"איפה תהיה הקהילה היהודית העולמית בשנת 2030?", כך נשאלו לפני כשבוע בכנס סגור במיוחד בארה"ב 150 ראשי ארגונים, נציגי קהילות וקרנות מהארץ ומהעולם, העוסקים כולם בעם היהודי. לנוכחים ניתנו שלושה תרחישים אפשריים לדון בהם, ששניים מהם כוללים את סגירת הסוכנות היהודית.
ה"מעבדה", כפי שהוגדר הכנס, הייתה פתוחה למוזמנים בלבד, ונערכה בג'רזי סיטי, מול מנהטן, ביוזמת יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג ומנכ"לית הסוכנות הטרייה אמירה אהרונוביץ. מי שהוביל את דיוני הסדנה מבחינה טכנית היה מאוריציו טרבגליני, יועץ שהוביל צוותי חשיבה יצירתית באוניברסיטת הרווארד, ב־OECD ובמוסדות אחרים. המוזמנים הונחו להגיע בנעליים נוחות ובלבוש לא רשמי. "בפתח העשור העשירי שלנו כארגון, אנחנו מתכננים שינוי עמוק, משמעותי ובעל השלכות מהותיות", נכתב למשתתפים. "השאיפה: לחדש את הייעוד שלנו, להגדיר מחדש את האסטרטגיה שלנו למאה ה־21, להכיר במאמצים שלנו ולשדרג את המשימה, יחד עם מערכת ההפעלה שלנו". המשתתפים התבקשו לא להכניס לחדרי הדיונים טלפונים או מחשבים, לא מחשש להדלפות אלא כחלק מהמתודולוגיה של התמקדות בעת הצלילה לנושא.
שלושת התרחישים שהוצגו למשתתפים היו סגירת הסוכנות היהודית; העברתה לידי ממשלת ישראל; או הפיכתה ל"שולחן עגול" עצמאי שיכלול נציגות של כל הזרמים, הקהילות והארגונים היהודיים בעולם, אולי פרלמנט יהודי עולמי, או מעין גוף ממשל יהודי בינלאומי. "התרחישים הם תרגיל מחשבתי באקלים סגור ומבודד", מבהיר לנו הרצוג בשיחה לאחר שנודע דבר התקיימות הסדנה. הרצוג ואהרונוביץ ביקשו שהדיון לא ידלוף, והסכימו לשוחח איתנו בנושא רק לאחר שחשפנו את קיומו באתר מקור ראשון ובטוויטר.
"העולם היהודי השתנה בתשע השנים האחרונות", מוסיפה אהרונוביץ, "וכך גם האקלים שאנו פועלים בו. ברור לכולם בסוכנות ובעולם היהודי שצריך שינוי, והחלטנו להכניס לתהליך שלנו שחקנים נוספים באקו־סיסטם המדובר". היא מחזקת את דברי הרצוג ש"התרחישים שהוצגו הם כלי בתהליך אנליטי, שבו ניסינו להבין אילו תהליכים עברו על העם היהודי במאה השנים האחרונות ואילו יתחוללו במאה השנים הבאות".
הצגת התרחישים עוררה רגשות רבים בקרב המתכנסים באירוע. היו שמתחו ביקורת על הסוכנות, שנאלצת להצטמצם בשנים האחרונות יותר ויותר לאחר שסמכויות שקיבלה מממשלת ישראל ניטלו ממנה – למשל ארגון העלייה מצפון אמריקה – ובעת שבעולם מתקיימים מאות ארגונים יהודיים קטנים המתחרים במשימותיה. היו שאמרו שהסוכנות אכן צריכה להיסגר, אחרים נלחמו על כבודה במלוא המרץ, והיו שהציעו לשנות את המיקוד של הארגון. עובדת בכירה בסוכנות אמרה לאחד היושבים לידה כי לראשונה היא מתחילה לחשוב על ההשלכות שיהיו לשינויים בסדר גודל כזה, ובהן פיטורים של מאות עובדים. גם הרצוג התבדח: "ייתכן שאני אהיה יו"ר הסוכנות לזמן הקצר ביותר".
