בשנת 2007 נמצא רימון הלם, מרכוש צה"ל, חבוי בתקרת השירותים בדירתו של אסף לובין. בחקירתו הכחיש לובין כל קשר לרימון. בפרקליטות לא השתכנעו מגרסתו, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-2010, הוגש נגדו כתב אישום על החזקת נשק שלא כדין. לובין הגיע להסדר טיעון עם פרקליטות המדינה, במסגרתו הוא יודה בעבירה ובתמורה הפרקליטות תבקש עונש מקל של מאסר על תנאי וקנס של 2,500 ש"ח.
"אני מודה בעובדות כתב האישום", אמר לובין בבית המשפט השלום בתל אביב. השופטת הדסה נאור, שאישרה את הסדר הטיעון, הדגישה אז כי "הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ולא הוברר לי מה היו הנסיבות בהן הוחזק הנשק על ידו". גם סנגורו של הנאשם, עו"ד דוד יפתח, אמר בדיון כי "רב הנסתר על הנגלה בתיק הזה". בשל שביתת הפרקליטים שהייתה באותה תקופה, נציגת פרקליטת המחוז לא הופיעה בדיון.
כעבור שמונה שנים, ב-2018, במסגרת חקירות שניהלה המשטרה בפרשת 512, נגד ארגוני הפשיעה הגדולים בישראל, נגבתה עדות מאחד מעדי המדינה בתיק. במסגרת העדות לפתע חשף כי למעשה, הוא זה שהטמין את הרימון בביתו של לובין – שכלל לא ידע עליו. פרקליטות המדינה עדכנה את סנגוריו של לובין אודות ההודאה החדשה, ואלה מיהרו להגיש בקשה למשפט חוזר עבורו בטענה כי הודאתו הייתה הודאת שווא.
מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד ג'ואי אש, קיבל את הבקשה והצהיר שעמדת הפרקליטות היא שיש לזכות את לובין מאחר ש"התעורר חשש לעיוות דין", נוכח הודאת השווא בעבירה. התיק הובא בפני שופט העליון ניל הנדל וכך אתמול (ג'), תשע שנים אחר אותה הרשעה, זוכה לובין במשפט החוזר.
