מאז נכנסה פייסבוק לחיינו, ימי ההולדת שלנו הפכו פומביים הרבה יותר: חברינו הווירטואליים מקבלים עדכון על התאריך, ומשגרים לנו על ה"קיר" ברכות ואיחולים לרוב. כעת נסו לדמיין את האפשרות לקחת את העניין הזה צעד נוסף קדימה, ולהשתמש בתאריך יום ההולדת כבסיס לחיבור בין אנשים שבאופן רגיל לא היו נפגשים. למשל, ליצור יישומון שישתמש במידע שנתתם לפייסבוק כדי לחבר אתכם עם ישראלים ויהודים אחרים שנולדו באותו יום ובאותה שנה, ולגרום לכם ליצור קשר זה עם זה.
זהו אחד הרעיונות שעלו במסגרת התחרות של עמותת 'סאנשיין – מאירים את העולם לזכרם', שקראה לציבור הרחב להציע מיזמים לחיבור בין אזרחי ישראל ליהודי התפוצות. מציעי הרעיון הנבחר יקבלו סכום של עשרת אלפים דולר כדי לפתח את יוזמתם ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל. עמותת 'סאנשיין' הוקמה על ידי בת־גלים ואופיר שער לזכרו של בנם גיל־עד, אחד משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בגוש עציון בידי מחבלי חמאס ביוני 2014.
"מה אנו יכולים לעשות כדי לאחד את העם היהודי לא רק בזמן משבר אלא בזמנים של שגרה, כאשר אנו יכולים לחלום, לשאוף ולחזק את עצמנו?" נאמר באתר העמותה, בפנייה לציבור שיציע רעיונות לתחרות. "יש לכם רעיון? תנו לנו הצעה למיזם מקורי וחדשני, ואנו נחתור לממש אותו… אנו מקווים ומאמינים שהיוזמה הזוכה תוכל לייצר שינוי משמעותי בקשר הנוכחי בין יהודי ישראל והתפוצות, ותחזק את המודעות לעמיות יהודית. כמו כן, עצם קיומה של תחרות זו הוא בעל חשיבות רבה בהגברת השיח הגלובלי וחיזוק הקשר של העם היהודי".

יותר מ־700 יהודים מכל רחבי העולם, וכן כמה לא יהודים, הגישו הצעות לתחרות. חבר השופטים סינן אותם והעלה לגמר שלושה, והבחירה הסופית בהצעה הזוכה תתקיים בעוד כשבוע.
מיזם ימי ההולדת שבו פתחנו מכונה "מזל טוב כפליים", והוא מורכב משלוש הצעות דומות שהוגשו לעמותה ואוחדו לרעיון אחד. המציעים הם אורית שרייבר־שטח מישראל, יואל רובין, חסיד סאטמר לשעבר מארה"ב, ואוריה ברזילאי ודיוויד אדלר מטורונטו, שהגישו יחד את הצעתם. בדברי ההסבר של מיזם ימי ההולדת נאמר כי מטרתו "ליצור מערכת שתאפשר חיבור בין יהודים בכל רחבי העולם החוגגים ומציינים את יום הולדתם באותו תאריך. כל יהודי יוכל להצטרף לפלטפורמה שבמסגרתה יציין פרטים שונים, והיא תאפשר חיבור בין יהודים בכל רחבי העולם, בגילים שונים ומתחומי חיים מגוונים, לחגוג את יום ההולדת במשותף".
על פי המסמך שהוגש לתחרות, "המערכת תחבר בין שני אנשים שנולדו באותו יום וחודש, ויהיה עליהם ליצור קשר טלפוני ולאחל מזל טוב זה לזה. בפלטפורמה הדיגיטלית שתיבנה תועלה בכל יום רשימת אנשים החוגגים יום הולדת באותו יום. כל זוג שייצור קשר זה עם זה יוכל לפתח ולחזק את הקשר באמצעות מכתבים, מיילים ואולי גם מפגש משותף".
אחת המציעות, אורית שרייבר־שטח, היא מנהלת תחום בארגון חברתי ובעלת זיקה עמוקה לנושא יהדות התפוצות. "שני ההורים שלי עלו לארץ", היא מספרת, "אימא מארה"ב, ואבא כבן לניצולי שואה מטרנסילבניה שעלו לארץ בשנות השישים. תמיד היו עוד שפות בבית, וקשר עם קרובי משפחה בחו"ל". את השירות הלאומי עשתה במרכז הקליטה במבשרת־ציון, ועבדה עם עולים מ־17 מדינות. בהמשך יצאה לשליחויות קצרות רבות במדינות סקנדינביה, ביוון ואפילו באוסטרליה. לאחר נישואיה לשמואל שטח, כיום מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, הם יצאו יחד לשליחות משפחתית בשיקגו; היא מטעם בני עקיבא, הוא כנציג 'תורה מציון'.
