מה יקרה אם ארה"ב תתקוף בטהרן?

האם איראן וישראל עלולות לגלוש למלחמה ישירה ונרחבת? התסריט הזה לחלוטין אינו מופרך. כדי לקבל תזכורת לכך שמלחמה כזו כבר הייתה קרובה, צריך לחזור רק מעט לאחור – לתקרית בחודש יוני שבה הפילה איראן מל״ט מתקדם של ארה״ב. לפי הפרסומים, הנשיא טראמפ עמד להורות על תקיפת תגמול נרחבת של מטרות פיזיות באיראן, אך לבסוף ״הסתפק״ בתקיפת סייבר.

מה היה קורה אילו ארה״ב הייתה שולחת גם טילים, או מטוסים עמוסי פצצות?

החוקר המומחה ללבנון, ד״ר איתן עזאני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר כי ישנה סבירות גבוהה שבמקרה כזה חיזבאללה היה יוצא לתקיפה נרחבת של מטרות אסטרטגיות בישראל, פעולה שהייתה פותחת חזית מקיפה בין שתי המדינות.

הסיבה לכך פשוטה: איראן השקיעה בבניין הכוח של חיזבאללה עשרות מיליארדי דולרים, בדיוק כדי להשתמש בטילים שבלבנון כמענה לתקיפה בשטחה. מבחינת איראן, הפרובוקציות של חסן נסראללה, שהובילו למלחמת לבנון השנייה ב־2006 ולהשמדת חלק גדול ממערך הטילים החיזבללאי בידי ישראל, היו תקלה חמורה. מאז אותה מלחמה, וביתר שאת מאז חיסול המפקד הצבאי של הארגון, עימאד מורניה, ב־2008, שולטת איראן בכוחות חיזבאללה שליטה ישירה ומוחלטת. לכן אפשר לראות בטילים שבלבנון מערך איראני לכל דבר. אגב, יכול מאוד להיות שבמקרה של תקיפה אמריקנית בשטחה, איראן הייתה מורה גם לארגון החסות הנוסף, הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, לשגר טילים לעבר ישראל מרצועת עזה.

ובחזרה לצפון: גם ההפצצות התכופות המיוחסות לישראל על מטרות איראניות, סוריות ולבנוניות, בניסיון לעצור את הצטיידות חיזבאללה בטילים בעלי יכולות אסטרטגיות, עלולות לגלוש לחילופי אש כבדים בין איראן לישראל, הרבה מעבר למה שראינו עד כה. לכן, לא רק המתיחות האמריקנית־איראנית עשויה להביא למלחמה בין איראן לישראל. ככל שאיראן תסבול יותר מהסנקציות החונקות המוטלות עליה, כך גדל הסיכוי שהיא תשבור את הכלים ותיתן פקודת אש רחבה – במפרץ הפרסי ובגבולות ישראל.

דבריו של ד"ר עזאני על חיזבאללה נאמרו ביום שישי שעבר, בדיון על חיזבאללה בחסות המרכז למורשת המודיעין (מל״ם) ו'ישראל דיפנס'. באותו דיון סקר תא״ל במיל׳ אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, את מצבו של חיזבאללה.

לדבריו, בשנות המלחמה הארוכות בסוריה איבד הארגון 2,500 לוחמים אך גם צבר ניסיון קרבי עשיר. האיום הגדול ביותר מבחינת ישראל הוא עדיין 100־150 אלף טילים ורקטות שבידי חיזבאללה, מתוכם אלפים בודדים מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים ומכסים את כל ישראל, כולל טילי סקאד שהועברו מסוריה ללבנון. הניסיון לייצר טילים ארוכי־טווח בעלי יכולת דיוק נקודתית אמנם נתקל באינספור הפצצות, אבל איראן וחיזבאללה פיתחו דרך לייצר מעין ״ערכות״ המולבשות על רקטות ״טיפשות״ ומאפשרות להן לעוף לעבר מטרה מדויקת, בהנחיית ג'י־פי־אס. ככל הנראה יש להם כיום כ־200 טילים מדויקים כאלה, והיד עוד נטויה, אם כי תהליך הפיתוח וההצטיידות איטי.

סופרין ציין עוד כי השמדתן של שש מנהרות חודרות לישראל בידי צה״ל הייתה מכה מבצעית קשה לחיזבאללה, וגם העלתה בארגון חשש כבד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל בקרבם.

אלא שהנושא המטריד ביותר כיום מבחינת חיזבאללה הוא המצב הכלכלי החמור שלו עקב משבר הסנקציות באיראן, שכבר הביא לקיצוץ של 30־40 אחוז בתקציב השנתי של הארגון (מתוך כמיליארד דולר). וכך, למרות קיצוצים כבדים במשכורות ובתמיכה למוסדות רווחה, לצד מגבית ציבורית נרחבת, הקופה של נסראללה עודנה ריקה.

דובר נוסף באירוע היה אלוף פיקוד הצפון וסגן הרמטכ״ל לשעבר (והפוליטיקאי הטרי) יאיר גולן. לדבריו, הטילים ארוכי הטווח והמדויקים הם אכן האיום הגדול ביותר מלבנון, בעיקר מפני שכל אחד מהם נושא ראש נפץ של מאות קילוגרמים. אך באותה נשימה הרגיע גולן: ככל שטווח הטילים ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שמערכות ההגנה הישראליות – החץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל – יירטו אותו.

