התשואות והזעם שגרם השבוע הפרסום על ההחלטה לעדכן את טופסי המועמדים לשירות צבאי בלשכות הגיוס ברוח העידן המגדרי החדש היו כנראה מוקדמים. בצבא מבהירים שאין מדובר במדיניות גורפת הנוגעת לכל הטפסים בצבא, אלא בעניין נקודתי, שככל הנראה לא נעשה על דעת הפיקוד העליון ובדיעבד אולי אף למורת רוחו.
בתחילת השבוע פורסם בגלי צה"ל כי סעיפי ה"אב" וה"אם" יוחלפו מעתה ב"הורה 1" ו"הורה 2", כדי לא לגרום מבוכה למתגייסים צעירים הבאים ממשפחות חד־מגדריות או חד־הוריות. הפרסום התפרש כהכרה רשמית של צה"ל בקיום משפחות להט"ביות, וגרר ביקורת מצד פוליטיקאים דתיים וארגונים שמרניים.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין התלונן ש"צה"ל, שהוא גוף היררכי ולא דמוקרטי, משמש לאחרונה סוכן לקידום תרבות פוסט־מודרנית, בלא דיון ציבורי ותוך עקיפת ההליך הדמוקרטי התקין שבו חברה מעצבת את זהותה וערכיה. מאות אלפי החיילים שמשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים הם קהל שבוי שעובר חינוך מחדש בעל כורחו לאורם של ערכים פרוגרסיביים מעוותים".
גם בתנועת הנשים "שוברות שוויון" קראו לצבא להחזיר את אבא ואמא לטופסי הגיוס: "פוליטיקת הזהויות חדרה לצה"ל. המיעוט כופה את דעתו על הרוב, שמאמין בערכי המשפחה הטבעית".
מנגד, חברי כנסת חילונים וארגוני הלהט"ב בירכו על שינוי הטופס. ״צה"ל פורץ דרך ביחס לקהילה הגאה, ועל כך כל הכבוד. עכשיו צריך שהמדינה תלך בעקבותיו״, אמרה ח"כ יעל גרמן מכחול־לבן. זהורית שורק, פעילה בקהילת הלהט"ב, כתבה בדף הפייסבוק שלה כי ניהלה עם חברותיה את המאבק לשינוי הטופס במשך כשלוש שנים, לאחר שבנה התגייס לצבא וגילה כי השאלון בלשכת הגיוס אינו מתאים למציאות המשפחתית שבה גדל.
בצה"ל מבהירים כעת שהתגובות היו מוקדמות. גורם בכיר בצה"ל אמר למקור ראשון כי שינוי הטופס היה "יוזמה מקומית ורלוונטית לטופס עצמו, ולא מהלך כולל שישנה את מינוח התא המשפחתי השנוי במחלוקת בחברה האזרחית". לדבריו, שינוי ההגדרות בטופס נעשה בהחלטת מדור גיוס בעקבות פניות מצד בני נוער, ילדים להורים חד־מיניים או בני משפחות חד־הוריות, שהתלוננו כי אינם "מוצאים את עצמם" בטופס הרישום למועמדות לגיוס מול המציאות המשפחתית שהם חיים בה. "מדובר בשינוי נקודתי שאינו שינוי מדיניות, ובוודאי שבצה"ל לא ישנו כעת את כל הטפסים", הבהיר הגורם הבכיר.
