שר העבודה והרווחה חיים כץ צפוי לעמוד בפני הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, אך למקור ראשון נודע כי ההאשמות שתגיש פרקליטות המדינה צפויות להיות רכות בהרבה בהשוואה להמלצות המשטרה.
בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את השר כץ בעבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים וסחיטה באיומים. כץ נחשד כי הוא ובכירים בוועד העובדים של התעשייה האווירית פעלו בקרב עובדי החברה לתועלתם האישית, וכי בתמורה לסיוע מצד כמה חברי הוועד הוא סיפק להם תפקידים נושאי שכר מחוץ לתעשייה האווירית ובתוכה. על פי הודעת המשטרה אז, כץ חשוד גם שבניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, פעל למינוי יו"ר דירקטוריון והתערב בעניינים פנימיים הקשורים להתארגנות העובדים בתעשייה האווירית. עוד עלה חשד כי כץ ניצל לתועלתו האישית משאבים ועובדים של התעשייה האווירית בשווי אלפי שקלים.
במשרד המשפטים התגלעו חילוקי דעות בנוגע לאופן שבו יש לפרש מבחינה משפטית את התנהלותו של השר כץ. היו שהסכימו עם חוקרי המשטרה כי מדובר בעסקאות שוחד של תן וקח, אך אחרים ראו בהן עסקאות פוליטיות שבתחום המותר, וטענו כי על מערכת האכיפה להיזהר מייחוס ממד שוחדי אסור להתנהלות פוליטית מסוג זה ולהחיל עליה ממד פלילי. דיונים דומים על הגבולות שבין הפלילי לפוליטי נערכו במשרד המשפטים בהקשר של שיחות ראש הממשלה נתניהו עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס (תיק 2000).
כעת מסתמן כי כתב האישום שיוגש נגד כץ יהיה מרוכך יותר מהמלצות המשטרה, זאת בהשפעת בכירי הפרקליטות הרואים בחלק מהאישומים התנהלות פוליטית מקובלת. סיבה נוספת לריכוך המסתמן היא מותו של עד חיוני בפרשה, שהיעדרו יקשה על התביעה. את ההחלטה הסופית בנושא יקבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ככל הנראה בקרוב. מנדלבליט יצטרך להכריע גם בפרשה אחרת הקשורה לכץ – תיק ניירות הערך, שבו נחשד השר בשימוש במידע פנים ובקבלת טובות הנאה.
