ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להניח בחודש הבא אבן פינה ליישוב יהודי חדש ברמת הגולן, שייקרא על שמו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
היישוב החדש, שיכריזו עליו רשמית נתניהו וראש המועצה האזורית גולן חיים רוקח, צפוי לשאת אופי קהילתי מעורב, ויגורו בו דתיים וחילונים. כ־120 משפחות יוכלו להקים בו בית בשלב הראשון. הוא ימוקם סמוך ליישוב קלע־אלון (מצוק עורבים) בצפון הגולן, וייבנה על בסיס תוכניות העבר להקמת היישוב ברוכים בשנת 1992, שכשלו ולא יצאו לפועל.
אורי הייטנר, מראשי המתיישבים בגולן וחבר קיבוץ אורטל, אומר שהיישוב החדש הוא "התגשמות חזון, בשורה גדולה לעתיד הגולן ולהתפתחותו, בצל ההכרזה ההיסטורית של הנשיא טראמפ על הכרת ארצו בריבונות הישראלית בגולן".
לדברי הייטנר, "ברמת הגולן הוקמו מאז שחרורה 33 יישובים, ו־29 מהם קמו בתקופת שלטון המערך בשנים 1967־1977. רק ארבעה יישובים הוקמו ב־42 שנות שלטון הימין, וזה צפוי להיות היישוב החמישי".
את הרעיון להקמת יישוב יהודי חדש בגולן הגה נתניהו בעת ביקורו במקום במהלך חופשה משפחתית. "יש צורך לבטא את ההערכה שלנו בקריאת יישוב או קריה על שמו של דונלד טראמפ ברמת הגולן", הוא אמר אז. "אביא את זה לממשלה בקרוב". ואולם, איש בגולן לא שיער שההחלטה תקרום עור וגידים במהירות כה רבה, לפני יום השנה ה־52 לשחרור הגולן, ב־10 ביוני.
מיקומו של היישוב החדש בצפון הגולן נקבע בשל הרצון של המדינה לעבות את ההתיישבות היהודית הדלילה באזור ביחס לזו שבמרכז הגולן ובדרומו. רעיונות להקים יישובים באזורים אחרים נתקלו בקשיים ובמכשולים בירוקרטיים רבים, שיידרשו שנים כדי לפתור אותם, בעוד את היישוב החדש אפשר להתחיל ליישב בתוך חודשים. ההנחה היא שרוב תושביו יהיו זוגות צעירים.
במועצה האזורית גולן עדכנו השבוע את התושבים על הכוונה לערוך אירוע גדול לציון הכרת ארה"ב בגולן ולציון יום שחרור הגולן, וביקשו לגייס תושבים להקמת צוות לקשרי חוץ לשם מינוף ההזדמנויות שנפתחו לאזור.
בהודעת המועצה נכתב כי ההכרה האמריקנית היא הזדמנות היסטורית ל"מקפצה אדירה בפיתוח הגולן עד הגעה ליעד של הכפלת הגולן בעשור, תוך שימור ערכי העל של האזור. ברור שמאורע זה יצריך מהממשלה להכיר בתנופת ההתפתחות, ולספק לגולן תשתיות מותאמות שמתבקש שיעברו בהחלטת ממשלה".
בגולן מצפים כעת גם להגברת התעניינותם של יזמים זרים בהשקעות באזור, בעיקר בתחומי החקלאות, התיירות והבינוי. ההכרה האמריקנית גם מאפשרת לגולן להיכנס לראשונה לתחום הפילנתרופיה, ולגרום למשקיעים ותורמים אמריקנים להשקיע בחבל הארץ הייחודי הזה. עד כה, רשויות המס האמריקניות לא היו יכולות להכיר בתרומות המיועדות לרמת הגולן, שנחשבה לשטח כבוש.
הפעם האחרונה שהוקם יישוב חדש ברמת הגולן הייתה עם הנחת אבן הפינה לנמרוד בשנת 1999.
