יום שלישי שעבר, לקראת השעה עשר בערב. קלפיות הבחירות לראשות העבודה עומדות להינעל, ואנשי המפלגה כוססים ציפורניים לקראת הכרזת תוצאות האמת סביב השעה עשר וחצי. 45 דקות לפני פרסום התוצאות עולה בדף הפייסבוק של חברת הסקרים 'דיירקט פולס' הפוסט הבא: "אנחנו מאמינים מאוד ביכולות שלנו, לא חוששים מאתגרים ולא עושים לעצמנו הנחות. זו הסיבה שהערב אנחנו מתמודדים לראשונה בקטגוריה שאיש לא העז לגעת בה כבר שנים: מדגם תוצאות פריימריס. תוצאות המדגם שלנו מראות כי יש מנצח כבר בסיבוב הראשון, וקוראים לו עמיר פרץ. איציק שמולי וסתיו שפיר מתמודדים ראש בראש על המקום השני". הסקר המדובר העניק לעמיר פרץ 43 אחוזים מקולות מתפקדי העבודה, לשמולי 28.4 אחוזים, ולסתיו שפיר 27.5 אחוזים.
מבחינה מקצועית היה כאן הימור גדול. לא מעטים בשוק הסקרים ומכוני המחקר, שעובר טלטלה רבתי בשנים האחרונות עקב כישלונות חוזרים ונשנים בארץ ובעולם, רק חיכו לנפילה של השחקן החדש בזירה. תוצאות האמת, שהגיעו מהר מאוד, איששו באופן מובהק למדי את הסקר: פרץ אכן זכה במקום הראשון עם 47 אחוזים מהקולות (סטיית תקן של 3.7 אחוז), שפיר קיבלה 27 אחוזים, ושמולי 26.3. כמעט בינגו מושלם.
את 'דיירקט פולס' מנהלים שלמה פילבר וצוריאל שרון. פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, היה במשך שנים רבות אחד ממקורביו המובהקים של בנימין נתניהו. בפברואר 2018 הדהים את הזירה הפוליטית והתקשורתית כאשר חתם על הסכם עד מדינה נגד נתניהו בתיק 4000 – פרשת וואלה־בזק. לאחר השעייתו מתפקיד מנכ"ל המשרד החל פילבר לעבוד בשוק הפרטי וחבר לצוריאל שרון, איש דיגיטל וקמפיינים קריאייטיביים ברשת. השניים הכירו בקמפיין הליכוד בבחירות 2015, כאשר פילבר שימש ראש מטה הבחירות של המפלגה ושכר את שירותיו של שרון כיועץ דיגיטלי. כעת הם מספרים בראיון משותף כיצד הגיעו לשיטת הסקרים שפיתחו בשנה וחצי האחרונות וכבר רשמה הצלחות לא מעטות. "אנחנו נעשה לעולם הסקרים מה שהביטוח הישיר עשה לעולם הביטוח", מגדיר אותה פילבר.
"כבר בספטמבר 2017", מספר עמיתו צוריאל שרון, "התחלתי להיערך לבחירות המוניציפליות של אוקטובר 2018, עם תשתית לעבודה בהיקף נרחב. עמדו איתי בקשר כמה גורמים מתחום הקמפיינים והפרסום. נוצרה סיטואציה שלא צפיתי בשום מצב – פתאום פילבר מושעה מתפקידו במשרד התקשורת. היה לי ברור שאנחנו חוברים לשיתוף פעולה, בדיוק במודל העבודה המשותפת שכבר ביצענו יחד בקמפיין 2015, עם בליץ המסרונים המפורסם ביום הבחירות. מעבר לדי־אן־איי המשותף עם שלמה ברמה המקצועית, היה לי ברור שזו גם חובה מוסרית אישית שלי כלפיו אחרי ההזדמנות שהעניק לי אז. סוג של חסד נעורים.
"נתוני הפתיחה היו גרועים עקב הנסיבות, והיו לי ספקות גדולים מאוד כשיצאנו לדרך לגבי השאלה איך הלקוחות יסתכלו על הסיטואציה. אבל מתברר שאנשים חכמים יותר מכל מה שמפיצים בתקשורת. מבחינת עשרות מועמדים שנפגשנו איתם, העניין של עד המדינה היה 'נון אישיו'. אחרי עשרים דקות של פרזנטציה מקצועית הנושא ירד מהשולחן, והשיח הפך למקצועי נטו".
שלמה פילבר: "הגענו לסקרים די במקרה. התחלנו במתן ייעוץ אסטרטגי וניהול דיגיטל למועמדים ברשויות מקומיות, מתוך כוונה להעביר את מרכז הכובד מהמדיה המסורתית לדיגיטלית. אחד הכלים המרכזיים של יועצים ופוליטיקאים הוא סקרים. מדובר בעסק מאוד יקר, ואם אתה יורד לרזולוציה של ראש עיר קטנה או בינונית, זה כבר בלתי מושג: סכום אדיר שמושקע בנקודת זמן אחת, שלא אומרת כלום על ההמשך. הרבה שנים אנשים לא השתמשו נכון בכלי הזה. לא ידעו איך לשאול את השאלות הנכונות כדי להבין מהתשובות לאן למקד את המסרים, איך לקרוא סקר ואיך להבין ממנו זרמים תת־קרקעיים. בארה"ב התחום מאוד מפותח, כי בכל זמן נתון יש 300 קמפיינים שרצים. שם התפתחה מקצוענות, ונתניהו הביא אותה לארץ אחרי ששהה שם. אחריו כבר עשו את זה גם במפלגות אחרות.
