"אני עסוק בירושלים מבוקר עד לילה"

לאורך השבועות המתוחים שעברו על הזירה הפוליטית בישראל, שהסתיימו בפיזור הכנסת אחרי חודש בלבד והליכה לבחידות חדשות, הוזכר שוב ושוב שמו של מתווך אפשרי: ראש עיריית ירושלים משה ליאון, המקורב לכל צדדיו של משולש המחלוקת הנפיץ – יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, המפלגות החרדיות, וראש הממשלה בנימין נתניהו (שליאון שימש בעבר מנכ"ל משרדו, תפקיד שהוא החליף בו את ליברמן).

לפני ארבע שנים, בעת הקמת הקואליציה הקודמת, וגם לפני שנתיים, כאשר ליברמן הצטרף אליה, התבקש ליאון מטעם הליכוד לסייע במגעים עם יו"ר ישראל ביתנו. הפעם ליברמן עצמו התעקש עוד מתחילת הדרך שלא לערב את ליאון, מה שבליכוד פירשו כהתחמקות שלו ממשא ומתן ענייני. בשבועיים האחרונים עלו שליחי נתניהו לרגל לירושלים בבקשה לעזרתו, והוא אכן שוחח ארוכות עם ליברמן, אבל לשיחות האלה לא היה אופי רשמי.

"כראש העיר ירושלים אני עסוק בה מבוקר עד לילה, והפעם לא יכולתי להיכנס למשא ומתן הקואליציוני במלוא כובד משקלי", אומר לנו ליאון. "לומר לך שלא דיברתי עם כולם? דיברתי. הוטרדתי כמו כל תושב בישראל מהמצב שאליו הגענו, וקיוויתי שהכול ייפתר".

הפטרונים הפוליטיים שלך, ליברמן בעיקר, גררו את ישראל לבחירות חוזרות.
"כל הקשירות האלה ביני לבינם, יש מרחק רב בינן ובין האמת. אני כמובן גאה שליברמן, גפני ודרעי תמכו בי לראשות העיר".

שוחחת השבוע רבות עם ליברמן. לא הפצרת בו להתגמש?
"כל מה שאמרתי לו היה במסגרת שיחות אישיות. מה שכן, אני ממש לא מסכים עם האמירות של ליברמן בנוגע לחרדים. אמנם ליברמן ואני מכירים עשרות שנים ואנחנו חברים טובים, אבל דעותיי אינן דעותיו ויש לי הרבה השגות על מה שהוא אומר בענייני החרדים ובנושאי דת ומדינה. אין לי ספק שאנחנו בהיסטוריה הפוליטית שלנו נעדיף לשכוח את השבוע האחרון".

נראה שליברמן ואחרים חשים שנתניהו חלש, עם כתב אישום באופק. גם אתה רואה כך את הדברים?
"לא היה ולא נמצא ראש ממשלה חזק יותר מנתניהו. המיוחד בנתניהו שהוא איש חזק שיודע לנווט אותנו לחוף מבטחים, ואני סומך על עוצמתו. חשבתי שגם כאן הוא ידע להשיג את ההסכמות בחילוקי הדעות האלה ולהקים ממשלה יציבה. יש הרבה אתגרים למדינת ישראל".

בסדרי זמן של עוד עשור, תיכנס לפוליטיקה הארצית?
"ממש לא. התפקיד שאני עושה היום מרתק מבחינה ציבורית, ויש בו הרבה מה לעשות. אני אומר לכם, אין סיכוי שתראו אותי בפוליטיקה הארצית. אני מכיר היטב את הפוליטיקה הארצית, הייתי שם ויש לי חברים מכל הקשת הפוליטית, ואני ממש לא מתגעגע. אני מתייחס לירושלים כאל תפקיד להרבה מאוד שנים. הבנייה שאני מתכנן בירושלים, לא עושים אותה בשנה ולא בחמש שנים. צריך שישב פה ראש עיר להרבה שנים".

