מאות מחיילי בסיס האימונים אליקים, קרביים ותומכי לחימה כאחד, השלימו בשבוע החולף עבודות תחזוקה, שיקום וניקוי בבית הכנסת העתיק שבחורבת סומקה בכרמל, שבעבר היה מרכזה של עיירה יהודית. האתר הארכיאולוגי החשוב והייחודי מסוגו הנמצא בלב שטח אש של אימונים צבאיים יפתח כעת לציבור הרחב בסופי שבוע ובחגים לאחר שנמנעה אליו הכניסה בשל האימונים באזור, וכן יסומן בו שביל הליכה מוסדר ובטיחותי.
במסגרת מיזם "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", המובל על ידי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל ונעשה בשיתוף עם משרד הביטחון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל ורשות העתיקות מאות מקציני וחיילי הבסיס פקדו בשבועיים האחרונים את המקום וביצעו פעולות ניקוי, שימור ותחזוקה במרחב העיירה הקדומה, שכללו חישוף של הממצאים הארכיאולוגיים, פתיחת שבילי גישה, סימון ושילוט. "אני מרגיש שנפלה בידנו הזכות לחדש אתר יהודי שחי ופעל לפני אלפי שנים, ומרגיש חובה לטפחו ולהנגישו לכלל עם ישראל', אומר לנו אל"ם שי בן ישי, מפקד בסיס האימונים.
חורבת סומקה (ח'ירבת סומקה), הנמצאת בלב שטחי האש של בא"פ אליקים, במורדות המערביים של הכרמל הינה עיירה יהודית קדומה שהתקיימה בו במאה השלישית לספירה ועד למאה השישית. העיירה נקראת ע"ש הצמח "אוג הבורסקאים" – התבלין המכונה כיום "סומק" ומשמש גם כאחד ממרכיבי הזעתר, שגדל באזור ושימש את תושביה במלאכתם. עיירה זו, יחד עם יישובים נוספים בכרמל שבהם התגלו בתי כנסת קדומים, כדוגמת אום זינאת, עוספייה, דוביל ורקית, היוו את ההתיישבות היהודית ברכס הצפוני באותה תקופה.
שטח העיירה היהודית חולש על כ-250 דונם ובמקום נמצאו שרידים של בית כנסת, בתי מגורים, בתי מלאכה ומתקנים חקלאים. ליד החורבה נמצאו מערות קבורה, אחת מהן עם ציורי קיר של מנורות בעלות שבעה קנים.
לדברי לימור תלמי, ארכיאולוגית נפת חיפה ברשות העתיקות, בית הכנסת במקום הינו ייחודי מאחר ונבנה במיקום מורכב ולא נגיש לחומרי בנייה ותוך שימוש באבנים ענקיות של עשרות טונות. "כשנמצאים שם ורואים את האלמנטים של הבנייה ובמיוחד במיקום שלו בתוך היישוב היהודי העתיק אתה מבין שקהילה שלמה השקיעה תעצומות נפש ומשאבים כספיים כדי להקים את המקום הזה. אין מבנים דומים לזה בכרמל", היא אומרת.
במסגרת החפירות שנערכו במבנה בית הכנסת בשנות השמונים, על ידי הארכיאולוג שמעון דר, התגלתה בו אבן גדולה ועליה גילופים של שני אריות הפונים זה אל זה. עד היום ניתן להבחין בעמודים המיוחדים ובפיתוחים האמנותיים שהיו חלק מהמבנה שחרב. ההנחה היא שתושבי הכפר סחרו בתוצרת חקלאית עם שווקים קרובים ורחוקים ובדרך זו הגיעו אליו מגוון כלי ייבוא.
תלמי מסבירה כי החשיבות של האתרים המרוחקים מהעין היא החיבור של הקהילה המקומית, במקרה הזה חיילי בא"פ אליקים: "כשהקשר ישיר, כמו בדוגמת בית הכנסת בחורבת סומקה, העוצמה והסקרנות אדירים. יש ערך עליון בכך שחיילים בצבא הגנה לישראל משמרים את בית הכנסת העתיק הזה".
במשך שנים, המקום שימש כאתר לאימוני אש וסימני הירי והפגיעה של צה"ל בו ניכרים גם היום. כעת, יש בפעילות הצבא כדי לתקן במעט את נזקי העבר. "חשוב מאוד שכל אחד מאיתנו ישמור על הטבע המקומי, קל וחומר כאשר מדובר בצבא שחולש על אזורים שאין לנו גישה אליהם. התגייסות המפקדים הובילה ליצירת חיבור ייחודי בין חיילי היחידות לסביבה, לטבע ולהיסטוריה", מסכם מנהל המיזם, גיא סלעי.
