העזתים, שמצוקתם הכלכלית הקשה מתחדדת עוד יותר בחודש הרמדאן, זכו בשבוע שעבר למעט אוויר לנשימה. תור ארוך של אנשים השתרך ביום מול משרדי הדואר ברצועה. הממתינים אחזו בתעודות זהות ירוקות ובמסמכי זיהוי נוספים. בזה אחר זה הם הגישו את התעודה הירוקה לפקיד הדואר, וזה סימן את שמם ותחב בתוכה שטר ירוק של 100 דולרים, תרומה מהנדיב הקטארי.
דמותו של האמיר, השייח' תמים בן־חמד אל־ת'אני, הביטה מלמעלה על התושבים הנזקקים משלט שנתלה במשרד. "תודה לקטאר על תמיכתה", נכתב תחת דיוקנו. "100 דולר זה המון כסף ברצועת עזה, במיוחד בתקופה הזו של הרמדאן, שבה הצרכים מרובים", אמר אחד מבני המזל שזכו למתת ידה של הנסיכות העשירה. בשיחה עם עיתונאים זרים סיפר האיש שהוא מתכוון לשלם את חובותיו למכולת השכונתית, וביתר הסכום לקנות אוכל למשפחה. "אנחנו מודים על התרומה הקטארית, שמוכיחה את הערבות ההדדית של האומה הערבית", סיכם.
יותר מ־100 אלף משפחות זכו לקבל את כספי התמיכה שהעביר השליח הקטארי מוחמד אל־עמאדי. הוא הגיע לרצועת עזה ביום שני, יחד עם סגנו חאלד אל־חרדאן וחבר ועדת התמיכה הקטארית עבדאללה טואלבה, שאחראית בין היתר על רישום מסודר של מקבלי כספי התמיכה. בסך הכול הוזרמו לעזה השבוע מהקופה הקטארית 15 מיליון דולרים באישורה של ישראל – התשלום הרביעי מאז אוקטובר האחרון, אז נחתם הסכם ההסדרה עם חמאס בתיווך מצרי.
בתמורה לכסף הבטיחו חמאס והג'יהאד האסלאמי להפסיק את פעולות הטרור על הגדרות ולהימנע מירי לעבר ישראל, אך בשטח הסדר לא ממש נשמר. בין הפעימה הראשונה של הסיוע הקטארי לזו שהוזרמה השבוע שוגרו לעבר ישראל כ־1,400 רקטות. בסבב הלחימה האחרון נהרגו ארבעה ישראלים וכ־140 נפצעו.
מענק התמיכה הנוכחי מגיע לאחר הודעה רשמית של קטאר כי בכוונתה להעביר מענקים בסך 480 מיליון דולר לפלסטינים ברצועת עזה וברמאללה, כאשר 300 מיליון דולר יינתנו לרשות הפלסטינית כדי לקדם מיזמים בתחומי הבריאות והחינוך, ו־180 מיליון דולר נוספים לתמיכה בתוכניות האו"ם ברצועת עזה לפיתוח תשתיות החשמל.
ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הנייה, הצהיר כי קטאר היא קרש ההצלה של הפלסטינים. "אנחנו מודים לקטאר על המענקים שמטרתם לסייע לעם הפלסטיני. קטאר ממשיכה את התמיכה בנו ללא הפסקה, גם ברגעים קשים ותחת תנאים לא פשוטים", אמר. גם הרשות הפלסטינית הביעה שביעות רצון, אבל ציינה כי הסכום המדובר איננו מספק את הצרכים וקראה למדינות נוספות לתרום.
על פי דו"ח של גורם בינלאומי, בין שנת 2012 ל־2018 אפשרה ישראל לקטאר להכניס לרצועת עזה 1.1 מיליארד דולרים. ב־2018 לבדה העבירה קטאר לרצועת עזה הנשלטת על ידי חמאס 200 מיליון דולרים. לפי הדו"ח, שהוצג לחברי הקבינט המדיני־ביטחוני של ממשלת ישראל וצוטט בעיתון 'הארץ', כ־84 אחוזים מהכסף הקטארי הושקעו בתשתיות, בחינוך וברפואה, והיתר הועבר לחמאס.