 

לא עוצר בירוק

ביום ראשון הקרוב יחול יום ירושלים, ובאותו יום יציין גם משה ליאון חצי שנה לכניסתו לתפקיד חלומותיו. מהמרפסת הגדולה היוצאת מלשכתו, בקומה השישית של בניין העירייה בכיכר ספרא, נצפה נוף מרהיב של בירת ישראל. על אחד המדפים מונח גם "מפתח העיר". מתברר שיש דבר כזה. ליד המפתח, אגב, ברכת הדרך מראש העיר הקודם.

איזו עיר השאיר לך ניר ברקת?
"אני מעריך את קודמיי בתפקיד. בחצי השנה שאני בתפקיד אני יכול להעיד שזהו תפקיד תובעני מאוד וקשה מאוד. אין לי ספק שכל מי שישב פה עשה למען ירושלים מבוקר עד ליל, כולל ניר ברקת, גם אם יש מחלוקות. צריך לומר תודה לכל מי שישב פה ועבד קשה. גם אני אעשה את המקסימום לטובת כלל התושבים, ויש לא מעט אתגרים. היום העיר נמצאת בדירוג כלכלי 2 (מתוך חמש, שלב אחד לפני הגרוע ביותר; נ"ב ושא"כ), ואעשה הכול שמצבה ישתפר".

ברקת הציג את הדירוג הכלכלי הנמוך כהישג, כדי שהעיר תיהנה מהקלות והנחות.
"אי אפשר לסמן כהישג מצב של עיר שיורדת מדירוג 3 לדירוג 2, ואני לא חושב שתושבי העיר ראו שיפור מכך. אני מתכוון לשנות את זה. בחצי השנה האחרונה קיבלתי תקציבים גדולים ויפים שנתנו לי את האפשרות לשפר את שירותי הניקיון בעיר, ולשפר את השירות לתושב גם בחינוך וגם בתרבות. אני משקיע 90 מיליון שקלים כדי לשפר את אזורי התעשייה בעיר, בעיקר עטרות והר חוצבים. היום לצערי אזור התעשייה בעטרות איום ונורא. הוא לא מכבד את ירושלים, ואני אתקן זאת".

תבנה בעטרות לראשונה שכונת מגורים?
"כרגע זה לא בר ביצוע. חשוב לפתח קודם כול את אזור התעשייה".

אזור התעשייה בעטרות, בדומה לשכונות אחרות בעיר הנמצאות מעבר לקו הירוק, חוללו בשנים האחרונות לא מעט ויכוחים פוליטיים. בתקופתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, אישורי בנייה בשכונות הללו יצרו משברים מדיניים. כעת, עם הנשיא טראמפ, מתרגשת ובאה "תוכנית המאה" שמעמידה את השכונות הללו בסימן שאלה. ליאון מצידו לא עוצר בירוק ומצהיר כי בכוונתו לחצות את כל הקווים.

"אני לא מכיר שום בעיה כיום בבנייה מעבר לקו הירוק", הוא אומר. "למעט גבעת המטוס, כל תוכניות הבנייה מופשרות. אנחנו מתחילים ולמעשה כבר בונים בכל מקום – בגילה, בארמון־הנציב, בחומת־שמואל ובכל העיר".

על פי פרסומים, תוכנית המאה של טראמפ כוללת העברת חלק משכונות העיר לידי הרשות הפלסטינית.
"אני מקווה ששום שכונה לא תעזוב, שירושלים תישאר מאוחדת ושהקווים שלה יישארו כמו שהם היום. להעביר שכונה ללא הסדר מדיני סופי זו טעות גדולה, ועל פי מה שאני יודע התוכנית לא אמורה לעסוק בירושלים. מפרטי התוכנית שהובאו בפניי, ירושלים תישאר מאוחדת ולא תיפגע הריבונות הישראלית. התוכנית טובה מאוד לישראל".

