כשאת מדפי המרכולים מציפים שלל פירות מיובשים, ערב ט"ו בשבט, מומחי תזונה מזהירים שהפירות הללו מכילים חומרים משמרים וצבעי מאכל והם מסוכנים לבריאות ככל ממתק אחר. לפי מכון התקנים הישראלי, הפירות המיובשים המיובאים ברובם, שנמכרים בשווקים באריזות או לפי משקל, עשירים בחומרים משמרים דוגמת גופרית דו־חמצנית, אשלגן סורבאט וחומצה ציטרית, שמטרתם למנוע את קלקול הפירות היבשים וליצור להם מראה רענן. רבים מהחומרים הללו מסוכנים לבריאות: למשל, גופרית דו־חמצנית SO2 (המכונה גם חומר משמר E220) עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, הפרעות בראייה, שיעול ופגיעה בנשימה.
חוץ מהחומרים המסוכנים שהפירות היבשים עשירים בהם, הם מלאים גם בערכים תזונתיים מפוקפקים בניגוד לאחיהם הפירות הטריים. "אנחנו אוכלים עם העיניים, ולכן כשאנחנו רואים משהו קטן אנחנו מייחסים לו בהכרח פחות עומס קלורי ממאכל גדול יותר", אומרת מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית ב'מכבי שירותי בריאות'. "הבננות המיובשות, למשל, עוברות תהליך של טיגון והקמחה, ותוספת של העמסת סוכר ושמן. אין שום דבר דומה בין בננה יבשה לטרייה. מה שכואב הוא שעכשיו עונת הבננות בשיאה והפרי הזה בשל וטעים, אבל אנשים מעדיפים אותו על פני הבננה הטרייה והמתוקה גם כן". ראוי לציין כי פירות יבשים אורגניים חפים אמנם מהרעלים הרבים, אך הם עדיין מלאי קלוריות. סוקמן מבהירה שהאוכלוסיות שהפירות הללו מסוכנים להן במיוחד הן נשים הרות, ילדים, תינוקות וקשישים, ואנשים שחולים במחלות כרוניות.

ד"ר פיאד שחיבר, מומחה לרעלים במזון מהחוג למדעי המזון, במכללה האקדמית תל-חי אומר כי הפירות המיובשים מגיעים ממדינות שונות העובדות לפי סטנדרטים שונים בכל הקשור לרמת השימוש המותרת בחומרים כמו חומרי הדברה, מתכות כבדות וחומרים משמרים: "רוב החומרים הללו, לאדם הבריא מהווים פחות סיכון בכמות קטנה אך לחולי אסטמה יש סיכון להחמרה באלרגיה בשל נוכחות מוגברת של חומר הסולפיט. בגדול, אני לא ממליץ לצרוך את הפירות האלו ולהימנע מהם בכלל על מנת להיות על הצד הבטוח. אם בכל זאת אוכלים מהם אז מומלץ לצרוך כמה שפחות".
החקלאים, מגדלי הפירות הישראליים, מביטים בעיניים כלות על הנהירה לצריכת הפירות המיובשים המיובאים. במטעיו של שמעון אנטמן, חקלאי מהמושב גמזו בחבל מודיעין, אפשר למצוא ממיטב התוצרת החקלאית: פירות הדר, אפרסקים, רימונים ועוד. לטענתו יש להיאבק ב"מסתננים" המיובשים מחו"ל, שמעקרים את כל עניינו של החג: "מוזר מאוד שאנחנו עדיין משמרים את מנהגי העבר. כשהיינו בגלות ולא יכולנו להשיג מפירות ארץ ישראל הטריים אבותינו אכלו את פירותיה המיובשים והמשומרים באופן טבעי. היום כשיש כל כך הרבה פירות טריים, ואין קשר בין הפירות היבשים של פעם לפירות המיובשים של היום, אין כל היגיון בנהירה אחריהם. בדור שלנו אנחנו רואים ממש בחוש ובטעם כיצד הפירות שלנו בישראל הם הרבה יותר טעימים מהפירות שמגיעים מחו"ל. לא נראה לי שהרעיון מאחורי מנהגי ט"ו בשבט הוא להרבות באכילת תוצרת טורקיה ותאילנד".
במשרד החקלאות ובמועצת הצמחים מציינים שעל המדפים נמצאת כיום תוצרת ישראלית טרייה, הכוללת תפוח, בננה, תות שדה, אגס, קיווי, פירות הדר, מלון, אפרסמון, אננס, רימון, ענבים, פפאיה, פסיפלורה, פיטאיה, גויאבה ועוד. "החקלאים המקומיים הם מהטובים והיעילים בעולם, מגיעים להישגים מעוררי הערכה, ומעל הכול מגדלים לכולנו פירות טעימים, איכותיים ומגוונים", הודיעה מועצת הצמחים. "השנה אנו קוראים להוסיף בסדר ט"ו בשבט לפחות פרי טרי אחד על כל פרי יבש. אין סיבה להסתפק בפירות יבשים כשאפשר לצרוך פירות טריים, ליהנות מהערכים התזונתיים, וגם לתמוך בכלכלה המקומית ובחקלאים הישראלים".