ערן עציון, המומחה האסטרטגי ואיש משרד החוץ לשעבר, הציע להתייחס ברצינות רבה לדברים שכתב שר החוץ האיראני מוחמד זריף ביום שישי שעבר בטוויטר, ולפיהם איראן לא תהיה הראשונה שתפתח במלחמה, אך כל מלחמה שתיכפה עליה לא תהיה קצרה. ״זריף שקל כל מילה, ולכן כדאי להתייחס לדברים כפשוטם״, אמר.

ואם איראן תיגרר למלחמה, ישראל תהיה חלק ממנה כמעט בכל תרחיש.

שומעים קולות

האם גם השיבושים המסתוריים המפריעים לנחיתות ולהמראות בנתב״ג קשורים למתיחות עם איראן? נראה שלא. בישיבות שנערכו השבוע בהשתתפות אנשי חיל האוויר, שב״כ, המוסד, מערך הסייבר ורשויות התעופה נחשף עומק המבוכה: אין הסבר חד־משמעי לאותות המשובשים שמטוסים מקבלים ממערכות ניווט הלוויין.

עם זאת, ככל שחולף הזמן גוברת ההערכה שמקור השיבושים מצוי באותות אלקטרוניים רבי־עוצמה, המשוגרים מספינות רוסיות באזור. האותות גורמים לשיבושים בשטחים נרחבים עד איראן, ומפריעים גם לניווט של אוניות בלב ים. וכשמדובר במטוסים, הסכנה כמובן עצומה.

מדוע הרוסים גורמים לשיבושים הכבדים? האם הם רוצים לשגר מסר סמוי בתגובה לתקיפות סייבר המבוצעות על ידי ארה״ב? האם ניסו להסתיר מהמכ״מים תנועה של מטוסים במשימות סודיות? האם הם מבצעים ניסויים ״חיים״ בלוחמה אלקטרונית וסייבר? התשובה לשאלות הללו עדיין איננה ברורה.

אגב, מטוסים שאינם מצוידים בגיבוי למערכות ניווט נמצאים בסיכון הגבוה ביותר כתוצאה משיבושי הלוויין. על כך יכול להעיד מקרה שאירע בחודש מרץ ונחשף כאן לראשונה: באותה עת היו שיבושים שנמשכו זמן קצר בלבד. כתוצאה מהשיבושים נערך מטוס של אחת מחברות התעופה לנחיתה בישראל, ואז גילו הטייסים לתדהמתם שהם נמצאים מעל שכם ולא מעל נתב״ג כפי שהראו מכשירי הניווט בקוקפיט. הצוות התעשת, משך את חרטום המטוס כלפי מעלה, וביצע נחיתה ללא מכשירי ניווט בשדה התעופה בן־גוריון, כמו פעם.

מודיעין, שלום

תשומת לב ציבורית עצומה ניתנה השבוע לפינוי שדה דב בתל־אביב, אך למרות משמעותו מרחיקת הלכת, ישנו פינוי בעל משמעות כלכלית גדולה הרבה יותר: מעבר מחנות צה״ל מאזורי הביקוש של המרכז.

מדובר בפינוי מחנות השלישות הראשית ושטחים נרחבים מתל השומר, פינוי מפקדת זרוע היבשה ממחנה קסטינה ועוד, והעברת כל היחידות הללו למחנה חדש ועצום שיוקם ליד רמלה. שם הפרויקט הוא 'אופק רחב'.אך גם המהלך הזה, המובל על ידי מנהלת מיוחדת של משרד הביטחון, הוא שולי לעומת מעבר יחידות הטכנולוגיה העצומות מאגף התקשוב ומאגף המודיעין אל הנגב.

בהקשר הזה כדאי לעשות הפרדה: הקמת קריית תקשוב עצומה בתוך באר־שבע כבר נמצאת בתנופה אדירה, ומשרד הביטחון מפרסם מכרזי ענק לקידום הפרויקט. בניין מרכזי אחד של קריית התקשוב כבר עומד על תילו, וממנו ינוהלו עבודות הבינוי הבאות.

לעומת זאת, המעבר של יחידות המודיעין מגלילות אל הנגב מתמהמה. כשהיה ראש אמ״ן וסגן הרמטכ״ל התנגד אביב כוכבי למעבר, בעיקר מכיוון שאין תחבורה ציבורית אל האזור המיועד לקריית המודיעין – בקרבת צומת שוקת, כ־14 ק״מ ממזרח לבאר־שבע. החשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים שצה"ל זקוק להם לא ירצו לשרת במקום מרוחק ומנותק, ויברחו לאזרחות.

למרות זאת ובניגוד לדעתו של כוכבי, הכריע ראש הממשלה נתניהו בעד צומת שוקת כמיקום החדש לקריית המודיעין. נתניהו רואה במעבר אגף המודיעין אבן יסוד בחזונו להפוך את הנגב למרכז סייבר עולמי. אלא שבהתאם לרוח כוכבי, אגף המודיעין גורר רגליים כבר שנים, ומשום כך נדחה המעבר משנה לשנה (עד שכעת כבר ברור כי הוא לא יקרה לפני 2024, במקרה הטוב).

ולחדשות הטובות: כיום בנימין נתניהו הוא גם שר ביטחון, וכוכבי רמטכ״ל. המרחק בין לשכותיהם התקצר לכדי גשרון אחד בקומה ה־14 בבניין המרכזי של מערכת הביטחון בקריה בתל־אביב (לפחות בימי חמישי, שבהם נתניהו נמצא שם).

הגשרון הזה מקרב פתרון: בימים אלה נבחנות שלוש חלופות חדשות למיקום קריית המודיעין, במקום צומת שוקת. התנאי לכל החלופות הוא נגישות תחבורתית גבוהה. וכאשר יוחלט סופית על מיקום חדש, יתחדשו ההכנות לפינוי מחנות המודיעין מהמרכז. אולי.