כשישה ימים בלבד לפני המועד האחרון להרכבת הממשלה, בכירים המעורבים במשא ומתן מטעם הליכוד טענו אתמול ש"לא בטוח שתקום ממשלה, או שהיא תהיה ממשלת ימין". ואכן, מאז יום חמישי בצהריים עברו בליכוד באופן יזום לשדר מצוקה, לאחר שזיהו כמה מוקשים: סירובו העיקש של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לגלות גמישות בנושא חוק הגיוס, דרישות התקציב המנופחות של המפלגות החרדיות, וכן המלחמה על תיק המשפטים מול איחוד מפלגות הימין.
כפי שהסתמן אמש זו מצוקת אמת. נתניהו כבר לא בטוח שיוכל להרכיב ממשלה.
ליברמן סירב אמש להגיע לפגישה של יושבי ראש הסיעות הממליצות עם נתניהו והצהיר כי לא יסכים לפשרות כלשהן בחוק הגיוס. נראה שעמדתו הקשוחה נובעת מכך שהוא רואה את אלקטורט העולים הולך ומתמעט מסיבות טבעיות, ולכן הוא משקיע כבר באפיק אחר לקראת הבחירות הבאות: הימין החילוני האידיאולוגי. חוק הגיוס הוא הדגל שהוא נושא כדי להביא מצביעים בפעם הבאה, ואין לו בעיה להקריב בדרך את הליכוד ונתניהו.
אתמול התברר שהחרדים דווקא הלכו כברת דרך מול ליברמן בכל הנוגע לחוק הגיוס, אך הוא התבצר בעמדה עיקשת השוללת כל ויתור. בעקבות כך החליטו בליכוד לשבור את הכלים ופרסמו הודעה תקיפה בגנות ליברמן. ההודעה דיברה על היערכות להקדמת הבחירות ולפיזור הכנסת – אירוע חסר תקדים בישראל, שכן מעולם לא קרה שאזרחי ישראל הלכו לבחירות שניות ברציפות, בלי שקמה ממשלה חדשה.
האם נתניהו מסוגל להקים ממשלה בת 60 ח"כים בלבד? התשובה שלילית. זאת מפני שליברמן הבהיר אמש כי אם יישאר בחוץ יצביע נגד הממשלה שיקים נתניהו, כלומר לא יהיה לה רוב.
מה המוטיבציה של ליברמן להישאר בחוץ? לא ברור. אולי הוא מקווה להיבנות ממשבר הירושה הצפוי במקרה זה במפלגת הנשלטון היוצאת. זאת לנוכח האפשרות שהנשיא ריבלין יטיל על חבר אחר בליכוד (גדעון סער?) את הרכבת הממשלה, או שהכנסת אכן תתפזר בהקדם ובליכוד ייערכו בחירות מקדימות לראשות המפלגה.
כמובן, במקרה של הקדמת הבחירות יתייתר הוויכוח על פסקת ההתגברות והרפורמה במערכת המשפט: לא תהיה רפורמה ולא תהיה פסקת התגברות. נתניהו ייאלץ לנהל את מאבקו בהפללתו בדרך הקשה של שימוע והמתנה סבילה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, שוב תוך כדי ניהול מערכת בחירות.
עוד לא ברור מה יקרה במקרה כזה עם תוכנית המאה של טראמפ, שעשויה להיות טובה לישראל מנקודת מבטו של הימין כאן, מפני שהאמריקנים לא יראו טעם בפרסומה בהיעדר ממשלה בעלת סמכות.
אגב, גם מול איחוד מפלגות הימין הסתמנה אתמול הקשחת עמדות הדדית. נתניהו לא מוכן לוותר על תיק המשפטים לטובת ח"כ סמוטריץ', והוא לא מוכן לקבל חלופה בדמות משרד השיכון. כאשר כל השותפות יחתמו, מעריכים בליכוד, הבית היהודי־האיחוד הלאומי לא יהיו אלו שיובילו לבחירות חוזרות ופירוק ממשלת ימין בטרם עת.
בינתיים מתקרר בחוץ גם יו"ר כולנו משה כחלון, שהודיע שלא יחתום על הסכם עם הליכוד עד שיובהרו הדרישות התקציביות של השותפות. בכולנו הסבירו כי כשר האוצר הבא הוא לא מוכן להכניס את ראשו לבור כלכלי כדי לספק את הגחמות של השותפות העתידיות. מנגד הוא הסכים כבר לפשרה ראשונה שפורסמה אתמול: להחזיר את מנהל התכנון למשרד הפנים ולידי השר אריה דרעי.
אם בכל זאת תקום בסוף ממשלה בשבוע הבא, ש"ס צפויה להחזיק באותם תיקים שאחזה בהם בקדנציה הקודמת: משרד הפנים, משרד הדתות ומשרד הנגב והגליל. ש"ס גם דורשים את תיק השיכון, אולם בליכוד מכינים אותו כתיק חלופי לסמוטריץ', בתוספת סמכויות שיהפכו אותו לתיק שווה ערך לתיק החינוך שיקבל שותפו הרב רפי פרץ.
בבית היהודי דורשים גם את ראשות ועדת החוקה בכנסת וכן משרת סגן שר, אך בליכוד מתכוונים להחזיק בידיהם גם את ועדת החוקה, כדי להוציא לפועל את רפורמות המשפט המתוכננות בקלות, ולהציע במקומה לבית היהודי את ראשות ועדת העבודה והרווחה או ועדת החינוך. בראשות ועדת החוץ והביטחון יעמוד ככל הנראה ח"כ יואב קיש, ויו"ר הקואליציה צפוי להיות ח"כ מיקי זוהר, שעומד כעת בראשות הוועדה המסדרת לכנסת ה־21.
כחלון כאמור יכהן בתפקיד שר האוצר ואילו שותפו אלי כהן עשוי לקבל תיק קטן יותר מתיק הכלכלה, שבו החזיק בקדנציה הקודמת. בליכוד טרם החלו בחלוקת התיקים, אך במשרד החוץ צפוי לשבת ישראל כ"ץ, בתקשורת אמיר אוחנה ובמשרד התחבורה גלעד ארדן.
השר זאב אלקין ימשיך להחזיק ככל הנראה בתיק הגנת הסביבה ואולי גם בתיק חלופי לתיק ירושלים. בתוך כך, הבהיר השבוע ליברמן בשיחה סגורה כי לא יאפשר לסגן שר ממפלגה אחרת לכהן תחתיו כסגן שר במשרד הביטחון. ישראל ביתנו תחזיק בידיה גם את תיק הקליטה. חברי הכנסת דודי אמסלם, ניר ברקת, אבי דיכטר וציפי חוטובלי צפויים לקבל אף הם בממשלה הזאת תפקידי שרים.
בממשלה הקרובה יהיה מיעוט של נשים בתפקידי מפתח, לאחר ששקד תעזוב את משרד המשפטים. מינוי חברת הכנסת הדתייה מהליכוד עשוי לפתור לנתניהו שתי בעיות: האחת בנושא הייצוג המגדרי, שיעלה משתי שרות בלבד לשלוש, והאחרת בתחום בריחת הציונות הדתית מהליכוד. מינוי חוטובלי לתפקיד שרה ייתפס כצעד בונה אמון מול מצביעי הציונות הדתית שנתניהו מבקש להחזיר אל הליכוד לאחר שהימין החדש נותרה בחוץ.
