במשרד האוצר יגישו בעוד כשבוע וחצי לאישור שרי הממשלה מגוון צעדי מדיניות, העלאות מיסים וקיצוצים המסתכמים ב־3.25 מיליארדי שקלים, במטרה להקטין במידת מה את הגירעון בתקציב המדינה.
בשנת 2020 צפוי הגירעון להגיע ל־4 אחוזים מהתוצר, ולעמוד על סך 50.1 מיליארד שקל – פער של 13 מיליארד שקלים מסף הגירעון המותר. בעקבות הקיצוץ הרוחבי והעלאות המיסים ירד הגירעון ל־3.8 אחוזים, הרחק מהיעד שהציבה לעצמה הממשלה, בגובה 2.5־3 אחוזים.
לפי תוכנית האוצר, כבר בתקציב 2019 יתקיים קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארדי שקלים מתקציבי משרדי הממשלה. תוספות כספים יופנו למשרד הביטחון וכ־350 מיליון שקלים יועברו להמשך סבסוד הרפורמה בצהרונים לשנה הקרובה. הרפורמה, שהכריז עליה שר האוצר משה כחלון לפני שנתיים, היא אחת מהסיבות להעמקת הגירעון.
כלל הנומרטור, שנועד לפיקוח על הגירעון בתקציב, קובע כי לממשלה אסור לקבל בהווה החלטות שיפרצו את מגבלת ההוצאה או את סף הגירעון בשנים הבאות. לפי הנומרטור, אומרים אנשי האוצר, אין מנוס מלהעמיק בשנים 2020 ו־2021 את הקיצוצים בתקציב הממשלה ולהביא להכבדת מיסים נוספת. הקיצוצים הנדרשים כדי לעמוד בסף הם 13.6 מיליארד ב־2020, עוד 14.3 מיליארד ב־2021, ועוד 17.8 מיליארד ב־2022 – סכומי עתק שהאוצר אינו מתכוון לעמוד בהם. במקום זאת נקבע יעד גירעון גבוה מאוד, 3.8 אחוזים כאמור בשנתיים הראשונות ו־3.7 אחוזים ב־2022, והקיצוצים יהיו נמוכים יותר.
בשנת 2020 צפוי קיצוץ של 3.25 מיליארדי שקלים בתקציב. בין הצעדים שמציע האוצר – העלאת המיסים על חברות הביטוח; צמצום הוצאות מפעל הפיס; השוואת המס בין חומרים שנמהלים בדלקים, ומהווים למעשה תחליף דלק, ובין המס על הדלק עצמו – ברפורמה שתכניס 450 מיליון שקל; גם המיסוי על כלי רכב ירוקים – באוצר אומרים שהכוונה היא בעיקר למכוניות יוקרה בתחום – יעלה, ויכניס עוד 550 מיליון שקלים בשנה. במשרד האוצר מתכננים גם לצמצם את תקציב הביטוח הלאומי ב־3 מיליארדי שקלים, בקביעת מנגנון לתשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שנמצא כרגע במאבק בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח.
בריאיון של שר האוצר כחלון במקור ראשון, ערב הבחירות לכנסת ה־21, הוא טען כי האשמתו בהעמקת הגירעון אינה מוצדקת: "זה הכול שטויות, רק בסוף השנה נדע מה מצבנו", אמר לנו. אך באוצר מבהירים היום שהגירעון כבר מובהק וברור, וללא הקיצוצים הוא אף ימשיך ויגדל מעל ל־10 מיליארדי השקלים.
מבקריו של כחלון מאשימים אותו שבכל ארבע שנות כהונתו ניהל "כלכלת בחירות", שבה הוריד את המע"מ באחוז, הפחית את מס החברות והוביל תוכניות לחלוקת כספים והגרלת מתנות, מה שהוביל את ישראל לגירעון. את הקיצוצים, לדברי המבקרים, יש להשית בראש ובראשונה על צמצום השומנים במערכת הציבורית, ולאו דווקא על העלאת מיסים לציבור.
עד כה מומנו תוכניותיו של כחלון, בין השאר, באמצות "בונוסים" שקיבל האוצר מעסקאות אקזיט חד־פעמיות בשוק ההייטק, ובהן מכירת חברת מובילאיי. באוצר מבהירים שגם במקרים של עלייה זמנית בהכנסות ממס יש לשמור על מגבלת ההוצאה, משום שאסור להסתכן בהרפתקאות שיובילו לגירעונות שעלולים לפגוע במדינה, במיוחד במקרה של מיתון לא צפוי או הוצאות לא מתוכננות שעלול לגרום עימות צבאי אפשרי.
