין מה זה יעשה לישראל. הוא איש חזון, והצליח להבין את הפוטנציאל בשביל הטכנולוגיה הישראלית. גופים באירופה וארה"ב רוצים לשתף פעולה עם ישראל בתחום החלל בזכות בראשית.
"מעבר לזה, הוא רצה והצליח ליצור את 'אפקט אפולו' בישראל". אפקט אפולו הוא ההשפעה המעודדת של תוכנית החלל האמריקנית בשנות השישים על החינוך והפיתוח הטכנולוגי בארה"ב".
עד כמה הייתם מוכנים לאפשרות שהנחיתה לא תושלם כמתוכנן?
"אפילו בשיגור, זה חמישים־חמישים שהכול יעבור בשלום. בכל שלב ידענו שמשהו יכול להשתבש, זה לא תמיד תלוי בגורם האנושי. כמי שחוו את בראשית יום־יום במשך 8 שנים, עניין הנחיתה הוא הדובדבן שבקצפת. עשינו היסטוריה בהרבה דברים. זה פרויקט שממומן רק בידי אנשים פרטיים. הגענו לירח בדרך הכי ארוכה ובהכי מעט אנרגיה. באפולו 11 הם הגיעו מהר אבל עם הרבה דלק, אנחנו חסכנו באנרגיה. היו הרבה רגעים היסטוריים בכל המבצע".
היה ברור לך שהולכים על בראשית 2?
"בבוקר למחרת התקשר אליי אחד היועצים ושאל אותי, 'נו, דיברת כבר עם מוריס?'. שאלתי מה קרה ומה הבהילות, ואז הוא ענה לי: 'אנחנו עושים את בראשית 2'. התקשרתי למוריס והוא אישר את זה. 'דפנה, כשמשהו לא הולך, אנחנו קמים יום למחרת וממשיכים ומנסים שוב, בטח כשאנחנו יודעים שכל המערכות עובדות כמו שצריך', אמר לי. השאיפה עכשיו היא בהחלט לעשות את זה שוב, וטוב יותר".
מלשכת שר המדע נמסר: "מיזם בראשית הוא גאווה ישראלית. הניסיון להנחית חללית על הירח נועז ושאפתני, והעובדה שהגענו לירח, גם אם לא נחתנו עליו, היא הצלחה עצומה. אף שהפרויקט החל בתחרות של גוגל, שהגבילה השתתפות מדינות, החליט שר המדע אופיר אקוניס לסייע להצלחת המיזם בסכום של כ־10 מיליון שקלים. הם הושקעו בפעילות חינוכית נרחבת לתלמידי ישראל ובפעילות למשפחות בערב הנחיתה. ההסכם בין העמותה לבין נאס"א נחתם רק בזכות פעילות נמרצת של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
בימים אלה נבחנת סוגיית הסיוע הממשלתי גם למיזם בראשית 2. אם מובילי המיזם ירצו בכך, הממשלה תמשיך ותסייע בקידומו, כפי שהודיעו ראש הממשלה ושר המדע".