"נתקלתי בתחרות במקרה, וחשבתי שהיא מגניבה ויצירתית", מספרת אורית. "הרעיון עלה לי דווקא במקלחת. פתאום נפתחו לי הצ'אקרות ונפל לי האסימון. חשבתי לעצמי שהסכום של עשרת אלפים דולר, שהזוכים מקבלים לתחילת העבודה על המיזם החדש, הוא לא גדול יחסית, ולכן צריך לחשוב על משהו בעלות נמוכה וקלה לתפעול. ואז הבריק לי הרעיון של ימי הולדת. כשאתה מגלה שמישהו נולד באותו יום שאתה נולדת, יש בזה משהו קסום. בטח אם גם שנת הלידה זהה. זה סוג של שיקוף איפה אתה בחיים ואיפה הם. יש גם היבט אסטרולוגי שאופף את זה".
מלאכים בשמי ורשה
יוזמה יצירתית נוספת היא 'בשביל העולם היהודי'. זוהי הצעה לגבש מעין "שביל יהודי עולמי", בהשראת שביל ישראל. השביל יעבור בנקודות שונות ברחבי העולם, ויכלול מסלולים ייחודיים כגון מעבר בין אתרים היסטוריים יהודיים, קהילות יהודיות ועוד. בדומה ל'מלאכי השביל' המוכרים משביל ישראל, גם יהודים המתגוררים בסביבת המסלול יוכלו לשמש 'מלאכי השביל היהודי', ולפתוח את בתיהם למטיילים יהודים מכל העולם.

על פי ההצעה, השאיפה היא לפתח אפליקציה ייעודית שאליה יוכלו להצטרף הן מטיילים יהודים שיתעניינו במסלולים המוצעים, והן אותם יהודים שירצו לפתוח בעבורם את הבית ואת הלב. "באופן זה יתרחש מפגש בלתי אמצעי בין המטיילים ל'מלאכים', שיוכלו לתת מענה וסיוע מגוון למטייל, החל במידע בסיסי על מקום הימצאו, ועד אירוח המטייל כמידת יכולתו של המארח", נאמר בהצעה.
רות יהושע, סטודנטית לצילום, היא אחת המציעות של 'שביל העם היהודי'. הצעה דומה הגיש ברוך יעקובי, סטודנט לארכיטקטורה. היא גדלה ביישוב טלמון, בשכנות למשפחת שער, וגרה כיום במושב חדיד הסמוך למודיעין. כאשר הגישה את ההצעה לתחרות, לא ידעה בתחילה על הקשר למשפחת שער. "כשבת־גלים התקשרה להגיד לי שעליתי לגמר, שתינו היינו מופתעות", היא מספרת. "בכל התקופה של החטיפה והרצח הייתי בשירות לאומי ולא יכולתי להיות ביישוב. זו הייתה שיחת הטלפון הכי מרגשת שהייתה לי אי־פעם. בת־גלים אמרה: 'אנחנו מחפשים רעיונות מכל רחבי העולם, ובסוף זה מגיע מהבית'".
בדומה למציעים האחרים, גם יהושע ויעקובי טרם דיברו על הפרטים המדויקים ולא הספיקו להיכנס לרזולוציות גבוהות, אך אם יזכו – יוכלו לקדם את המיזם יחד, בליווי העמותה. "השביל יכול לעבור באתרים יהודיים, אבל ממש לא בהכרח", היא אומרת. "לדוגמה, אפשר שזה יעבור גם במסלול של טראק כלשהו, אבל כזה שסמוך לו מתגוררים יהודים שיכולים ורוצים לארח. אפשר גם להכניס גם מקומות שבהם נרצחו יהודים או מקומות שמטיילים ישראלים ויהודים נהרגו בהם בשנים האחרונות, ושהמסע יהיה לזכרם".
