מאות ליוו היום (ה') את גרשון סלומון, ניצול שואה יליד רומניה 1939, שהובא למנוחות בבית העלמין בנתניה. הוא עלה ארצה בגיל 11, ושארי בשרו היחידים בישראל היו אחיו ואחייניו. בשנים האחרונות התגורר במעון לניצולי השואה לב השרון ביישוב צור־משה, וביום שלישי השבוע, יום לפני ערב יום השואה, הוא נפטר. קרוביו חששו שלא יהיה מניין בהלווייתו, וקראו לגולשי הרשתות לבוא ולצעוד מאחורי מיטתו. מאות נענו לקריאה.
סלומון נשא על גופו את צלקות השואה: בהיותו בן 4 שפך עליו חייל נאצי סיר מים רותחים וגרם לכוויות בפניו ובאיבריו. הוא לא התחתן ולא הביא לעולם ילדים. אלירן קרן, מייסד מעון ניצולי השואה לב השרון, הכיר אותו היטב. "הייתה בו תמימות ורגישות גדולה", אומר קרן. "הוא התגורר זה 18 שנה במעון, וחששנו שלא יהיה מניין בהלוויה, וגרשון היה אדם שאהב מאוד תורה ומצוות".
אחד ממי שנענו לקריאה והגיעו לבית העלמין בנתניה היה חגי דפנה מכפר־סבא. "בוואטסאפ עברה הודעה שנערכת הלוויה ליהודי ניצול שואה, והלכתי. וכשהגעתי אני רואה מאות אנשים, בהם צעירים רבים. היו שם חיילים ובני נוער שבאו בהתראה קצרה מאוד וזה היה מרגש מאוד. עם ישראל בתפארתו".
בהספד על סלומון סיפר קרן על אמונתו התמימה למרות הזוועות שעבר בילדותו. "דבר אחד ויחיד השואה לא לקחה ממנו: את האמונה בבורא עולם", אמר קרן בהספדו. "כל חייו המיוסרים שמר תורה ומצוות. פעמיים זכיתי לראות אותו מאושר: כשהוצאנו את דיירי המעונות לביקור ההסטורי לחגוג בר מצווה בכותל, ובהכנסת ספר תורה למעון לניצולי השואה בצור־משה ששימש לו בית. בפעמיים הללו קם מכיסא הגלגלים בדרך ניסית על רגליו הצנומות, ורקד עם התורה כמו ילד שקיבל סוכרייה ביום ההולדת".