ליאון חושף כי לאחר העברת שגרירות ארה"ב לירושלים הוא עמל כיום על תוכנית נוספת להעצמת ירושלים כבירת ישראל, וכי בדומה למשרדי הממשלה הנמצאים כיום במתחם אחד גדול בעיר, בכוונתו לבנות אזור שגרירויות: "אני מתכנן בניית מתחם שגרירויות גדול, כמו בבירות אחרות בעולם. העברת השגרירות האמריקנית לירושלים נראית היום כמו משהו ברור והגיוני שהיה צריך לקרות מזמן. איימו עלינו מה יקרה אם היא תעבור, וכלום לא קרה. אני מצפה שעוד ועוד שגרירויות יעברו לעיר, ושבירת ישראל תארח את השגרירויות כמו בירות אחרות בעולם. זו הכרה שעוברת ממילים למעשים".

אם אתה מתנגד לניתוק מהשכונות הערביות במזרח העיר, מה הפתרון שלך למצב הבעייתי שם?
"ראשית, אי אפשר לדבר על חלוקת ירושלים. מי שמדבר על זה לא יודע על מה הוא מדבר. תושבי מזרח ירושלים מגיעים היום למערב העיר, עובדים ומקבלים שירותים. הם עצמם לא מוכנים לחלק את העיר. כראש עיר אני מחויב לדאוג לתנאים טובים לתושבי מזרח העיר. מדובר במיליארדים שלא הושקעו בעיר מאז שחרורה לפני 52 שנים. רק בשנים האחרונות חל מפנה עם הקמת המשרד לענייני ירושלים שהשקיע תקציבים, יחד עם תוכנית החומש למזרח העיר.

"כיום רק שבעה אחוזים ממערכת החינוך במזרח העיר שייכים למערכת החינוך הישראלית, היתר בידי מערכת החינוך הפלסטינית שהיא תת־רמה וחוסמת את האפשרות להתקדם. ההורים מעדיפים את מערכת החינוך הישראלית כדי שיוכלו לעבור ישירות למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. ולא דיברנו על תוכני ההסתה. אנחנו עובדים קשה מאוד עם אגף החינוך ועם משרד החינוך כדי להגדיל את האחיזה שלנו בחינוך שם. היעד שהצבנו הוא לבנות עוד בתי ספר וכיתות לימוד, ולהגיע למצב שחמישים אחוז מהתלמידים לומדים בתוכנית הישראלית בתוך חמש שנים. זו תוכנית שאפתנית מאוד, אבל נעשה הכול כדי שהיא תתבצע".

ליאון חושף באוזנינו את תוכניתו הגרנדיוזית לטיפול באחד המפגעים הקשים במזרח ירושלים – הביוב. "יש לי תוכנית לחיבור הביוב במזרח העיר למערכת הירושלמית, ואגיש אותה בקרוב לממשלה. מדובר על השקעה של חצי מיליארד שקלים. הביוב במזרח ירושלים זורם במקרה הטוב אל בורות ספיגה. התוכנית מסובכת מאוד כי יש הרבה בנייה בלתי חוקית וצריך להרים שם כבישים, אבל זו בעיה שהחלטתי לטפל בה. בניתי תוכנית ונצא איתה לדרך".

 

בירת יהודה ושומרון

אחרי התוכניות הגדולות אנחנו שואלים את ליאון מהם שני היעדים המרכזיים שלו, יעדים שאת השינוי בהם נראה כבר בזמן הקרוב. ליאון מציב בראש הרשימה את ניקיון העיר ואת הטיפול במשבר ההגירה השלילית. "כשנכנסתי לתפקיד ירושלים הייתה מזוהמת, וכבר כעת יש מהפכה בכל מה שקשור לניקיון ולשיפור פני העיר. הוספתי עשרות מיליונים לתקציב התברואה ולתקציב שיפור פני העיר, השקעתי מיליונים בריבוד כבישים ומדרכות, ובכל שכונה מרגישים את השיפור או שירגישו בקרוב. הקפדתי שזה יהיה בכל שכונה ולכולם. המטרה שלנו היא להגיע לתואר העיר הנקייה בישראל. בחודשים הבאים נגביר את האכיפה על שמירת הניקיון בכל העיר. לא נאפשר השלכת פסולת שלא בפח האשפה, נאכוף יותר איסוף צואת כלבים, ונגיע גם לאכיפה של השלכת סיגריות על המדרכות. העירייה צריכה לנקות, והתושבים צריכים לשמור עליה נקייה".

