"צה"ל השמיד השבוע מנהרה שלא הייתה כמוה"
נכון ולא נכון.
ברור שכמעט כל מנהרה היא כזו ש״לא הייתה כמוה״. לכל מנהרה תוואי, עומק ואורך אחרים, וגם שיטות כרייה ובנייה משתנים. מנגד, המנהרה שהופצצה במפתיע ולאחר מכן כנראה נאטמה בכמויות אדירות של מלט ובטון באמת הייתה חריגה באורכה ובגודל האסון שהייתה עלולה להמיט: פיגוע כבד במעבר הסחורות כרם־שלום שמעליה.
המנהרה הותקפה בפתחה, בפאתי העיר רפיח. היא יצאה ממזרח העיר, 900 מטר מגדר המערכת, עברה מתחת לצינור הגז והסולר של מעבר כרם־שלום, ומשם המשיכה למצרים. מתוך התוואי הכולל, 180 מטרים עברו בשטח ישראל. חמאס טען מיד שמדובר מנהרה מסחרית להברחה, השייכת לבדואים. ייתכן שהעבירו בה פעילי חמאס למצרים. אורכה הכולל של המנהרה היה 1.5 קילומטרים, וכשהושמדה היא הייתה עדיין בבנייה.
"צה"ל פיתח טכנולוגיית 'כיפת ברזל' נגד המנהרות"
לא נכון.
למרבה הצער, למרות השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות נגד מנהרות (פרויקט בהובלת 'אלביט מערכות' ובסיוע חברות אחרות), כנראה אין עדיין ״כיפה תת־קרקעית״ או אמצעי מופלא אחר שיגלה מה קורה מתחת לקרקע. יש להניח שגילוי המנהרות מבוסס על תמהיל של אמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים.
האם לישראל יש אינטרס ליצור רושם מוגזם שיש ״אמצעי פלא״ נגד מנהרות? בהחלט יכול להיות.
"סוגיית המנהרות היא אחד המחדלים החמורים של מערכת הביטחון"
אולי מוגזם, אבל נכון.
מבקר המדינה בחן בשנים האחרונות את הטיפול באיום המנהרות לפני צוק איתן. לא ברור אם הדו״ח הזה יפורסם.
"צה"ל ייתן מענה שלם למנהרות עד סוף שנת 2018"
נכון מאוד.
גם אם אין פתרון פלא טכנולוגי, שילוב של יכולות גילוי מכל הסוגים – כולל מודיעין אנושי – עם פרויקט הנדסי עצום להקמת גדר תת־קרקעי שעומקה עשרות מטרים, יביא למיגור האיום עד סוף 2018 בהתאם ליעד שקבע הרמטכ״ל. ככה זה כשמערכת הביטחון מחליטה לטפל ביסודיות באיום כלשהו, ללא מגבלת תקציב.
שתי בעיות נלוות: אחת, המאמץ העצום להשמדת מנהרות גורם למתיחות רבה, שעלולה להתפתח למלחמה ששום צד אינו חפץ בה; ושתיים, ההשקעה חסרת התקדים לא תיתן מענה ישיר גם לאיום הגדול הבא, שיכול להיות נחיל של כלי טיס בלתי מאוישים שיצאו מרצועת עזה, או סכנה אחרת כיד הדמיון של חמאס והג׳יהאד האסלאמי.
