הבוקר היה עדיין קריר והים שקט. באמירות הקטנטנה, השוכנת מול חופי מפרץ עומאן, התכוננו לעוד יום של שגרה מדברית. אבל סמוך לשעה חמש בבוקר הרעידה סדרה של התפוצצויות את נמל פוג'יירה, הסמוך למצרי הורמוז. בימים כתיקונם זורמים למאגרי הנפט של נמל פוג'יירה – אחת משבע הנסיכויות של איחוד האמירויות – מאות אלפי חביות נפט. שעות ארוכות חלפו בטרם הודו הרשויות כי מדובר בפעולת חבלה, אולם עד לרגע זה איש לא קיבל אחריות.
קרוב לשבוע אחרי הפיגוע שהרעיד את המזרח התיכון, אין כמעט נתונים על מה שאירע. אם נסכם את העובדות הידועות, שלוש מכליות וספינה מסחרית אחת ניזוקו – שתיים סעודיות, אחת נורבגית ואחת מאיחוד האמירויות. צוות ראשוני של אנשי הצבא האמריקני שבחן את המכליות הפגועות העריך כי צוותים איראניים או חוליות פרוקסי איראניות הצמידו מטענים למכליות, ופיצוצם יצר חורים בקוטר של שלושה מטרים בגוף המכליות. הוכחות להנחה הזאת נכון לעכשיו – אין.
בינתיים הוקם צוות בינלאומי בראשות ארה"ב, הכולל נציגים מצרפת ומנורווגיה, והוא חוקר כעת את הפיגוע. אתר 'ג'יינס דיפנס' מדווח כי מנתוני וידאו עולה כי בירכתי המכלית הנורווגית 'אנדריאה ויקטורי' נפער חור בדיוק מעל קו המים. על פי ג'יינס, התיאור תואם פעילות של הדבקת מטען נפץ מאולתר מסירה קטנה, שהסתננה לנמל בחסות החשכה. לאיראן צי גדול של ספינות וסירות קטנות המסוגלות לבצע עקיצות כאלה, ולגרום טרדה עצומה לאוניות סוחר באזור ולזינוק במחירי ביטוח התעבורה הימית.
בסרטון שבו נראית המכלית הסעודית 'אל־מרזוקה' לא ניתן לראות בעין נזק חיצוני. בנוגע לשני כלי השיט האחרים לא הוצג שום תיעוד וידאו או אחר לנזק. אולם ממשלות סעודיה ואיחוד האמירויות אישרו כי מדובר בפעולת חבלה. האתר SPLASH, המתמחה בנושאי ימייה ולוגיסטיקה ימית, ציטט השבוע גורמים בנמל פוג'יירה שלפיהם החבלה במכליות נעשתה באמצעות "מוקש חילזון". זהו מוקש ימי, הנצמד לגוף ספינה באמצעות מגנט רב עוצמה. הוא מכונה כך בגלל הדמיון לפעולת ההיצמדות של שבלולים קטנים הנדבקים בכוח לסלעים בחוף. על פי אותם גורמים, כל ארבע המכליות נפגעו באזור הירכתיים.
התגובה האיראנית לפיגוע הייתה מתוחכמת מאוד. מצד אחד איראן לא קיבלה אחריות. מצד שני, יו"ר ועדת החוץ של המג'לס האיראני, חשמת־אללה פלאחת־פישה, הגדיר את המצב הביטחוני במפרץ "שברירי". באופן מילולי תרגום דבריו הוא "הביטחון במפרץ עשוי מזכוכית", קריצה לביטוי המוכר "מי שיושב בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים". אפשר לפרש את הרמיזה הזאת כאיתות אלים מצד איראן שהיא לא תשב בחיבוק ידיים בשעה שארה"ב מטילה עליה מצור, וסוגרת לאט אבל בטוח את כל אפשרויות ייצוא הנפט באמצעות העיצומים.
ואכן, לא חלפו 48 שעות מהפיגוע בפוג'יירה, ופיגוע מסתורי נוסף הרעיד את האזור. כוח של שבעה מל"טים "מתאבדים" תקף שתי תחנות שאיבה של הצינור הסעודי, המעביר נפט מחופי המפרץ הפרסי לים האדום. בריאד אישרו כי צינור הנפט נפגע, אולם בדומה לפיגוע בפוג'יירה לא נגרם נזק משמעותי.
בניגוד לפיגוע בפוג'יירה, שם בחרו המפגעים להישאר אלמונים, הפעם דווקא היה מי שלקח אחריות. זמן קצר לאחר הפיצוץ הודיעה תחנת טלוויזיה שבשליטת המורדים החות'ים הפרו־איראנים בתימן כי כוחותיהם תקפו מתקנים חיוניים של סעודיה. ככל הנראה, ההבדל בלקיחת האחריות נובע מכך שבניגוד לפוג'יירה, לא מדובר בחידוש. סעודיה ואיחוד האמירויות עומדות בראש קואליציה ערבית שפועלת נגד הכוחות החות'ים הפרו־איראנים בתימן כבר חמש שנים, במטרה להשיב לשלטון את הממשלה שהודחה בידי המורדים. רק לפני חודשים אחדים ירו כוחות חות'יים טילים על מכלית סעודית ששייטה בחופי הים האדום, מה שבדיעבד הסתמן כיריית הפתיחה בקרב על נתיבי הסחר הימיים הבינלאומיים.