ליאון ממשיך ליעד השני. "הבעיה המרכזית של העיר היא ההגירה השלילית. בדיוק היום נפגשתי עם חוקרי 'מכון ירושלים' שהוציאו את השנתון הסטטיסטי עם נתוני ההגירה. אנחנו רואים שההגירה השלילית נמשכה גם בנתוני 2017. אפשר לשנות את זה. הצעד הראשון הוא בנייה מסיבית. הסתערנו על כל נושא הבנייה בעיר. מאז כניסתי לכאן ועדת התכנון יושבת מבוקר עד לילה, בהתחלה שלוש פעמים בשבוע והיום פעם בשבוע. יושבים על תוכניות כדי להגדיל את היצע הדיור.

"המטרה שלי היא שאנשים יחזרו להתגורר בעיר, כי זו עיר נהדרת ומעולה למשפחות, ועיר נהדרת לציונות הדתית. אני רוצה שמעבר לבירת ישראל, ירושלים תהיה בירת יהודה ושומרון. שיבואו לכאן כמה שיותר תושבים צעירים. כדי להביא אותם לפה אני צריך להגדיל את היצע הדיור וגם את מקומות התעסוקה. אנחנו עובדים קשה כדי שבשנתיים הקרובות יקומו פה בנייני משרדים. אתמקד בגבעת־שאול בבנייה של מספר מגדלים, ובגבעת־רם יחד עם חברת 'הוג'י טק' שבבעלות הרשות לפיתוח ירושלים והאוניברסיטה העברית, שיבנו 150 אלף מטר למשרדים. רק למכרז הזה ניגשו עשר החברות המובילות במשק, ויש פה הבעת אמון גדולה מאוד בתעסוקה הירושלמית. ירושלים יכולה להוביל את הכלכלה הישראלית. יש בירושלים הטבת מס שקיימת רק בערי הפריפריה, והחברות הישראליות רוצות לקבל את ההטבה. כרגע גם למי שרוצה להגיע אין מקום בכלל, ובזה אני אטפל".

הבטחת בקמפיין הבחירות שתושבי ירושלים יהנו מחניה חינם. איפה זה עומד?
"אני מקווה שהחל מ־1 ביולי כל תושב בעיר יקבל את שעת החניה הראשונה חינם", אומר ליאון ומוסיף: "מדובר באיבוד של 25 מיליון שקלים בהכנסות".

זה צעד חכם לוותר על סכום כזה?
"אם תושבי תל־אביב לא משלמים על הכחול־לבן שלהם, אין סיבה שתושבי ירושלים יופלו לרעה. אני רוצה שתושב העיר ירגיש הטבה על כך שהוא תושב ירושלים. מי שיוצא לקניות של כמה דקות בסופר, שלא יחייבו אותו על החניה. הנפתי את זה כדגל בבחירות, ועכשיו אני מבצע. זה כבר עבר את אישור מועצת העיר והכנו את חוקי העזר, ועכשיו אני רק מחכה לאישור טכני של משרד הפנים".

