כשהותקף הרב רזיאל שבח בידי מחבלים ליד חוות גלעד, לפני כשבועיים, הוא גילה תושייה והקליט הודעה בקבוצת הוואטסאפ "רפואה שומרון מבצעי", אשר מאגדת מתנדבי יחידות הצלה, חילוץ ורפואה כדי לתת מענה מהיר לאירועי חירום בשומרון. בהודעה דיווח שבח שנפצע בפיגוע ירי, ומסר את מיקומו. "ירו בי, ירו בי. אני ליד חוות גלעד", הזעיק הרב את כוחות ההצלה.
אלא שמהר מאוד התגלגלה ההודעה של שבח מהקבוצה המבצעית לכלי התקשורת. וכך שודרה ההקלטה ברדיו ובטלוויזיה, עוד בטרם קיבלו בני משפחתו של הרב הודעה על הפיגוע מגורם רשמי. אילנה, אמו של שבח, שמעה את ההקלטה ברדיו ונדהמה לגלות שמדובר בבנה.
את קבוצת "רפואה שומרון מבצעי" מנהלים ארבעה אנשים. אחד מהם הוא יהודה האס מקדומים. "בקבוצה יש חברים מאיחוד הצלה, ממד"א, מזק"א, מכוחות הכיבוי והחילוץ וגורמי צבא", הוא מסביר. "הקבוצה נועדה למטרה אחת: כדי שיגיעו כמה שיותר כוננים לפצוע בשטח. מכיוון שיש מגוון של כוחות בשטח ואין מירס אחד של כולם, שמאגד את כל הכוחות, זו בעצם קבוצת הרפואה וההצלה שמאגדת את כל הכוחות באזור. וזה הוכיח את עצמו ברמה מטורפת. ברמה של אנשים שכתבו על החייאה בשבי־שומרון, ורק בגלל הקבוצה אנשים ידעו על זה והגיעו ונתנו מענה".
האס כעס על הוצאת ההודעה. "זה שיגע, זה חרפן. אם אני אדע מי עשה את זה, אעיף אותו על טיל. אני לא יודע מי הוציא את ההודעה. גם כמנהל הקבוצה אין לי שום דרך דיגיטלית לדעת. כולנו הזדעזענו לשמוע את ההודעה בקבוצה. בהתחלה היו שאלות אם מדובר בכונן פצוע, ואז הבנו שזה כונן שלנו פצוע. כולנו מכירים אותו וכולנו חברים שלו. מישהו פשוט לקח את קובץ הקול והעביר אותו".
בקבוצה חברים 129 אנשי רפואה, הצלה וחירום. המנהלים הם "חברים טובים", מסביר האס, "ויש בינינו הסכם שכל מנהל מכניס לקבוצה אנשים שמוכרים לו. יש מקרים שמישהו מהקבוצה פונה לאחד המנהלים ואומר לו שיש לו חבר שהוא גם כונן. אנחנו לוקחים את הפרטים שלו, מדברים איתו, ורק אז מכניסים אותו. כך שבשורה התחתונה כל מי שבקבוצה מוּכר מיד ראשונה לאחד המנהלים או לאחד מחברי הקבוצה. זו לא קבוצה פתוחה שסתם אנשים יכולים להיכנס אליה".
גם נחום יערי, מתנדב ביחידות חילוץ ובמשמר האזרחי וחבר בקבוצת הוואטסאפ, זעם על ההדלפה. "התפוצצתי מכעס כשההודעה של הרב שבח יצאה", הוא אומר. "כמו שפעם הדבר הכי חשוב היה צרור המפתחות הגדול, היום חשוב מי שיודע יותר מהר ומפיץ מהר.
"אתה עוקב אחרי האירוע, שומע במירס שאנשים נעים משני הכיוונים על הציר ומחפשים, ותוך כדי זה אתה מקבל את זה ברוטר. דווח שם על אירוע ירי ליד חוות גלעד שבו נפגע מתנדב מד"א. היה לי ויכוח בהתכתבות באינטרנט עם מי שפרסם את זה, אבל הוא מבחינתו טען שלא מסר פרטים מזהים. בפעם הראשונה ששמעתי את הודעת הווטסאפ מחוץ לקבוצה זה היה בחדשות ערוץ 2, שהיה פתוח אצלנו, וזה התפשט מיד. מישהו הוציא את זה מהקבוצה שלנו וזה דבר חמור".
יערי שיגר לראשי ארגוני ההצלה מכתב מחאה וכתב בו: "לאחרונה חלה הידרדרות. אני רואה באתרי החדשות מידע חסוי המופיע בקבוצות החירום, שחלקו מופיע תוך כדי אירוע ולפני שקרובי המשפחה יודעים". עוד כתב: "לא יכול להיות שביד אחת אתה חובש את הבעל, וביד השנייה דוקר את לב האישה".
