בחמאס מציינים השבוע חמש שנים למבצע 'צוק איתן'. גדודי עזדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ביקשו לנצל כמו תמיד את האירוע לתעמולה פנימית וחיצונית. בהתאם לאירועים בישראל ולמחאת האתיופים, שחררו סרטון שבו נראה אברה מנגיסטו במטרה לגרום להקצנת השסעים בתוך ישראל יצאו בכותרת לפיה ישראל מעולם לא ביקשה מאף מתווך לשחרר את מנגיסטו. בהמשך הפיצו בחמאס סרטון תדמית נוסף שהזכיר את יומו הראשון של המבצע, במהלכו בוצעה חדירת חוליית הקומנדו הימי של חמאס בת 5 מחבלים צוללנים שהגיע לחוף זיקים. סרטון נוסף שהופץ על ידי מערך ההסברה של חמאס תיעד את אותה רקטה ששוגרה מרצועת עזה לחיפה כהוכחה ליכולת הפיתוח של הארגון.
למעשה, מבצע 'צוק איתן' עדיין לא הסתיים. מטרת המבצע להשמיד את מנהרות הטרור אמנם הושלם ברובו ומאז ועד היום ישראל הצליחה לייצר מענה כמעט מושלם לאיום התת קרקעי למגינת ליבם של בכירי חמאס. אבל הארגון שמהווה זרוע צבאית קדמית של איראן, עדיין ממשיך בתפקידו ואף מחזק באחרונה את קשריו עם טהראן. יותר מ – 4500 רקטות ופצצות מרגמה נורו מרצועת עזה לעבר ישראל, וחמש שנים לאחר המבצע, גורמי הביטחון מעריכים כי חמאס החזיר את יכולותיו ואף שיפר ושכלל אותן. עם זאת, האתגר של ארגון הטרור העזתי היום שינה כיוון. חמאס מנהל היום מלחמה על דעת הקהל הפלסטינית שהופכת לסבוכה יותר מאשר ההתנגדות לישראל.
קרוב ל – 1400 הרוגים במהלך מבצע צוק איתן, וכמעט 300 הרוגים בסבב הלחימה האחרון לא ממש הצליחו להוציא את ההמונים ברמאללה, שכם ובית לחם לרחובות. למעשה מדיניות הפיצול של ישראל במסגרתה בירושלים עובדים מול רמאללה מצד אחד ומול חמאס מצד שני, הצליחה לעגן פוליטית, מנטאלית ואידיאולוגית את ההפרדה בין היושבים בשטחי הרשות לבין אלו מעזה, הפרדה שיש לה בסיס היסטורי ותיק.
חמאס קופץ ומגיב אחרי כל פיגוע דקירה או דריסה המתרחש באיו"ש. הארגון ממהר לחזק את ידי המחבלים ולגייס אותם למען המאבק המתמשך נגד הכיבוש. גם אם מדובר בצעיר או צעירה שנקלעו לפרשיית אהבים אסורה, או צעיר שנכשל במבחני הבגרות וביקש לפרוק את תסכולו באמצעות דקירת חייל או אזרח.
במקביל בארגון חמאס שוקדים להוציא פעילות טרור משטחי יהודה ושומרון. משאבים ואמצעים רבים מושקעים בניסיונות אלו, מתוך מטרה לנסות ולהתסיס את השטח מחד ולחזק את האחיזה של חמאס בשטח, מאידך. בפועל כאמור הניסיונות האלו לא ממש מצליחים. מעטים המקרים בהם הציבור מתגייס לפעולה כזאת או אחרת, והפעולות שמבקשות לצאת לפועל מסוכלות מבעוד מועד על ידי מערך המודיעין הישראלי ובסיוע מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שחוששים אפילו יותר מישראל מדריסת רגל חמאסית בשטח.
אחד המדדים להצלחת מאמצי הסיכול אל מול מאמצי חמאס להוציא פיגועים הוא מחיר הנשקים בשטחי הרשות. מחיר נשק תיקני מסוג M-16 או קלאצ'ניקוב מגיע היום ליותר מ – 60 אלף שקלים, ומחירו של נשק מסוג קרלו הוא כ- 4000 שקלים. ובכל זאת על פי הערכות ישנם אלפי נשקים לא חוקיים המסתובבים בשטח בנוסף לאלפי נשקים שנמצאים בידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים.
הפיצול בין עזה לשטחי הרשות הוא ההישג המשמעותי שנשמר עד כה מאז 'צוק איתן'. מציאות ההפרדה בהחלט מסייעת לישראל במישור המבצעי, האזרחי והמדיני הבינלאומי. ישראל יכולה להתמודד עם שתי זירות שונות ברמת עצימות משתנה, מרבית האוכלוסייה מתרכזת בפרנסה ובחיי היום יום במקום בטרור, כאשר כל אוכלוסייה לא משפיעה על חברתה. ובמישור הבינלאומי ישראל יכולה להמשיך ולנפנף בפיצול הפלסטיני כסיבה ברורה להעדר אפשרות של מהלך מדיני אמיתי. הביקורת הקשה והצודקת שנשמעת ביחס להישג הזה הוא עד כמה ישראל צריכה לשלם ולספוג כדי לשמר אותו.