ההחלטה האמריקנית לקצץ בכספי הסיוע לאונר"א, סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים, הביאה את הסוכנות לקריסה. באישורה של ישראל העבירה קטאר לסוכנות סכום של 50 מיליון דולרים, ועוד 20 מיליון דולרים לצורך עבודות זמניות ברצועת עזה. אונר"א, שמספקת 180 אלף מקומות עבודה ברצועת עזה, הודיעה על הרחבת הפעילות בעקבות התמיכה הקטארית.
הנציב הכללי של הסוכנות, פייר קרנהבול, הכריז על איוש 500 משרות חדשות בתחום בריאות הנפש בעזה, זאת בנוסף ל־400 משרות זמניות בחודש הרמדאן. דובר אונר"א, עדנאן אבו־חוסנה, אמר לסוכנות הידיעות הקטארית כי מיזם המשרות יפעל בתמיכת הקטארים כתשעה חודשים, הרבה מעבר לרמדאן. גם ילדי הרצועה ייהנו מהתמיכה הקטארית. משחקי הקיץ, שיתקיימו בארבעים מוקדים שונים ברצועה במשך חצי שנה, יזכו לחסות אונר"א בזכות הנדיב הקטארי אל־ת'אני.
מגרש לבני סכנין
שטחה של נסיכות קטאר אינו עולה על 12 אלף קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתה מונה קצת יותר ממיליון וחצי בני אדם, רובם המכריע עובדים זרים. עם צבא קטן, המונה כ־8,000 חיילים בלבד, הקטארים מצליחים לשרוד ולשגשג בזכות משאבי טבע ומדיניות כלכלית נכונה.
לקטאר עתודות נפט של 25 מיליארד חביות. בנוסף, היא יושבת על שדה הגז הטבעי הגדול בעולם ונחשבת ליצואנית המובילה של גז טבעי. הנפט והגז מהווים 70 אחוזים מהתוצר שלה ו־85 אחוזים מהייצוא. אבל בניגוד למדינות המפרץ העשירות והגדולות סביבה, קטאר לא עצרה שם. בעוד שהן המשיכו להסתמך על הנפט כמשאב עיקרי למינוף כלכלי, קטאר השתמשה ברווחיה כדי להשקיע במדינות רבות באירופה ובארה"ב. נדל"ן ומיזמים מתקדמים בשלל תחומים ייצרו עבורה איתנות כלכלית, המאפשרת לנסיכות הקטנה לקדם את האג'נדות שלה.
"בהשוואה למדינות סביבה, קטאר היא טיפה בים מהרבה בחינות", אומר לנו גורם ערבי מהמפרץ. "יש לה אוכלוסייה קטנה מאוד המתבססת על כוח עבודה זר, השטח הגיאוגרפי שלה מצומצם, והצבא שלה לא רלוונטי מול מדינות כמו ערב הסעודית ואיראן הגובלות איתה. אבל לשושלת אל־ת'אני, ששולטת בקטאר כבר 150 שנה, זה לא ממש מפריע. הם תופסים את קטאר כמעצמה אזורית ובינלאומית בהתהוות, ומשתמשים בכספם כדי לקנות השפעה פוליטית. אפשר להסתכל למשל על ההשקעות שלהם בצרפת. מעבר לקבוצת הכדורגל המובילה, פריז סן ז'רמן, שנמצאת בבעלות קטארית, הכלכלה הצרפתית נשענת היום באופן משמעותי על הכסף הקטארי".
בשנה שעברה הכריז שגריר צרפת בדוחא כי ההשקעות של קטאר בארצו במגוון תחומים הגיעו ל־20 מיליארד דולרים, ובפברואר השנה הודיעו שתי המדינות על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי. "תחשוב שהקטארים יחליטו למשוך את כל ההשקעות בצרפת", אומר בן שיחי. "הכלכלה הצרפתית יכולה להידרדר בבת אחת עשרות שנים לאחור. הכוח הזה מקנה לקטארים השפעה בלתי מבוטלת על הצרפתים. וזו רק דוגמה אחת לדרך שבה קטאר משפיעה על אירופה ועל ארה"ב. גם בזירה המקומית, קטאר מנסה להשפיע על ישראל בנושא הפלסטיני. ההשקעה שלה בעזה נועדה לקנות השפעה פוליטית על כל מי שמעורב ברצועה – ישראל, הפלסטינים ומצרים".