רות מביאה מהבית זיקה לעולם היהודי שבתפוצות. "אני אוהבת לטייל בחו"ל ושואפת לבקר באתרים שהם יותר ערכיים, ויש לי גם משפחה בארה"ב". לפני כמה שנים, במהלך ביקור בארה"ב, הבינה עד כמה הישראלים אינם מכירים את אופי החיים היהודיים בתפוצות. "הזמינו אותי לבר־מצווה בארה"ב, ופתאום גיליתי מציאות שאני לא מכירה. זה אותו בר־מצווה והמקור אותו מקור, אבל הכול שם היה שונה, אמריקני־יהודי ולא ישראלי כמו שאני מכירה".
את ההשראה לרעיון שאבה רות גם מדודה האמריקני. "בחגים הוא תמיד מארח אנשים שהוא לא בהכרח מכיר. חבר מביא חבר. מרגש אותי שהוא פותח את הדלת לאנשים שהוא לא מכיר, זו הכנסת אורחים במלוא מובן המילה". אם המיזם שלה יזכה, היא מקווה להיות אחד ה'מלאכים' הראשונים, וגם לטייל במסלולים בעצמה. "כבר עכשיו אני רוצה להירשם לאתר כמשתתפת מן המניין ולפתוח את הבית שלי, אבל גם לטייל בעולם ולהכיר עוד ועוד יהודים".
המדינה מחכה להם
את הרעיון השלישי הציע שלומי רייסקין, שנולד בארה"ב ועלה לישראל עם הוריו כפעוט. זהו אולי הרעיון המורכב ביותר לביצוע, משום שהוא דורש גם הסכמה פוליטית וממלכתית ולא רק פיתוח רעיון עצמאי ואפליקציה ייעודית. המיזם, שכותרתו 'אחי אתה', מציע שמדינת ישראל תעניק ליהודים בעולם שיהיו מעוניינים בכך מעמד מיוחד, חדש, של "בן־לאום שאינו אזרח". בדברי ההסבר נאמר כי השאיפה היא "ליצור את המדרגה הראשונה לביסוס קשר בר־קיימא בין ישראל ליהודי העולם… לתת מרחב מכבד לכל יהודי בעולם החש אחריות וזיקה עמוקה למדינת ישראל ותושביה". כחלק מהעניין "יונפקו כרטיס או תעודה ייחודיים, והם יינתנו באופן אישי לכל יהודי המבקש הכרה וחיבור למדינת ישראל. כרטיס זה יאפשר מתן הטבות שונות, חינוכיות וערכיות, ואולי ישמש גם בעסקים ובגופים שונים בעבור רכישת מוצרים בישראל, תיירות, השתתפות בפעילויות וכו'".
רייסקין מספר כיצד הגה את הרעיון: "חשוב מאוד שכל יהודי יהיה קשור ללב העם, למרכז, שישאב ממנו כוחות וירגיש שייכות לארץ הזאת. זו הארץ שלהם גם כן, אלא שהם עדיין לא מימשו את הזכות הזו, אז למה לא ליצור מעמד שנותן לכך תוקף רשמי ולקרב לבבות? מה שהניע אותי היה הרצון לתת גושפנקה סמלית למעמד של כל יהודי ויהודייה, שכעת הם חיים בגולה אבל הם אזרחים בפוטנציה. הייתי רוצה שאותם יהודים ידעו שהמדינה זמינה ופנויה למענם, נגישה ומחכה להם".

לדבריו, "אותו יהודי איננו אדם זר, אלא בן העם שלנו שעדיין איננו אזרח. התקווה היא שדבר כזה יקשר ויאגד אותו באופן מיידי לארץ הזאת, גם באמצעות הביטוי המוחשי של המעמד בצורת כרטיס או תעודה. מלבד זאת, התקווה היא שזה יגרום לרצון לטעום עוד ממדינת ישראל – לבקר, לטייל, לחגוג איתנו את החגים בארץ, להרגיש מאוחדים. אצל חלק מהמקבלים זה עלול בהמשך גם לגרור לכיוון של עלייה לישראל".
כאמור, רייסקין נולד בארה"ב. "כשהייתי פעוט הוריי עלו ארצה עם שמונת ילדיהם", הוא מספר. "שני הוריי היו מחנכים. אבי, הרב מרדכי רייסקין זצ"ל, היה מחנך ידוע בניו־יורק שקירב יהודים ליהדות ולהיסטוריה שלהם, ולימד אותם להיות יהודים גאים וציונים התומכים במדינת ישראל".
