אחרי למעלה משנתיים של חשאיות דרמטית ושלושה ימים לפני הסדנה המתוכננת בבחריין, פורסם אתמול (שבת) חלקה הראשון, הכלכלי והנוצץ של תוכנית השלום האמריקנית. "הפלסטינים, כמו כל בני האדם, חולמים על עתיד טוב יותר", מכריזה התוכנית השאפתנית. כ-40 העמודים שהבית הלבן פרסם, מפרטים חזון אידילי צבעוני של שגשוג ופריחה שנמצאים לכאורה בהישג יד. התוכנית כוללת שלוש כותרות מרכזיות: מתן אפשרות לפוטנציאל הפלסטיני הכלכלי לפרוח, העצמת העם הפלסטיני, וחיזוק הממשל הפלסטיני.
כל כותרת מפורטת ליעדים כמותיים, שמצטברים יחד לתמונה שמציגה עתיד אפשרי מזהיר. היא מונה את הסכומים שיידרשו, ונוקבת בשמות מדינות שמהוות מודל המוכיח כי הדבר אפשרי. עם זאת, היא מתחמקת מכל הכרעה פוליטית. למשל, בחלק המדבר על מימוש הפוטנציאל, ישנה התייחסות לפיתוח ענף התיירות. שכן, מבארת התכנית, למקום בו מתגוררים הפלסטינים יש אפשרות להפוך ליעד תיירות בינלאומי מבוקש, בשל האתרים ההיסטוריים והדתיים יוצאי הדופן שנמצאים בו.
האם מדובר בעיר העתיקה של ירושלים? תוהה לעצמו מיד הקורא המצוי מעט בנבכי הסכסוך הגיאוגרפי המקומי, האם כוונת מוציא התוכנית לפועל, למסור את העיר העתיקה על הר הבית שבטבורה, לידי איזו רשות פלסטינית מדינית? ההסבר לא נמצא כאן. הוא יהיה בחלק הפוליטי של התוכנית שיפורסם רק בסביבות נובמבר, לאחר שבישראל תוקם (סוף סוף) ממשלה חדשה.
עוד תהייה שנותרת חסרת מענה, נוגעת לקשר התחבורתי שיהיה בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. האם מנסחי התוכנית רואים בשני המקומות הללו שלטון פלסטיני משותף? מה יהיו גבולותיו וסמכויותיו? מה הם צופים בדיוק שיקרה עם חמאס? כל התשובות לשאלות המעשיות הללו, לא כלולות עדיין בחזון הכלכלי הקוסם.
וכך זה ממשיך – מיצוי הפוטנציאל הכלכלי לדוגמה, מגלם בתוכו לפי הנכתב, גם פרמטרים של שקיפות וחוסר שחיתות שישדרו מרחב עסקי זמין יותר למשקיעים זרים. אין ספק שמדובר בעניין חיובי, אך כזה שמחייב שינוי תרבותי משמעותי במרחב העסקי הפלסטיני.
או כותרת "העצמת העם הפלסטיני", שכוללת גם חיזוק של מערכת החינוך. אחד מהיעדים המוזכרים שם, הוא כניסתה של לפחות אוניברסיטה פלסטינית אחת לרשימת 150 המוסדות האקדמיים הטובים בעולם. גם זה בהחלט יעד טוב ויפה, אך הפירוט בתוכנית לא מתייחס כלל לתכני הלימוד הקשים, שלא לומר מסיתים, שכלולים היום בספרי החינוך הפלסטיניים. כאלו המנאצים את ישראל, ומעלים על נס בחוברות בית ספר יסודי דמויות של רוצחים טרוריסטים, דוגמת דלאל אל-מוגרבי שהנהיגה את הפיגוע בכביש החוף בו נרצחו 35 ישראלים.
הרשות הפלסטינית, בחרה להחרים את המפגש שמקיימים השבוע האמריקנים בבחריין, ונועד לגייס מדינות ערביות לסייע במימון והנעת התהליך. יותר מכך, היא איימה במפורש על נציגים פלסטיניים שהביעו התעניינות ורצו ליטול בו חלק. הסיכוי כי ההנהגה הפלסטינית הנוכחית תשתף פעולה עם התוכנית, נראה כרגע אפסי. האמריקנים משתדלים לפזר אופטימיות, מכריזים כי הם מוכנים לגייס כספים ואף להעניק כאלו בעצמם כדי להוציא את חזון השגשוג לפועל, אך ברש"פ מעדיפים להפנות כתף סרבנית, ולהתבצר.
