היישוב אלוני־הבשן במזרח הגולן סובל בשבועות האחרונים ממכת חרגולים. החרק הקופצני פולש לבתים, ובמועצה האזורית לא מצליחים למצוא מענה לתופעה יוצאת הדופן.
"נתקלנו בהם בשנה שעברה, בכמות קטנה יחסית, אבל מה שקורה כאן השנה זה משהו שאי אפשר לעמוד בפניו", מספרת יסכה דקל, אחת התושבים. "לפני כשלושה שבועות ראינו אותם יוצאים מהאדמה אחרי שבקעו מהביצים, ופתאום כל השבילים התמלאו בחרגולים קטנטנים, שבתוך ימים גדלים והופכים לחיה מכוערת ומגעילה שקופצת לנו בכל מקום בבית. ממש מכת מצרים. הם נכנסים לנו למיטות, לאמבטיה, לנעליים, ומחסלים לנו את הגינות".
שכנתה ליאת הופמן אומרת כי הבעיה מפריעה מאוד לחיי היומיום באלוני־הבשן. "זו אמנם תופעת טבע, אבל הלוואי שהיה לזה פתרון. אנחנו לא יוצאים בבקרים מהדלת הראשית כי הם נערמים על שביל הכניסה, ואנחנו צריכים לחפש מוצא דרך פתחים אחרים". לדברי דקל, התושבים התלוננו בפני המדביר של המועצה האזורית, אך זה הודה שהוא לא מבין בפתרונות להדברה בתוך יישובים ובקרב אוכלוסייה.
חנוך סייף, מומחה הדברה במטעי הגולן, סבור כי המוני החרגולים ממין כידונית הנבל, שפשטו על המושב הקטן, הם היבט נוסף של החורף המבורך. "בזכות החורף המצוין העשב הירוק הגיע לגובה שני מטרים, ואיתו ראינו גידול באוכלוסיית החרקים והמזיקים אוכלי העשב והזרעים. בשבועות האחרונים הכול מתייבש והם הולכים להיכן שאפשר למצוא עלים ירוקים – למטעים ולגינות פרטיות".
סייף סבור כי עם כל האי נוחות שבעניין, אסור להדביר. "אנחנו מרססים במטעים בחומרים כימיים כי אין ברירה, אבל בגינות הבתים ובשבילים זה בעייתי לרסס רעל. עדיף שהחרגולים יישארו כבר". סייף מעריך כי בתוך כמה שבועות החרגולים ימותו, אך בקיץ הבא, כשיבקעו הביצים שהותירו אחריהן נקבות החרגולים בכל שטחי המושב, ייתכן שהתופעה רק תתעצם.
ד"ר ירון דקל, בעלה של יסכה והמנהל המדעי של מכון שמיר למחקר שמתמחה במציאת פתרונות לבעיות בתחום החקלאות, ציין כי בימים האחרונים, ללא קשר להשתלטות החרגולים על המושב, קלט המכון אנטומולוג שהוטל עליו כבר עכשיו למצוא פתרון לתופעה המציקה. "אנחנו גרים במושב כבר עשור, ואפילו ותיקי המקום לא זוכרים תופעה כזאת, שלא קיימת כמעט ביישובים הסמוכים לנו. אנחנו מקווים שנמצא מענה לפני שהיא תשוב בשנה הבאה".