האם המורדים החות'ים אכן מסוגלים לבצע בכוחות עצמם פעולת תקיפה ארוכת־טווח באמצעות מל"טים? נראה שלא. הם ככל הנראה נודבו לעניין על ידי האיראנים. הודעתם נוגדת את האינטרס החות'י. רק לפני ימים אחדים נסוגו החות'ים מעיר הנמל חודיידה לחופי תימן במסגרת תהליך שלום בחסות האו"ם. מתקפה על מתקני הנפט של סעודיה דווקא בשלב שבו מנסים לבסס הסכם בחופי הים האדום, מנוגדת לתהליך. לכן עיקר חלקם הוא כנראה לקיחת האחריות באמצעות תחנת הטלוויזיה שלהם – משהו שהאיראנים הצליחו איכשהו לכפות עליהם. אלא שכמו בפוג'יירה, גם כאן טביעת האצבעות האיראנית גלויה לעין. בשורה התחתונה, הוכחות אין. וזה לב העניין. זו השיטה האיראנית, ניהול מתקפת טרור בחתימה נמוכה ללא נשיאה באחריות.
כבלים בסכנה
צריך להודות שאכן מדובר במלאכת מחשבת. שני הפיגועים השבוע משקפים חשיבה איראנית אסטרטגית מעמיקה. זה לא מקרי. היו לאיראנים שנים לחשוב כיצד יגיבו במקרה של מצור אמריקני על ייצוא הנפט. ואם מוקשי החילזון משקפים אופציה של שימוש בנשק שהיה קיים כבר לפני יותר ממאתיים שנה, מתקפת המל"טים היא המילה האחרונה בתחום.
אבל מה שמשקף את עומק החשיבה האיראנית, מעבר לבחירה בשני סוגי נשק, הוא הבחירה בשני אתרים המספקים אלטרנטיבה למעבר נפט דרך מצרי הורמוז. גם פוג'יירה וגם צינור מזרח־מערב הסעודי הם חלופות גיאוגרפיות הנותנות לעולם המערבי רשת ביטחון של אספקת נפט, שאינה תלויה במעבר דרך צוואר הבקבוק של המפרץ הפרסי. מסוף הנפט של נמל פוג'יירה נמצא מחוץ למצרי הורמוז, לחופי מפרץ עומאן. בשלוש השנים הקרובות צפוי המסוף להכפיל את תפוקתו, מה שרק יגביר את חשיבותה של פוג'יירה כאלטרנטיבה למצרי הורמוז. כך גם בנוגע לצינור הנפט הסעודי, החוצה את הממלכה ממזרח למערב ומאפשר העברת נפט מסעודיה ישירות לים האדום. גם כאן יש תוכניות להגברת תפוקת הייצור באופן שמייתר מעבר דרך מצרי הורמוז.
האיראנים כבר הבהירו לפני חודשים אחדים שאם לא יינתן להם לייצא נפט, הם לא יאפשרו גם לאחרים לייצא נפט. הסימן הראשון היה הירי על מכלית הנפט הסעודית בים האדום. כעת, כשארה"ב הגבירה את הלחץ על איראן בצורה חסרת תקדים, האיראנים מאותתים שלא ישבו בחיבוק ידיים. אף שאיראן הרשמית הקפידה על ערפל קרב, בעיתונות המקורבת למשמרות המהפכה לא ממש התאפקו. אתר ממר"י (המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון) ציטט השבוע שני עיתונאים איראנים בכירים המזוהים עם משמרות המהפכה, שלפיהם איראן היא שביצעה את שני הפיגועים.
חאמד רחים־פור, עורך הדסק הבינלאומי של היומון ח'וראסאן, צייץ: "כל האופציות על השולחן. הותקפו גם נמל ינבוע הסעודי בים האדום וגם נמל פוג'יירה במפרץ עומאן. אלה שני הנמלים שאמורים לספק נפט במקום הנפט של איראן, והם חטפו מכה כזו שלא הבינו מאיפה חטפו אותה! טווח המלחמה של ארה"ב באיראן אינו מוגדר רק באמצעות נושאות מטוסים או מפציצים אסטרטגיים ומטוסי F־35. אפשר גם להגדיר את ממדי המלחמה באמצעות חדירות שקטות בנמלי פוג'יירה, ינבוע בסעודיה ורמת הגולן, ובעוד עשרות נקודות".
ואילו אמין ערב־שאהי, מנכ"ל סוכנות הידיעות 'תסנים', כתב: "נמל אל־פוג'יירה, שהוא עורק החיים היחיד לייצוא הנפט של איחוד האמירויות וסעודיה, הועלה באש. אנשי ההתנגדות האסלאמית העלו באש את האתר הזה, שנמצא מעט לפני מצרי הורמוז. סוחרי הפחד האמריקנים צריכים לדעת שהמלחמה החלה כבר לפני שנים. אנו בדקותיה האחרונות".