אלי אבידר, ח"כ טרי מטעם ישראל ביתנו, שימש בסוף שנות התשעים ראש נציגות ישראל בקטאר. הוא פיתח קשרים עם חוגי השלטון בנסיכות, וניסה לשמר אותם במהלך האינתיפאדה השנייה. "קטאר תפסה בשנים האחרונות את המעמד של פנקס הצ'קים שנדחף כשצריך להרגיע את עזה", הוא מתאר. "מיליארד הדולרים שהיא מפזרת לפלסטינים הם פרוטות בעבורה. היא מחפשת לממש את האינטרס שלה, שהוא לקדם את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים ולהיות ציר מרכזי שמשפיע על האזור".
לדבריו, "אפשר להסתכל על סבב הלחימה שהסתיים בשבוע שעבר כדי להבין את האינטרס של הקטארים. ברגע שהמצרים לקחו את המעמד של המתווך הבכיר והתעלמו מהקטארים, השגריר הקטארי נסע לארה"ב ועיכב את העברת הכספים. העיכוב הוביל לירי לעבר ישראל ולסבב טרור נוסף, שבסופו נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים. הקטארים חייבים להיות רלוונטיים, מבחינתם אסור להתעלם מהם".
לצד הזירה הפלסטינית, קטאר מפזרת כספים גם כדי להשפיע על הציבור הערבי בישראל. למשל, חצי מיליון דולר כסיוע לקבוצת הכדורגל בני סכנין, ושדרוג מגרש הכדורגל של הקבוצה שנקרא אצטדיון דוחא על שם בירת הנסיכות.
ח"כ לשעבר עזמי בשארה, מייסד מפלגת בל"ד שנחשד בסיוע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, חי בשנים האחרונות בקטאר. הוא נחשב לאישיות מובילה ובעלת השפעה רבה בנסיכות, ומנהל את המרכז הערבי למחקר ולימודי מדיניות בדוחא. בשארה מייעץ לאמיר הקטארי אל־ת'אני, ונמנה עם האנשים המעטים שמקורבים לשייח'ה מוזה, אשתו של השליט הקודם ואמו של השליט הנוכחי, דמות בעלת השפעה מרכזית בקטאר.
"בבחירות 2015, קטאר העבירה כספים לתנועה האסלאמית הדרומית ולמפלגת בל"ד", אומר הגורם הערבי. "בשארה היה בקשר עם מקורביו במפלגה והעביר דרכם את הסיוע. בבחירות הנוכחיות נחלש הקשר בין בשארה למפלגת בל"ד, והשפעתו על הציבור הערבי נחלשה בהתאם".
מרכז שליטה אמריקני
תחת הכותרת "מה מניע את קטאר באזור", מסבירה ד"ר אימאן רג'ב ממרכז 'אל־אהראם' למחקר פוליטי ואסטרטגי בקהיר כי שני פרמטרים עיקריים מתווים את דרכם של הקטארים. המניע הראשון הוא רצון עיקש להוכיח לעולם שלמרות היותה חלק ממדינות המפרץ, קטאר אינה תלויה באחות הגדולה ערב הסעודית ופועלת באופן עצמאי. "הממשל הקטארי מאמץ חזון בינלאומי ומדיניות חוץ שונה מזו של ריאד, כדי להוכיח עצמאות ולהבהיר כי אינו תלוי בסעודים", כתבה רג'ב, המתמחה בחקר המפרץ.