אחד היהודים האמריקנים טען באחד הדיונים שבעוד 100 שנה גם מדינת ישראל כבר לא תתקיים, לדעתו. מהצד האורתודוקסי היו ששיערו שישראל תהיה מדינה שמרנית ודתית הרבה יותר בעוד 100 שנים, וכך גם הקהילה היהודית־אמריקנית. "אני מאוד מעריך את האומץ שיש להרצוג לומר שייתכן שבעוד עשור הסוכנות היהודית לא תתקיים", אומר לנו אחד המשתתפים. "זה מראה שהרצוג לא הגיע לסוכנות כדי לדאוג לעצמו לג'וב, אלא באמת מוכן לעשות את השינויים הדרושים כדי שהארגון הזה יבריא ויחזור לגדולתו".
"המטרה הייתה לגעת בכאבים העמוקים ביותר, בלי פחד", אומר הרצוג. "רציתי להראות מה שאני יודע, שהארגון הזה מדהים וחיוני לעם היהודי". הרצוג מוסיף ש"מה שבאמת עומד מאחורי כל הדיון הוא שינוי זירת המימון בעולם היהודי: יש פדרציות יהודיות שכספי התרומות שלהן פחתו ב־50 אחוז, כי תרבות הקרנות המשפחתיות הפכה לפופולרית יותר. לצערי הקרנות הללו לא מיוצגות בעולם היהודי, אף שהן תורמות מיליארדים למטרות בעולם הזה".
יו"ר הסוכנות והמנכ"לית לא מוכנים לדון בהצעות שעלו מהדיונים, אך אומרים שמדי יום נשלחות אליהם הצעות נוספות בעקבות הכנס – למשל על כך ש"במאה השנים הבאות ככל הנראה יהיו הרבה יותר יהודים שיגורו בסין, או שיהיה בית חב"ד על הירח", הוא צוחק. "כמובן, ברור לכולנו שהדיון הכי מהותי הוא מיהו יהודי עכשיו ומי יהיה בעם היהודי בעוד מאה שנים – ומה תהיה המרכזיות של ישראל בדור הצעיר".
אהרונוביץ: "ההבנה היא שלסוכנות יש נכסים גדולים, אבל היא צריכה להתמקד בחלק מסוים של מה שהיא עושה היום, ולוותר על פרויקטים אחרים".
הרצוג: "מבחינתי התחדד הצורך שנהיה ארגון־על שמשרת את הקולקטיב היהודי, ושנהיה מספיק עצמאיים ולא תלויים בממשלה מבחינת התקציב. שנהיה עם רגל בישראל ורגל בתפוצות, עם כמיהה בלתי רגילה לשיח פנימי בתוך העם היהודי. העוצמה היא בכינוס כולם לשולחן אחד. אין גוף שהוא השולחן הגלובלי של העם היהודי, ואני רוצה להוסיף לשולחן הזה גורמים שלא יושבים לידו כעת: קהילות, אזורים, זרמים, קבוצות ומממנים מסוגים שונים".
זה נשמע כמו פרלמנט יהודי עולמי משודרג.
"פרלמנט הוא לא גוף אופרטיבי, אלא גוף שמקבל החלטות. השאלה היא אם אנחנו מסוגלים לכנס את כל המציאות היהודית בעולם יחד באופן אופרטיבי ופעיל. אנחנו רואים שבקהילה אחת לא יודעים מה קורה בקהילה אחרת, אף שהאתגרים דומים מאוד בהרבה מקומות".
בשולי הכינוס, אחד המשתתפים שם מתח ביקורת על הזמנת מנכ"לית ג'יי סטריט בישראל, יעל פתיר. לדבריו, היא דחפה את שאלת השליטה של ישראל ביו"ש לדיון באחת הסדנאות. "היו אנשים מימין ומשמאל, דתיים וחילונים מכל היבשות והמדינות", אומר הרצוג על נוכחותה. "היא הוזמנה כפעילה חברתית שאני מעריך מאוד. ג'יי סטריט פועלים בקמפוסים ברחבי ארה"ב למען ישראל, ואני לא רואה שום בעיה בהזמנתה".