מה ששני העיתונאים האיראנים לא ידעו הוא שסימון נמל פוג'יירה כמטרה הוא אסטרטגי עוד יותר. פוג'יירה הוא גם צומת של כבלי תקשורת תת־ימיים בעל חשיבות בינלאומית. הוא יושב על צירי תקשורת מהחשובים בעולם בין אסיה לאמריקה ואירופה. מדובר בנתח עצום מתעבורת האינטרנט העולמית, ומטבע הדברים זוהי נקודה אסטרטגית חשובה לאמריקנים ולכלכלה העולמית. רוב התעבורה התקשורתית, כולל עסקאות פיננסיות, עובר דרך צינורות פלסטיק ומתכת תת־ימיים, שלא רק שהם רגישים לסביבה הימית אלא גם מיקומם ידוע במדויק והם אינם מוגנים כראוי מפני מתקפות טרור.
בהלה לזהב
בזמן שבאיראן מחרחרים מלחמה, בעיראק דווקא מנסים להרגיע. בשיחה השבוע עם מקורות בבגדד המקורבים לצמרת הפוליטית בעיראק, הם אמרו לי כי ראש הממשלה עאדל עבד אל־מהדי החל להעביר מסרים בין ארה"ב לאיראן, במטרה לצנן את המתיחות בין שתי בעלות הברית של עיראק שהן אויבות זו לזו. בפגישה עם עיתונאים השבוע היה אל־מהדי אופטימי, ואמר כי "למרות הרטוריקה הלוחמנית יש סימנים שהכול יסתדר לטובה". העיצומים על איראן אמנם מקשים על עיראק, אולם הם מאפשרים לה להגיע למיצוי של יכולות הפיתוח העצמיות שלה.
נכון לעכשיו מתנהל בעיראק מרוץ בין חברות אמריקניות לחברות רוסיות על קבלת זיכיונות לפיתוח שדות נפט. ובינתיים, אחד הנושאים שהעיראקים מעוניינים להסדיר עם ארה"ב הוא שיתוף הפעולה עם איראן בנושאי חשמל, שהוא קריטי לכלכלה העיראקית. לדברי המקורות, "הממשלה בבגדד משתדלת במקביל לנהל גם שיחות הרגעה עם המיליציות השיעיות. תמיד זה לא פשוט, ומתחילת הרמדאן קשה עוד יותר. האנשים עצבניים כי הם לא אוכלים, ורמת החרפות נגד האמריקנים והאויב הציוני עולה מדרגה".
המיליציות השיעיות הפכו למקור דאגה מרכזי מבחינת האמריקנים. בשבוע שעבר ביטל מזכיר המדינה מייק פומפאו ביקור מתוכנן אצל קנצלרית גרמניה מרקל, ובמקום זאת טס לעיראק, שם נועד עם ראש הממשלה. לדברי המקורות, הפגישה נערכה במקום תת־קרקעי מוגן מחשש לפיגוע. במהלך הביקור דן פומפאו עם העיראקי בשורה של נושאים ביטחוניים וכלכליים, שנועדו לעצור את ההשפעה האיראנית הגוברת בעיראק. אולם הנושא החם על סדר היום היה מודיעין מדויק שלפיו האיראנים העבירו לידי המיליציות השיעיות טילים שנועדו לפגוע בכוחות האמריקניים בעיראק. זו לא הפעם הראשונה שמגיעים דיווחים מעין אלה, אולם הפעם היה מדובר במודיעין באיכות יוצאת דופן.
המקורות מציינים עניין נוסף שפומפאו דן בו עם אל־מהדי, והוא הנוכחות האיראנית הגוברת באזורים הכורדיים בצפון עיראק. לדברי המקורות, המכירים היטב את המצב באירביל ובסולימאניה, בזמן האחרון הם עדים למגמה – שיטפון של ממש לדבריהם – של מכירת זהב איראני בסולימאניה. השלטונות בטהרן מוציאים למכירה עוד ועוד זהב בסולימאניה, וקונים מכל הבא ליד יֵנים, דולרים ואירו. זאת אף שלכאורה יש למשטר האיראני יתרות מטבע חוץ לעוד שנה וחצי לפחות.
הנוכחות האיראנית מורגשת היטב, מוסיפים המקורות. המודיעין האיראני פעיל מאוד גם באירביל וגם בסולימאניה. לאחרונה קיבלו בכירים במפלגות הכורדיות באזורים אלו אזהרה והדרכה כיצד להימנע ממלכודות דבש איראניות. האיראנים פתחו חנויות רבות באזור ובהן הוצבו נשים איראניות, שחלקן ישבו בבתי סוהר וקיבלו כרטיס יציאה החוצה לאחר שעברו הדרכה כיצד להפיל בפח גברים עיראקים. הכול כמובן בשירות משמרות המהפכה.