בת־גלים שער עובדת מאחורי הקלעים על התחרות זה כשנה, ולפני כמה חודשים היא הושקה והחלו שלבי הסינון. עמותת 'סאנשיין' מאגדת את כל הפעילויות הציבוריות של בת־גלים ושל בעלה אופיר. אופיר הוא רואה חשבון ועורך דין בתחום מיסוי מקרקעין ועמותות, בת־גלים היא אשת חינוך ופעילת ציבור, ומשמשת יו"ר העמותה מאז הקמתה לאחר רצח הבן גיל־עד ולזכרו. מטרת העמותה היא "חיזוק האופטימיות בעם היהודי, בארץ ובעולם, ועידוד גישה חיובית דווקא בתקופה של משברים ואתגרים שעומדים לפתחנו במציאות העכשווית".
"הרגשנו שהייתה רוח אחרת באותם ח"י ימים, 18 ימים שעברו מרגע היוודע החטיפה ועד שמצאו את הנערים", אומרת בת־גלים. "זה מאוד סימבולי. הרי חשבנו שהם בחיים, ועם ישראל היה חי ברוח שלו. אנחנו מנסים להחזיר את הרוח הזאת גם לתקופה שבשגרה, ולא רק למצבים של שכול". באותם ימים קיבלה משפחת שער תמיכה חמה ודאגה כנה מיהודים מכל רחבי העולם. "באו המון קהילות מהעולם לחבק ולחזק, שלחו מיילים וחבילות. הייתה להם אמירה חזקה ש'זה חלק מהסיפור שלהם'. כשאנחנו דיברנו על 'עם ישראל' חשבנו על העם שיושב כאן, ואז גילינו שהחצי השני שלנו נמצא בתפוצות".
מאז הם שמרו על קשר עם הקהילות, והם מבקרים מעת לעת בכנסים יהודיים בעולם. "כל הזמן הייתה לנו תחושה שחייבים לעשות משהו כדי לחזק את הקשר", אומרת בת־גלים. "סדר העדיפויות שלנו היה תמיד קודם כול הבעיות הפנימיות שלנו במדינה, ו'יהודי התפוצות יחכו', כהגדרת רוב הישראלים. אבל הבנו שזה אחד הנושאים הכי בוערים לעם ישראל: לחזק את הזיקה, הקשר והזהות. יש כאן אינטרס של שני הצדדים".

הוועדה המייעצת, שסיננה את 700 ההצעות, כללה קבוצה מגוונת מאוד של אנשים: מרבה של פרנקפורט, הרב אביחי אפל, וקונסול ישראל בניו־יורק דני דיין, ועד הרַבה הרפורמית מבריטניה לורה ג'אנר־קלאוזנר והפילנתרופית אירינה נבזלין. עוד היו חברים בוועדה דליה רבין, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ויו"ר קרן היסוד סאם גרונדוורג. "חברנו ל־45 ארגונים יהודיים מרחבי העולם, שהם שותפים שלנו, וביקשנו מהם להפיץ את התחרות לחברים ולבוגרים שלהם", מספרת שער. "לא הגבלנו את ההשתתפות רק לחברי אותם ארגונים, אלא פתחנו לכולם. רצינו שחוכמת ההמונים תסייע בחיבור בין ישראל והתפוצות".
ההצעה להעניק ליהודים מהעולם תעודה מטעם מדינת ישראל היא יפה, אני אומר, אך כמעט בלתי ישימה. "סבלתי מקשיים בחיי, ואני לא מפחדת מאתגרים", משיבה שער. "ברור שמיזם ימי ההולדת קל יותר ליישום, אבל השופטים והמצביעים ברשת יצטרכו להכריע מה בעיניהם יכול להביא את התוצאות הטובות ביותר בשטח".
מיום ראשון הקרוב יוכל הציבור הרחב להצביע באתר הארגון על ההצעה הטובה בעיניו, והתוצאות ישוקללו עם החלטות שלושת השופטים שנבחרו: יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, שרת המשפטים היוצאת איילת שקד, והיזם כפיר דמרי, ממייסדי פרויקט החללית 'בראשית'. כאמור, המיזם הזוכה יקבל עשרת אלפים דולר לטובת פיתוחו. "זה אמנם לא המון כסף, אבל הרבה בעבור רעיון", אומרת שער. "המטרה היא שאותם מועמדים ייקחו את הכסף הזה ויתחילו לעבוד, ואנחנו כעמותה נעשה הכול כדי לפעול למימושו".