פורום המדינות התורמות לרשות הפלסטינית התכנס בשבוע החולף בבריסל, והבהיר לפלסטינים כי הקהילה הבינלאומית לא תכסה את הבור הפיננסי שנוצר בתקציבם. את הגירעון הנוכחי בתקציב הרשות יצרו הפלסטינים עצמם, אשר עומדים בסירובם לקבל את כספי המיסים שגובה בעבורם ישראל משום שמהסכום המקורי מקוזזים 6 אחוזים בגין התשלום המועבר למחבלים.
אם קיוו הנציגים הפלסטינים שהאירופים יתמכו בעמדתם וידרשו מישראל להעביר את כספי המיסים במלואם, הם נתקלו, לדברי נציגים ישראלים שנכחו בפגישות, בתגובה אירופית שיעצה להם לקחת בינתיים את הכסף שניתן, ואז להמשיך להילחם על הסכומים שהוקפאו.
פורום המדינות התורמות, שנורווגיה מובילה, מתכנס מאז הסכמי אוסלו פעמיים בשנה – מדי אביב בבריסל, ובסתיו בניו־יורק, בשולי העצרת הכללית של האו"ם. הוא מתמקד בקידום מיזמים כלכליים, ובדיונים מנהלים מומחים שיח טכני־מקצועי. עם זאת, לעיתים הדרג הפוליטי משתתף בפורום, במפגשי הסתיו לרוב. כך היה במפגש שנערך בספטמבר האחרון, אז עמד בראשות המשלחת הישראלית השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי. המפגש הבא של הפורום ייערך ככל הנראה אחרי הצגת פרטי תוכנית המאה האמריקנית. תקציב הסיוע האמריקני לפלסטינים קוצץ באופן משמעותי בשנתיים החולפות. לדברי נוכחים בכינוס השבוע, נכחו בו נציגים אמריקנים, אך כאלו בדרג נמוך, שנמנעו במכוון מנשיאת נאום, ו"היה ברור שהם לא בקשר עם הפלסטינים".
המשלחת הישראלית שנסעה לשם הורכבה מנציגי משרד החוץ ובהם סמנכ"לית כלכלה יעל רביע־צדוק, נציג מנהלת תיאום פעולות בשטחים אל"מ שרון ביטון, ומנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי יוסי דרזנין. מהצד הפלסטיני נכחו ראש הממשלה מוחמד אשתייה ושר האוצר שוקרי בשארה. בדרך כלל לא מגיע כאמור למפגש כזה ראש ממשלה, אך בעבור אשתייה הייתה זו הזדמנות לנאום בפורום בינלאומי, ולהגביר את תשומת הלב התקשורתית למפגש בבריסל.
בפברואר האחרון החליט הקבינט המדיני־ביטחוני ליישם את חוק הקפאת כספי טרור שחוקק ביולי. הנציגים הישראלים שנכחו השבוע בפורום אמרו למקור ראשון כי הפלסטינים הסבירו בבריסל שמבחינתם קבלת הסכום הישראלי המקוצץ היא "קבלת הנרטיב הישראלי כי מדובר בתשלום לטרוריסטים". הם אמרו כי לדידם אין מדובר בטרוריסטים אלא בלוחמים למען השחרור הפלסטיני, והוסיפו כי "מדובר בהסכם שישראל לא יכולה להפר".
אחדים מנציגי המדינות התורמות הבהירו כי גם בעיניהם בעייתית העובדה שהרשות הפלסטינית משלמת למחבלים, ודאי כאשר הסכום הולך וגדל לפי חומרת המעשה, מה שמשמש תמריץ לרצח ישראלים. עם זאת, הוסיפו נציגים אלה, גם ההקפאה החד־צדדית שישראל נוקטת אינו מקובל עליהם, ולדבריהם הוא נוגד את הסכמי אוסלו.
המסר הישראלי לפלסטינים היה כי הקיזוז נעשה על פי חוק, ולכן לא יהיה שינוי במדיניות. עם זאת, הישראלים אמרו לפלסטינים כי אפשר לדון בדבר ישירות בין הצדדים, בלי לערב גורמים בינלאומיים.
ישראל הגיעה לכינוס במטרה להמשיך בקידום מיזמים תשתיתיים, שהממשלה כבר אישרה. אחד המרכזיים שבהם הוא מתקן התפלת המים הגדול שישראל אישרה לבנות בעזה, שימומן בחלקו על ידי המדינות התורמות ובחלקו על ידי הבנק הערבי. במסמך הסיכום של הפורום בבריסל צוין כי הרש"פ וישראל נדרשות לפעול בדחיפות "לייסד מערכת בנקאות קורספונדנטית". זאת, לאחר שבנקים ישראליים סירבו לקיים קשרים כלכליים עם הרשות מחשש להיות חשופים לסכנת תביעה.
ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון היוצא ומיוזמי החוק, אמר לנו בתגובה לאזהרות על קריסת הרשות הפלסטינית: "הרשות הפלסטינית חיה 25 שנה תחת סיסמת ה'יעני'. עכשיו היא גם כן יעני קורסת. אנחנו לא מנהלים את הרשות הפלסטינית, אנחנו מנהלים מלחמה בטרור. מי שמשלם מדי שנה 1.2 מילארדי שקלים משכורות למחבלים, ישראל קיזזה לו על פי חוק את הסכום הזה. מדובר בחוק שעבר בכנסת ברוב של 87 חברי כנסת. אם הנהגת הרשות הפלסטינית יחליטו שהם רוצים לקרוס, הם יקרסו. אנחנו לא מנהלים אותם ברמה הכלכלית. האינטרס של ישראל הוא להילחם במחבלים עד חורמה, בכל הדרכים. במעצרים, בהריגה, בהפסקת הכסף שמשולם כמשכורות. אין שום הבדל בין לשלם משכורות למחבלים בכלא ובין לתת להם כלי נשק לפיגועים".
העיתונאי והחוקר דוד בדין אומר כי "אין שום פיקוח על כספים שזורמים לרשות הפלסטינית. לפני שהם מתחילים לבכות על חוסר תקציב, שיציגו מאזן. יתרה מזו, בכספים שנכנסים יש בוודאות שחיתות. למשל, ביוני 2016 נתרם ציוד רפואי רב למתקן רפואי חדש בשועפאט, והכול נעלם. איך יכול להיות שבכל כך הרבה בתים בשועפאט ועזה יש נשק, אבל אין תרופות?"
