כשהתמונות הראשונות של ההריסות החרוכות בתוך קתדרלת נוטרדאם התחילו להתפרסם באינטרנט ביום שלישי שעבר, אמרו מהנדסים ברחבי העולם שדבר אחד כבר ברור: כדי להחזיר את המבנה העתיק לעברו המפואר, סביר להניח שבוניו יצטרכו לפנות לטכנולוגיה חדשנית ויש שיאמרו עתידנית. אנשי תכנון, שימור והנדסה שוקלים להשתמש בטכנולוגיות מודרניות כדי להשיב את אחד המבנים האיקוניים ביותר באירופה לעברו האגדי.
המומחים מודים שהשימוש בכלים האלו משוער אבל צפוי, בהתחשב בנסיבות. מאמץ השחזור ישאב ממומחיות שנלמדה בעקבות אסונות כמו הפגיעה בכור האטומי בפוקושימה ביפן והשרפה במוזיאון הלאומי בברזיל. בשני המקומות השתמשו ברובוטים ניסיוניים ובכלים דיגיטליים חדשים כדי להגיע למקומות שבני אדם לא יכולים ללכת בהם בבטחה, ולשכפל במדויק חפצים שעלו באש.
במהלך מאמץ השחזור ייאלצו להתמודד עם שאלה מתמדת. "איך ממזגים בין טכנולוגיות של המאה ה־21 ובין שיטות בנייה עתיקות, בדרכים שמשמרות את חייה של הקתדרלה?", אומרת קתרין מלון־פראנס, ממלאת מקום קצין השימור הראשי של הקרן הלאומית לשימור היסטורי בוושינגטון. "זה הולך להיות צומת מעניין מאוד של טכנולוגיה ומלאכה, והעולם יעקוב אחרי הדרך שבה הם יפעלו".
חלק מהטכנולוגיה שתשמש לשחזור נוטרדאם כבר הוצגה: כשחומת הלהבות הכתומות בערה מעל גג הקתדרלה בתחילת השבוע שעבר, ומאות הכבאים יצאו למתקפת נגד, מכונות מתקדמות כבר הובאו לקרב. באוויר מעל הקתדרלה, זוג רחפנים מסחריים מתוצרת סין, מצוידים במצלמות, סייעו לכבאים למקם את הצינורות שלהם כדי להכיל את הלהבות לפני שפגעו בשני מגדלי הפעמון בחזית הקתדרלה.
"הודות לרחפנים האלה יכולנו לקבל החלטות טקטיות כדי לעצור את השרפה בזמן, לפני שהגיעה למגדלים", אמר דובר הכבאים בפריז, גבריאל פלוס. על הקרקע ירקה "קולוסוס", מכונת כיבוי רובוטית, זרם אדיר של מים ללב המבנה, והורידה את טמפרטורת הבעירה באולם המרכזי, המוקף בחלונות ויטראז' יפהפיים.
לדברי המומחים בחודשים הבאים ובשנים הבאות תשמש טכנולוגיה מתקדמת גם לשיקום הקתדרלה מהמאה ה־13 כדי שתשוב ותמשוך את מיליוני התיירים שהיא מושכת אליה מדי שנה. למשל, מטוסים זעירים יסקרו אזורים בתוך הקתדרלה העצומה שמסוכנים או פגומים מכדי לאפשר למהנדסים להגיע אליהם.
לפי ג'רי חג'אר, מרצה להנדסה אזרחית באוניברסיטת נורת'איסטרן, אפשר לצייד רחפנים גם בחיישני לייזר, שיעזרו למהנדסים לתעד את הנזק וליצור הדמיות תלת־ממד מדויקות של מקומות בכנסייה. חיישנים אחרים יאפשרו למהנדסים להציץ אל תוך קירות הכנסייה, במין צילום רנטגן, ולהעריך את המאפיינים המינרלוגיים של האבן ואת מידת הלחץ המופעל על המבנה.