שאיפותיה של קטאר נתקלו בחרם שקידמה ערב הסעודית לפני שנתיים נגד הנסיכות הקטנה. ניתוק יחסים, החזרת שגרירים והטלת איסורים על סחר ונסיעות לקטאר היו חלק מהצעדים שנועדו לכופף את הקטארים למרותם של הסעודים. אך הקטארים לא התכופפו והמשיכו בשלהם, במקביל לחיזוק הקשר עם האמריקנים. "הממשל הקטארי מחזק את הקשרים עם האמריקנים כדי להשיג את ההגנה שלהם במזרח התיכון. הם בונים על הקהילה הבינלאומית ועל וושינגטון שתגן עליהם מפני הסעודים, בתמורה לקידום האינטרסים האמריקניים", קבעה החוקרת המצרית.
האינטרסים המשותפים לקטאר ולארה"ב מקבלים משנה תוקף נוכח המשבר הנוכחי בין איראן לארה"ב. אחרי איומים חוזרים ונשנים של איראן לפגוע בנתיב הנפט מהמפרץ לאירופה ולארה"ב בעקבות הסנקציות שהטילה וושינגטון על טהרן, אירע בתחילת השבוע פיצוץ מול נמל אל־פוג'יירה שבאיחוד האמירויות. ערב הסעודית הודיעה כי הפיצוץ גרם נזק לשתי מכליות סעודיות, אחת מהן הייתה בדרכה לארה"ב. בהמשך דיווחה ריאד על פגיעה בשני מתקני שאיבת נפט על ידי החות'ים הנאמנים לאיראן. שר האנרגיה הסעודי קבע כי מתקפת הטרור נועדה לפגוע באספקת הנפט העולמית.
הוכחות למעורבות איראנית ישירה בפיצוץ מול איחוד האמירויות לא נמצאו, אך ארה"ב לא הייתה זקוקה להן כדי לקדם נושאת מטוסים למפרץ הפרסי ולהכין את הקרקע לפעילות צבאית. ב'ניו יורק טיימס' דווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגש עם בכירים במועצה לביטחון לאומי, ובפגישה הוצגה תוכנית להידרדרות נוספת במזרח התיכון שבמסגרתה יישלחו עד 120 אלף חיילים אמריקנים לאזור.
האיראנים מצדם מיהרו לשגר איומים לעבר ארה"ב. בסרטון שפורסם ברשת 'אל מנאר' של חיזבאללה נראה בסיס טילים איראני הממוקם כ־500 מטרים מתחת לפני האדמה, שבו טילים ארוכי טווח המסוגלים להגיע לאלפי קילומטרים. אמיר עלי חג'יזדה, מפקד הכוח הרקטי במשמרות המהפכה האיראניים, אמר כי בסיסים כאלו פזורים ברחבי המדינה. הוא התייחס גם לנושאת המטוסים האמריקנית והזהיר כי "אם האמריקנים ינקטו צעד לא נכון, אנחנו נחבוט בראשם".
הנשיא טראמפ לא נשאר חייב, ובשיחה עם עיתונאים בבית הלבן התייחס למתיחות מול איראן. "אני שומע כל מיני שמועות לגבי איראן ואני מודיע: אם הם יעזו לעשות משהו, זאת תהיה טעות גדולה והם עתידים לסבול ממנה באופן קשה. אנחנו בוחנים את המהלכים שלהם", הזהיר.
כמו במקרים אחרים, גם כאן מנסה קטאר לשחק בכל המגרשים בו־זמנית: למורת רוחן של ערב הסעודית ומדינות המפרץ היא מנהלת קשרים עם האיראנים, בין השאר בעסקי הגז הרווחיים שלה – אבל בכל הקשור למתיחות הנוכחית היא צפויה להתייצב בצד של החזקים, קרי ארה"ב.
