הציונות הדתית אוהבת לגלות מעורבות בנעשה בתחום הפוליטי בכלל ובזה המגזרי בפרט, ובכל זאת ההיענות להשתתף בסקר זה הייתה גבוהה מהרגיל. הבטן של המגזר בוערת, יש לו מה להגיד והוא רוצה שנבחריו הפוטנציאליים יקשיבו לו היטב. המצביע הדתי־לאומי מבקש להבהיר שלא יסלח למשחקי אגו, גם לא לפיצולים מיותרים. עד לפני חודשיים הוא עוד יכול היה להשלות את עצמו שהאלקטורט שלו מכסה ריבוי מפלגות ושסכנת אחוז החסימה ממנו והלאה. היום כבר אי אפשר להתחבא מאחורי האשליה הזו. המספרים בסקר זה מלמדים כי השטח דורש איחוד.
האם זה אומר שהוא יצביע למפלגה מגזרית מאוחדת, יעמוד בראשה מי שיעמוד? לא בהכרח. האם כל איחוד ראוי בעיני המצביע המגזרי? בדרך כלל כן. רוב גורף של הנסקרים (קרוב ל־57 אחוזים) רוצים איחוד מלא של כל מפלגות הימין – כן, עם זהות ועם עוצמה יהודית. אמנם זהות מובילה עם 27.2 אחוזים בשאלת "למי לא תצביע בשום אופן, גם אם ייכנסו לאיחוד", ועוצמה יהודית מגיעה אחריה עם התנגדות של 17.1 אחוז לנוכחותה ברשימה כזו, אבל למעלה ממחצית מהנשאלים לא פוסלים ריצה משותפת עם אף אחת מהמפלגות.
למרות התוצאות העגומות עבור רבות מהמפלגות שלהן הצביעו בני ובנות הציונות הדתית – ובכלל זה הימין החדש, זהות וגשר שלא עברו את אחוז החסימה – קרוב ל־77 אחוזים מהם אינם מתחרטים על הצבעתם. עם זאת, בבחירות חוזרות שאינן מוגבלות באחוז חסימה, הימין החדש עולה במעט על חשבון המפלגות האחרות שיורדות רק בעשיריות האחוז. ירידה קריטית במקרה של גשר, ש"ס וכולנו שנמחקות במגזר.
כפי שניתן לראות, איחוד מפלגות הימין והימין החדש נהנות מכוחות כמעט שווים ביניהן, אולם כשפורטים את איחוד מפלגות הימין לסיעות נפרדות, הימין החדש מוביל על כל אחת מהן בפער ניכר. (הבית היהודי, אגב, מוביל בגאון בתוך החלוקה הפנימית של האיחוד הקיים – כפול מהאיחוד הלאומי והרבה מעבר לעוצמה). למרות זאת, הבית היהודי מוביל מעט מעל הימין החדש בתשובה לשאלה איזו מפלגה צריכה להוביל איחוד עתידי רחב יותר לקראת הבחירות המתקרבות. אלא שהנשאלים מצביעים על המפלגה כתנועה המובילה, אבל לא על העומד בראשה. למעלה מארבעים אחוזים מהנשאלים הצביעו על איילת שקד כמי שהיו רוצים לראות בראשות איחוד מפלגות רחב כזה. אחריה צועד בפער ניכר ומפתיע השותף לשעבר – ואולי לשעתיד – נפתלי בנט עם 19 אחוזים בלבד. אחריהם זוכה בצלאל סמוטריץ' למעט יותר פופולריות משל הרב רפי פרץ. אחרונים מדשדשים איתמר בן־גביר עם 2.6 אחוזים, ומשה פייגלין עם אחוז אחד בלבד.
נראה כי המצביע הדתי־לאומי רוצה לראות את איילת שקד בראש מפלגה שמאחדת את המגזר סביבה, אולי אפילו בראשות הבית היהודי ממש. אלא שאיחוד כזה מוכרח להישען על יציבות בחיבור הקיים בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי. כשרוחות מלחמה בין מחנה פרץ למחנה סמוטריץ' כבר מנשבות בעוז, איחוד רחב יותר נראה כרגע כחזון הולך ומתרחק. אולי איום מהשטח יוכל להביא את ראשי המפלגות השונות לתרגם את הצהרות האיחוד שלהם למעשים. 