מלאכת התיעוד עלולה להיות קשה מכפי שהיא נשמעת, אומר חג'אר, כיוון שככל שרחפן ממריא גבוה יותר, כך הסוללה שלו נגמרת מהר יותר. הבעיה עלולה להיות קשה במיוחד בקתדרלת נוטרדאם, שגובהה כ־70 מטרים.
שיטה נוספת לבדיקת שלמות הקתדרלה עשויה לכלול רובוטים מטפסים. לדברי חג'אר, מחקרים הבוחנים את היכולת של רובוטים כאלה לסייע לבדיקת גשרי פלדה ולתיקונם נמצאים בעיצומם. "ערך השימוש ברובוטים הפך ברור מאוד לאחר אסון פוקושימה", אומר חג'אר. "הם לא רצו לשלוח אנשים פנימה כי זה היה מסוכן מדי, אבל הבינו שהם יכולים להשתמש ברובוטים זוחלים שייכנסו לאתר ויצלמו תמונות".
יכול להיות שהרבה מעבודת המיפוי התלת־ממדי כבר נעשתה. בשנת 2015 אמר לנשיונל ג'יאוגרפיק אנדרו טאלון, מרצה לאמנות במכללת ואסאר שנפטר בשנה שעברה מסרטן, כי הוא סיים סריקת לייזר מקיפה של הקתדרלה. הטכניקות של טאלון יכולות לספק מידע חיוני לשיקום. יש רק בעיה אחת: לפי המגזין אטלנטיק, לא ברור איפה נמצאות הסריקות של טלאון, שקיימות בעותק יחיד בכונן קשיח אחד.
גם משחק מחשב פופולרי יכול לספק מידע דיגיטלי על נוטרדאם. במאמר בשנת 2014 במגזין ורג', קרוליין מיוז – אמנית שעבדה על פיתוח המשחק "אסאסינס קריד" – אמרה שהקדישה שנתיים מחייה ליצירת מודל מדויק של הכנסייה מבפנים ומבחוץ.
לא בטוח שהחלפת מה שאבד תהיה האתגר הגדול ביותר, לדברי גארי האוס, בכיר ב־Durable Group, קונסורציום של חברות שיקום. האתגר הגדול ביותר יהיה חיבור הישן והחדש, שיציע למעריצי הבניין ברחבי העולם חלון אל העבר שכולל שדרוגים ועונה לחוקי בנייה מודרניים. "הפרויקט הזה יהיה קשור יותר לרגש מלמבנה. כולם רוצים שהקתדרלה תיראה כפי שתמיד נראתה, איך שהם זוכרים אותה".
למרבה המזל, מוסיף האוס, לצרפת יש יתרון על פני שאר העולם. "רבים מהאומנים הטובים בעולם פועלים בצרפת", אמר. "בין בשחזור ובין ביצירה עכשווית, הם לא איבדו את המלאכות ההיסטוריות כמונו כאן בארה"ב. בכל שנה אנחנו הולכים לשם ללמוד מהם".
ג'יימס שפרד, מנהל שימור בקתדרלה הלאומית בוושינגטון שבה הנזק מרעידת האדמה של 2011 עדיין לא תוקן, אומר שהימים הסמוכים לשרפה השבוע קריטיים לנוטרדאם. "הם יזדקקו למומחיות כדי לוודא שהם ממיינים את ההריסות ומצילים את כל מה שאפשר. מדובר בדברים שיכולים להיות בני 700 או 800 שנה, וייתכן שהם יהיו שרופים או פגומים מנזקי מים".
בברזיליה, שבה שרפה הרסה 90 אחוזים מהאוסף של המוזיאון הלאומי בשנה שעברה, השתמשו מומחים לשימור בסריקות תלת־ממד כדי ליצור מחדש חפצים יקרים שעלו באש. בהנחה שיש לצרפתים גישה לנתונים דומים, מומחים אמרו שאפשר להשתמש באותה טכניקה בפריז.