מאז שנת 1992 מתנהלים קשרים צבאיים קרובים בין קטאר לארה"ב, שבמסגרתם יושב בקטאר בסיס 'אל עודיד' של חיל האוויר האמריקני. מדובר בבסיס המרכזי במזרח התיכון, שמספק לוושינגטון יכולת אסטרטגית ומודיעינית. ממנו יצאו המטוסים לתקיפות בסוריה ובעיראק נגד ארגון דאעש, וקודם לכן לתקיפות נגד אל־קאעידה באפגניסטן.עבור ארה"ב, 'אל עודיד' מהווה נקודה אסטרטגית מהמעלה הראשונה. מעבר ל־11 אלף החיילים האמריקנים ששוהים בו באופן קבוע, מרוכזים בו הכלים והחיילים האמריקנים שנמצאים בדרכם למשימות שונות במזרח התיכון ובאסיה. מסלול ההמראה בבסיס יכול להכיל 120 מסוקי קרב במקביל, ומרכז העצבים האמריקני באזור שוכן במקום. אם וכאשר יתפתח עימות מול האיראנים, לבסיס תהיה חשיבות אדירה מבחינת תמיכה לוגיסטית ותפעולית, מה שמחזק את הצורך האמריקני בקטארים.
הארגונים היהודיים עזרו
ההתנהלות האמביוולנטית של קטאר מייצגת את האידיאולוגיה ההפכפכה של תנועת האחים המוסלמים: ביד אחת מקדמים מיזמים הומניטריים ונמצאים חזק בהשקעות נדל"ן וספורט, וביד השנייה מממנים ארגוני טרור בכל העולם.
קטאר היא מעוז תנועת האחים המוסלמים, שבמרבית המדינות המערביות והערביות נחשבת לארגון טרור. השייח' יוסף קרדאווי, המנהיג הדתי העליון של האחים המוסלמים, פרש אמנם מתפקידו בשנה שעברה, אך עדיין מתווה את הקו. קרדאווי ידוע בכינויו "שייח' הטרוריסטים", גם בשל פסקי ההלכה שלו, הפתוות, שנתנו הכשר לביצוע פיגועי התאבדות. ארגוני הטרור אל־קאעידה, דאעש וחמאס נשמעים לפסיקותיו.
אל־קרדאווי, שמצא בקטאר בית חם, התגאה במשך השנים בכך שמייסד אל־קאעידה אוסמה בן־לאדן היה תלמידו. מאז חיסולו של השייח' אחמד יאסין הוא תפס את מקומו כמנהיג הדתי של ארגון חמאס. קרדאווי מפיץ את משנתו באמצעות ערוץ אל־ג'זירה הקטארי, ומחזק את השפעת האחים המוסלמים על בית המלוכה בקטאר. התפיסה השבטית שאפיינה את שושלת אל־ת'אני התחלפה באידיאולוגיה של האחים המוסלמים, המאמינים כי יום יגיע והם ישלטו בכל העולם.
"מאז שנת 1996", אומר ח"כ אבידר, "ישראל הייתה בקשרים עם קטאר ונתנה לה כרטיס פתוח להשפיע על האזור. הארגונים היהודיים בארה"ב עבדו למענה מול הממשל האמריקני, ופרסו בפני הנסיכות שטיח אדום. בתמורה, קטאר האיצה את תמיכתה בארגוני הטרור. היא השקיעה מיליוני דולרים במבצע הבנייה התת־קרקעי של חמאס בעזה, וסיפקה בטון, מכונות קידוח ומשאיות לפיתוח המנהרות. היא מימנה אימונים של פעילי חמאס, וסייעה לפיתוח הצבאי של ארגון הטרור העזתי".
דעתו של אבידר על קטאר נחרצת. "ההודעה על ההשקעה הקטארית של חצי מיליארד דולרים למען הפלסטינים צריכה להישמע באוזניים שמפרשות את הנעשה במזרח התיכון באופן נכון. ישראל רוצה שקט, אז הקטארים מספקים אותו בדמות סיוע לחמאס. אבל אסור להתנהג בנאיביות ולחשוב שהכסף שמוזרם לא יזלוג לרכישת נשק, לבניית מנהרות ולשיפור היכולת הטרוריסטית של חמאס. אסור להסתבך עם הקטארים ולתת להם דריסת רגל. ישראל מציגה את קטאר באור חיובי, בעוד שזו ממשיכה לתמוך בכל ארגוני הטרור בעולם. אנחנו לוקחים את הבן המוקצה של המפרץ ומחזקים אותו. זו מדיניות שהיא שגויה ביסודה". 
