בצעד חריג, צה"ל מתיר הערב (א') לפרסם את פרטי התקרית בחאן יונס, בו נהרג לוחם בכיר בכוח מיוחד, סא"ל מ', מאש כוחותינו, ולוחם נוסף נפצע. צה"ל יגיש את מועמדותו של ההרוג לקבלת צל"ש, כמו את מועמדותו של מפקד הכוח, סא"ל א', שחתר למגע וחילץ בקרב הרואי את הלוחמים מלב עזה.
האירוע התרחש בתחילת נובמבר 2018, וכמעט וגרר את ישראל למבצע צבאי נרחב מול חמאס. לבסוף, הוא הוביל ליום קרב קשה במהלכו צה"ל תקף מאות יעדים, בעוד ארגוני הטרור מעזה שיגרו מאות רקטות לשטח ישראל.
המבצע נועד להביא מידע מודיעיני מחאן יונס. מערך המשימות המיוחדות בצה"ל תכנן אותו במשך חודשים, אך הוא השתבש לאחר שכוח של חמאס חשד בכוח ששהה בשטח, וביקש לבדוק אותו. בכוח היו סא"ל מ' וסא"ל א'.
שמונה חודשי חקירה הובילו למסקנה כי היו שגיאות באירוע, אולם אף אחת מהן לא אירעה כתוצאה מרשלנות. על כן הוחלט בצה"ל לא להדיח חיילים משרשרת הפיקוד ומהלוחמים. התחקיר, שכלל הרבה מאוד צוותי בדיקה, העלה כמה פערים ומסקנות. השורה התחתונה היא שהכוח שהיה בפועל בשטח עורר את חשדם של פעילי חמאס. בצה"ל אומרים כי אירועים מהסוג הזה קורים בכל מבצע, אולם הפעם קרתה שרשרת של תקלות שהובילה לכך שהכוח נחשף ונאלץ לחלץ עצמו בקרב ובארטילריה תוך הנחתת מסוק יסעור בלילה, בלב עזה, בזמן שצה"ל תוקף בפראות עשרות יעדים.
על פי התחקיר, הכוח בשטח לא היה מספיק איכותי וגרם לכמה טעויות הרות גורל. ברגע שחשדו בכוח, הוא החזיק מעמד בחקירה. בניגוד לשמועות על כך שהכוח נחשף כי אחד הלוחמים לא ידע את הניב בערבית, התחקיר לא מעלה כזו אפשרות בשום שלב.
סא"ל א' הבין שעמיתו סא"ל מ' מחזיק מעמד בחקירה בשיניו ונכנס לסכנת חיים. החשש הגדול היה שחמאס יבין שמדובר בכוח ישראלי וידרדר את המצב. בשלב הזה קיבל סא"ל א' את אחת מתוך שתי ההחלטות הדרמטיות באירוע ופתח באש לעבר אנשי חמאס שתחקרו את סא"ל מ'. סא"ל א' הבין את הסיכונים, בהם פגיעה בחבריו ליחידה, והצליח בירי לחסל את פעילי ארגון הטרור שהחזיקו בצוות הישראלי, אולם הירי העיר כוחות נוספים של חמאס, ואז נפתחה אש מכל עבר ממנה נהרג סא"ל מ' ונפצע לוחם.
הלוחם הנוסף מהצוות פתח גם באש, ויחד הם חיסלו שבעה מחבלים, כל אלה שהיו בשטח באותו הרגע. גם הלוחם השני שנפצע, התברר בדיעבד מתחקור האירוע שנורה על ידי כוחותינו. בשלב הזה אומרים בצה"ל כי סא"ל א' קיבל את ההחלטה השנייה הדרמטית בתקרית וההחלטה החשובה ביותר: לחלץ את הכוח במטרה לא לאבד אף לוחם שייפול בשבי חמאס.
בזמן האירוע, ישבו בחפ"ק ופיקדו עליו באופן ישיר הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראש אמ"ן האלוף תמיר היימן, ראש השב"כ נדב ארגמן ומפקד סיירת מטכ"ל אל"ם ח'. המפקדים הבינו כי הכוח נחשף ושיש צורך לבצע חילוץ מיידי. מטוסי קרב ומסוקי קרב הוזנקו ותקפו כל יעד טרור אפשרי מסביב ללוחמים. במקביל, הרמטכ"ל איזנקוט קיבל החלטה להנחית מסוק יסעור בשטח במטרה לחלצם. לוחמי 669 נחתו בלב עזה ולאחר 20 דקות כבר שבו לשטח ישראל כשכל הכוח נמצא בבטן המסוק. על כך יומלץ להעניק ללוחמי 669 צל"ש.
המסקנות: הכוח סבל מעומס ושחיקה מקצועית
ועדות הבדיקה שהוקמו מצאו מספר פערים לצד לא מעט מסקנות דרמטיות. הכוח נחשב בצה"ל לאחד המובחרים שיש, ובגלל זה הוטלו עליו עודף משימות. כמעט כל פעולה מבצעית מיוחדת הורדה עליו מיד, דבר שיצר עליו עומס רב ושחיקה מקצועית.
גם בנושא הפיקוד והשליטה התגלו פערים. בצה"ל אומרים כי מאז האירוע קיימו עשרות מבצעים מיוחדים וכי כל הלקחים כבר הופקו. בפועל, בין היתר, מערך המבצעים המיוחדים חזר לבצע פעולות.
ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו קיים דיונים ביטחוניים בשבועות האחרונים בו הוצגו לו תוצאות תחקיר מבצע חאן יונס. נתניהו אמר כי "הלקחים יופקו וההמלצות יישומו. מברך על אומץ ליבם של הלוחמים והטייסים שפעלו בתנאים קשים מאוד, ועל פעולת החילוץ ההירואית. אני מבקש לחזק בשם אזרחי ישראל את משפחתו של סא"ל מ' על גבורתו ופועלו".
