בבית קברות ציבורי, הרחק מבני משפחתו, נקבר הלילה (ב') מוחמד מורסי, שנבחר לנשיאות מצרים מטעם האחים המוסלמים. שעות בודדות לאחר מותו תוך כדי דיון בבית המשפט, התובע הכללי הודיע כי ועדה רפואית שבדקה את נסיבות המוות סיימה את עבודתה, והורה לקבור את גופתו של הנשיא בן ה-67, שעל פי הטלוויזיה הממלכתית התעלף ומת במהלך משפט בו הואשם בריגול וקשרים עם ארגון חמאס.
עדי ראייה ששהו באולם הדיונים סיפרו שהנשיא לשעבר הספיק להתווכח עם השופט במהלך הדיון, כשהוא מציין שיש בידיו מידע סודי שהוא לא מעוניין לחשוף בשל החשש מפגיעה בביטחון המדינה. דקות לאחר מכן הוא כבר התעלף ומת. הטלווזייה הממלכתית דיווחה שגורמי הרפואה לא הספיקו לפנותו לבית חולים. התובע הכללי אמר שמורסי הגיע לבית החולים ללא רוח חיים, וציין כי בדו"ח הרפואי לא נמצאו פצעים על גופו. מורסי נכלא באגף מיוחד בכלא השמור "טורה", הידוע לשמצה בשל תנאי הכליאה הגרועים שלו, ובעבר נטען כי הוא לא מקבל את התרופות להן הוא נזקק וכן שנמנעים ממנו ביקורים.
תנועת האחים המוסלמים לא קיבלה את גרסת הממשל לנסיבות המוות, והודיעה כי מותו הפתאומי של מורסי הוא רצח לכל דבר. בהודעה ששיגרה התנועה לכלי התקשורת, האצבע המאשימה כוונה לנשיא המכהן, עבד אלפתאח א-סיסי, כאחראי למותו של מורסי. נשיא טורקיה ארדואן, איש האחים המוסלמים, שלח איגרת תנחומים למשפחתו של מורסי ובה כינה אותו שהיד שמת מוות איטי במהלך שש שנות מעצרו. חמאס שיגר גם כן הודעת תנחומים בגרסה מרוככת, כשהוא מנסה לא לקלקל את יחסיו עם המשטר הנוכחי. במצרים נמצאים בכוננות מחשש להתפרעויות בעקבות מותו של בכיר האחים המוסלמים.
מוחמד מורסי נולד בשנת 1951 במחוז א-שרקיה שבצפון מצרים. הוא נישא לבת דודתו לפני 40 שנים, ולהם חמישה ילדים. הוא קיבל תואר דוקטור בהנדסת חומרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה, ושימש חוקר באוניברסיטה במשך שלוש שנים.
מורסי היה חבר תנועת האחים המוסלמים, האסורה בחוק במצרים, ושימש חבר פרלמנט כמועמד עצמאי במשך חמש שנים עד שנת 2005, בשל המגבלה שהטיל הנשיא דאז, חוסני מובארק, על מועמדות מטעם התנועה. בינואר 2011, במסגרת מחאות האביב הערבי שהובילו לסיום משטרו של מובארק, נעצר מורסי יחד עם בכירים נוספים באחים המוסלמים. כעבור יומיים מובארק איבד את השלטון, וקבוצת העצורים שוחררו באמצעות חמושים שפרצו לבית הכלא. על פי הדיווחים במצרים, ארגון חמאס היה שותף לפריצה.
בינואר ,2012 מפלגת החופש והצדק של האחים המוסלמים זכתה ב-41 אחוזים מהמושבים בבחירות לפרלמנט. מורסי נבחר כמועמד המפלגה לנשיאות מצרים וניצח בבחירות את אחמד שפיק בתום שני סיבובים. במצרים טענו לזיופים בבחירות ולהתערבות אמריקנית שהובילו לניצחון האחים המוסלמים. החשש מפני שינויים מהירים של התנועה שדוכאה במשך שנות משטרו של מובארק הסתבר מהר מאד כמוצדק. מורסי הדיח את שר ההגנה וראש המועצה הצבאית מוחמד טנטאווי הוותיק, כמו גם את רמטכ"ל צבא מצרים ושלושה גנרלים בכירים נוספים, כדי למנוע אפשרות של הפיכה צבאית. הוא מינה את עבד אלפתאח א-סיסי לשר ההגנה מטעמו.
בניסיון לקבע את משטר דתי יותר בהתאם לרוח האחים המוסלמים, מורסי הורה לשנות את החוקה המצרית. בדצמבר 2012 ביקש לקיים משאל עם לאישור החוקה, ונתקל במחאת ענק של מיליוני מפגינים. בסוף יוני 2013, במלאת שנה לבחירתו לנשיא, נערכו במצרים הפגנות המוניות בקריאה להתפטרותו. הצבא בראשות א-סיסי, שמונה כאמור על ידי מורסי, הציב אולטימטום לנשיא המכהן והודיע לו שהוא מסיים את משטרו. הצבא מינה ממשלת מעבר אזרחית, מורסי נעצר, ודווח שיעמוד לדין באשמת הרג חיילים וקשירת קשר עם ארגון חמאס.
המשפט של מורסי, יחד עם 14 בכירים נוספים בתנועת האחים המוסלמים, החל בנובמבר 2103. מורסי כפר בסמכות בית המשפט, והכריז כי הוא הנשיא של המדינה. הוא נשפט לשלוש שנות מאסר וקנס של שני מיליון לירות מצריות לאחר שנאשם בהעלבת הרשות השופטת. ב-2015 נגזרו עליו ועל 12 חברים נוספים באחים המוסלמים 20 שנות מאסר ללא אפשרות לחנינה בגין מעשי אלימות, חטיפה ועינויים באירועים שקדמו להפיכה ב-2013, אולם הם זוכו מרצח ולא נגזר עליהם עונש מוות. במשפט שהתקיים שנתיים לאחר מכן, נגזר עליו עונש מוות, אך שנה לאחר מכן בוטל העונש והוחלף במאסר עולם.
מותו הפתאומי של הנשיא לשעבר גדע את ההליך המשפטי בעניינו. פרשנים ערבים קשרו בין האמירה של מורסי על מידע שיש בידיו המסכן את ביטחון המדינה, לבין מותו הפתאומי.