 

בלי מלחמות דת

אחד המאפיינים המוכרים של ירושלים הוא אוכלוסייתה המגוונת המכילה את כל מגזרי החברה הישראלית, מציאות שיוצרת גם לא מעט חיכוכים ומאבקים. רק השבוע ביטלה מועצת העיר את תקציב "הבית הפתוח" המיועד ללהט"ב. "הקמתי קואליציה מקיר לקיר, עם כל נציגי האוכלוסייה בעיר", פותח ליאון את הנושא. "גם חילונים, גם חרדים, גם ציונות דתית וגם מרצ, וכולנו עובדים יחד למען מטרה אחת, למען ירושלים. התפיסה שלי היא 'חיה ותן לחיות'. אני רוצה שכל תושב ירגיש שאיש אינו מצר את צעדיו וירגיש טוב בעיר, ולכן בקואליציה שלי יושבים כל סוגי המפלגות ואנחנו מכבדים את כולם. בחצי השנה האחרונה לא נקלעתי למאבקי חרדים וחילונים".

רק השבוע היה לך מאבק. אפילו רב העיר שיגר בקשה שלא לתלות את דגלי הלהט"ב במצעד הגאווה הקרוב.
"איזה מאבק? אני אומר לכם, תעבור במועצה החלטה שתאפשר את קיום המצעד. זה נושא שתמיד היה רגיש בירושלים, אבל כולם מבינים שהמצעד צריך לעבור כי יש גם הנחיה משפטית בנושא. לגבי הרב, כבודו במקומו מונח. יש החלטה משפטית שהדגלים יהיו מונפים וכך יהיה".

בכוונתך להמשיך את תפיסת העולם של ברקת בדבר הקצאת שכונות לכל מגזר, מעין אוטונומיות?
"זו הייתה תוכנית תיאורטית, כי בעשר השנים האחרונות לא נבנו בפועל יחידות דיור לאף אחד. אני חושב שהחרדים היו מעדיפים לחיות בשכונות שלהם, אבל צריך לתת מענה בבנייה, שלאנשים יהיה מקום לגור ולהקים משפחה, לחילונים ולדתיים. אני חושב שכדאי שחרדים יגורו עם חרדים, אבל בשביל זה צריך לבנות".

לפעמים זו שאלה פשוטה. יש לך שטח ציבורי בשכונה – ייבנה עליו בית כנסת, מקווה או בריכה?
"מקווה צריך להיות בכל שכונה בעיר. כשאנחנו מתייחסים לציבור הכללי אנחנו מתייחסים גם לציונות הדתית, וצריך למלא את הצרכים של כל שכונה".

אומרים שהחרדים מנהלים אותך וזה מטריד את החילונים. אם חסידות תמכה בך אתה חייב לה. אין מתנות חינם.
"אלה אמירות סרק, לא מיניה ולא מקצתיה. בחצי השנה האחרונה הוכחתי שאני דואג לכלל התושבים. אני חייב לחרדים כי הם תמכו בי, וגם הציונות הדתית תמכה בי. ומה אם חילוני תמך בי? כולם תמכו, בגלל זה אני ראש העיר. ממילא אני חייב לכולם".

החרדים באים כקבוצת כוח.
"צריך להכיר במציאות, 15 מתוך 32 חברי מועצת העיר הם חרדים. זה המצב הנתון. בסופו של דבר כולם צריכים לחיות כאן ביחד. כל חברי המועצה מגלים אחריות רבה לכלל התושבים. בראש ועדת התכנון עומד אליעזר ראוכברגר, איש ליטאי שעובד ללא לאות כדי לשחרר מבנים לבנייה לחילונים. אנחנו מעוניינים לעשות טוב לכלל תושבי העיר. בחצי השנה הזו – פרק זמן מכובד – הוכחתי את זה, ולאיש אין טענה בנושא".

לו זה היה תלוי בך, האירוויזיון היה מתקיים בירושלים?
"בתום האירוויזיון אני יכול לומר בוודאות שטוב שהוא לא היה בירושלים. כל התנאים שהעמידו הראו שהוא לא יכול היה להתקיים בירושלים. ירושלים אינה תל־אביב, ואין לי כוונה להפוך את ירושלים לתל־אביב. ירושלים היא עיר הקודש שהשבת חשובה בה".