לאורך מערכת הבחירות ללשכת עורכי הדין נתוני המתמודדים, אבי חימי וציון אמיר, היו צמודים מאוד. ולא רק הם, גם זכוכית מגדלת חדישה הייתה מתקשה לשים את ההבדל המהותי שבין שני המתמודדים: ימנים, ממלכתיים, מסורתיים, מזרחיים, ילדים לעולים ממרוקו מהפריפריה ובעלי דעות משפטיות דומות. הדרך ללשכת עורכי הדין הייתה נעוצה בעיקר בבריתות פוליטיות עם חבורות עורכי דין מאוגדות, ובכך מסתבר, אבי חימי גבר על אמיר.
חימי נבחר לראשות לשכת עורכי הדין לאחר שזכה ב-10,144 קולות לעומת אמיר שקיבל 8634 תומכים אך רק 28% מעורכי הדין הביעו אמון בלשכה והגיעו להצביע. 1000 עורכי הדין הצביעו לסיעת "לשכה וולנטרית" הקוראת להפריט את לשכת עורכי הדין.
עו"ד אבי חימי נולד ב־1959 בקריית־שמונה למשפחה דתית. הוריו התפרנסו מחנות דגים וגידלו את שבעת ילדיהם בדירת שני חדרים. בתיכון למד בפנימייה הצבאית בחיפה, בצה"ל שירת בגולני במשך שש שנים וסיים בדרגת סרן, ומשפטים למד באוניברסיטת תל־אביב. חימי הוא מעורכי הדין הפליליים הבולטים בישראל, ובין היתר ייצג את ראשי ארגוני הפשע שלום דומרני ואסי אבוטבול, את ראש עיריית קריית־שמונה ניסים מלכה, את השר לשעבר שלמה בניזרי ורבים אחרים. הוא נשוי לחנה, ד"ר לקרימינולוגיה, מרצה ועובדת סוציאלית. הם מתגוררים בראש־העין ולהם שתי בנות.
אם בכל זאת ננסה לתקוע יתד בהבדלים שבין ציון עמיר לאבי חימי, נלך אל מחוזות פולטיקת הזהויות. בראיון שערכנו עם השניים בשבוע שעבר שאלנו: "בחירות האחרונות התמודדו על התפקיד ברזילי ונוה (נבעה במקור), ובבחירות הנוכחיות אלה אתם, שני ילדי פריפריה להורים עולים ממרוקו. אתם רואים בכך עדות לחילופי האליטות בישראל?"
מבחינתו של אמיר, הוא עלה על האוטובוס משדרות לתל אביב והשאלה לא רלוונטית. אליטות, מזרחיים, פריפריה, אין כזה דבר. זה לא רלוונטי. הוא כבר אינו עמאר, הוא אמיר מתל אביב. על אוטובוס דומה עלה גם אבי חימי, מקרית שמונה אך נדמה כי הוא רכש כרטיס הלוך חזור. התודעה המזרחית של חימי לא נשחקה. ויותר מכך, הוא רואה בהצלחתו את סיפור הצלחתה של מדינת ישראל: "אני וציון עדות לכך שבמדינת ישראל כל אזרח יכול להגיע לכל תפקיד" השיב חימי, "מעולם לא היו לי רגשי נחיתות, ואך טבעי שאחרי שלושים שנות עשייה בעולם המשפט והלשכה, אתמודד ואכהן כראש הלשכה. מה שיפה בעולם המשפט הוא שאבי חימי מקריית־שמונה וציון אמיר משדרות יכלו להגיע לקדמת הבמה. זו עדות למוביליות החברתית המבורכת שבמדינת ישראל. חלומות שוברים תקרות זכוכית".
שמות כמו רוטנשטרייך, טוניק, גולדברג, ליבאי וברגר, ראשיה הלשכה הראשונים, הוחלפו בשנים האחרונות בשמות ברזילי, נווה (נבעה) וחימי. אם תרצו, עדות לשינויים החלים כיום במרכזי הכוח במדינת ישראל בכלל ובמערכת המשפט בפרט. בפעם השלישית, בא לרחביה בחור חדש – אבי חימי.
ההטרוגניות מתפתחת, הגיוון גדל ואיתם הסיכוי לשנות ולתקן את הדרוש במערכת המשפט. ראש הלשכה הקודם שהסתבך בפלילים היה הראשון לשבור את הברית שבין עורכי הדין לשופטי העליון בוועדה למינוי שופטים. השאלה כעת תעמוד בפני חימי, למי יעניק את הכוח של הלשכה בוועדה: לנבחרי הציבור או לשופטים?