המשטרה: "סנגורים מדליפים"
בכלי התקשורת נשמעים מעת לעת דיווחים שהתקבלו במוקד 100 של המשטרה, אך את רוב ההקלטות מעבירים לעיתונאים עורכי דין פרטיים ולא המשטרה. כשמוגש כתב אישום מועברים לסנגורים כל חומרי החקירה, כולל הדיווחים למוקד 100, וכך מגיעות לידיהם ההקלטות. לדוגמה, כשמוגש כתב אישום על רצח יועברו לסנגורים השיחות שבהן דווח על מציאת הגופה, שיחות של עדי ראייה וכדומה.
אולם יש מקרה אחד, שנצרב בזיכרון, של שיחה למוקד 100 שלא עורכי דין העבירו לתקשורת. הייתה זו השיחה שהוקלטה במוקד 100 של מחוז ש"י ביוני 2014 מפי גיל־עד שער, כשנחטף יחד עם נפתלי פרנקל ואיל יפרח. בהקלטה נשמע שער מדווח על החטיפה, ולאחר מכן נשמעים קולות הירי. השיחה סווגה על ידי אנשי המוקד כשיחת הטרדה, ולא נעשו כל פעולות בעקבותיה. המשטרה ספגה ביקורת קשה בעקבות הטיפול הכושל בדיווח.
עוד במהלך החיפושים אחר הנערים הגיעה השיחה אל כמה כלי תקשורת, אולם היא לא שודרה בשל תוכנה הקשה ובשל אי הוודאות לגבי גורלם. ביום ההלוויות הופצה השיחה בוואטסאפ והגיעה לרבים מאזרחי המדינה. בעקבות כך שודרה ההקלטה גם בכלי התקשורת. במשטרה טענו אז בשיחות סגורות ששב"כ הוא זה שהפיץ את השיחה, כדי להסיט את האש אל המשטרה ולכסות על מחדליו בפרשה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מטפלת מדי שנה בכ־7 מיליון דיווחים וקריאות של אזרחים למוקד 100. ככלל, שיחות אלו אינן מועברות לפרסום בכלי התקשורת. עם זאת, מקום שבו קיים ערך מבצעי או ציבורי מיוחד בהפצת הקלטה ספציפית, ובתנאי שהפצתה לא תפגע במאמצי חקירה מתנהלת, זו מתבצעת תוך טשטוש של פרטים מזהים הנוגעים לאזרח המדווח ושמירת פרטיותו.
"יודגש שבחלק ניכר מן המקרים שבהם פורסמו שיחות של אזרחים למוקד 100, העברתן לכלי התקשורת נעשתה בידי האזרח המדווח או לחלופין בעל עניין אחר בהליך משפטי. משטרת ישראל תמשיך לתת מענה מקצועי, מהיר ומיטבי לכל אזרח הזקוק לשירותי משטרה, ובד בבד לדווח לציבור בזמן אמת על פעילותה". במשטרה נמנעו מלהתייחס להפצת שיחת החטיפה של הנערים.
מד"א: "לא בוואטסאפ"
מפעם לפעם אפשר לשמוע בכלי התקשורת גם את השיחה הראשונה למוקד מד"א שבה אזרחים מדווחים על פיגוע או תאונה קשה. השיחות האלה מועברות על ידי דוברות מד"א אל כלי התקשורת. במד"א אומרים ששיחות כאלה לא יוצאות באופן יזום לכלי התקשורת, ונמסרות רק אם כלי תקשורת פונה אל דוברות מד"א בבקשה לקבל את השיחה. לאחר פנייה כזו יוצרים קשר עם האזרח שהתקשר לדווח, כדי לקבל את אישורו לפרסום השיחה.
עוד מציינים במד"א ששיחות כאלה לעולם לא יופצו בקבוצות וואטסאפ אלא "באופן מבוקר", וש"בקשה לקבלת הקלטה נבדקת בקפדנות על ידי יועצים משפטיים כדי לוודא שאין בה להביא לשיבוש חקירה".
גם באיחוד הצלה אומרים שפרסום שיחה נעשה רק באישור האזרח המדווח. מוטי אלמליח, מנהל אגף דוברות באיחוד הצלה, מסר: "אני חושב שאדם שמתקשר למוקד חירום לא צריך לחשוב פעמיים בגלל החשש שהשיחה תועבר לתקשורת. לכן אנחנו לא נוהגים להפיץ שיחות נכנסות של אזרחים שמתקשרים למוקד שלנו. במקרים חריגים, כשיש ערך ציבורי לשיחה, אנו מבקשים את אישורו של המתקשר".
מדוברות זק"א נמסר שהארגון, "שכל תפקידו הוא כבוד המת, ודאי זהיר מאוד שלא לחשוף מידע שיכול לפגוע במישהו מבני המשפחה. ההודעות של זק"א הן מבצעיות. בהודעות לא מוזכר שם הנפטר, ולא פרטים אישיים".
מדוברות כבאות והצלה נמסר: "ככלל אנחנו ממעטים להעביר הקלטות, ולרוב גם לא יוזמים העברה של הקלטות. אם מתקבלת פנייה מכלי תקשורת, נעביר הקלטה רק לאחר שהדובר המחוזי האזין לה, ולאחר קבלת אישור של היועץ המשפטי של המפקד".