"למדתי את עולם הסקרים בעיקר מנתניהו. הבנתי את הכוח הטמון בו, ושאם נשתמש בו נכון יהיה לנו יתרון יחסי גדול. התחלנו ב־2003, בהתמודדות של נתניהו מול שרון בליכוד, ואחר כך לקראת משאל המתפקדים על ההתנתקות. שאלנו שתי שאלות פשוטות דרך חיוגים יזומים, וקיבלנו אינדיקציות. זה היה כמובן דור אחר מבחינת הדיגיטל, אבל כבר אז היה אפשר לשלוח עשרת אלפים מסרונים בלילה אחד ולקבל תשובות בבוקר, אם כי רק לשלוש שאלות.
"הציונות הדתית לא חלמה שבנט ושקד לא יעברו את אחוז החסימה, כולם בבתי הכנסת דיברו רק על כך שסמוטריץ' בסכנה. לכן, כששניהם אמרו שהם בסכנה, לסמוטריץ' האמינו יותר"
"ב־2015, במסגרת קמפיין הליכוד לכנסת, השתמשתי בכלי הזה למגמת כיוון כללית. עשיתי פעם ביום סקר מסרונים כדי לראות מה המגמות, מי עולה ומי יורד. לא מדגם מייצג, רק קריאת כיוון. ב־2018, לקראת הבחירות המוניציפליות, כבר לא היה מדובר ב'מסרון טיפש', אלא בלינק שמוביל לממשק שבו נאגרים הנתונים. בחנּו מצד אחד את היכולת להגיע לאנשים, ומצד שני את אופי ההשתתפות. קיבלנו מעל עשרה נתונים על כל נסקר, חלקם דמוגרפיים. ניתחנו וראינו שבעצם אנחנו יכולים להתקרב מהר מאוד למדגם מייצג, בדרכים אחרות לחלוטין מאלה של הסוקרים עד היום".
מבחנה של מערכת 'דיירקט פולס' הגיע ביום הבחירות המקומיות עצמו. "מבחינתנו זה היה שדה ניסויים, שהעלות והמהירות הם משתנים קריטיים בו", אומר שרון. "אחרי יותר מ־250 סקרים שעשינו ברמת דיוק די גבוהה, אמרנו 'בואו נבדוק אותה על חשבוננו בעשרים רשויות בישראל'. את חלקן בכלל לא הכרנו עד מדגם יום הבחירות. התוצאות היו מדויקות – תשעים אחוז פלוס, וקיבלנו גם פידבק לגבי מה שמכונה 'החורים השחורים', כלומר הקבוצות הקשות לדגימה – חרדים, רוסים, ערבים. בנקודות האלה פספסנו, בשאר התוצאות הייתה סטייה מינימלית של פחות משני אחוזים".
הקדימו את זמנם
לקראת בחירות 2019 הרגישו השניים מספיק בטוח להתקדם הלאה, לרמה הלאומית. "התחלנו לעשות סקרי בחירות למקור ראשון ול'כאן', ולאחר מכן גם למפלגת הימין החדש", מספר פילבר. "בסך הכול ביצענו מאות סקרים במערכת הבחירות הזו, והתוצאות שלנו נמצאות באותה שורה עם המכונים האחרים שמשתמשים בשיטות הרבה יותר ארכאיות, איטיות ויקרות. היינו שונים בעוד משהו – אנחנו היחידים שפרסמנו גילוי נאות על עבודה במקביל גם עם מפלגה. סוקרים אחרים עובדים עבור מפלגות ולא ניתן על כך גילוי נאות".
בנוסף לסקרי המנדטים הרגילים, החלו ב'דיירקט פולס' לערוך סקרי עומק. זהו "הפרס הגדול" בעולם הסקרים; מחקר ענק הכולל בין שמונים למאה שאלות, ושמהווה אורים ותומים לאורך זמן עבור המפלגות המזמינות אותו. "מדובר בסקר מאוד יקר, ורצינו לראות אם אנחנו מסוגלים לייצר אותו מבחינה טכנולוגית ומבצעית", אומר פילבר. "עמדנו באתגר הזה בהצלחה. הכנו לימין החדש סקר עומק, הבאנו תוצאות, וכיוון שלא סמכו עלינו עד הסוף כי מדובר במערכת חדשה, הם לקחו את הסוקר ישראל בכר שעשה סקר מקביל. ברוב השאלות, התשובות היו זהות ממש".
בואו נדבר באמת על הימין החדש. אתם הייתם הסוקרים שלהם, והמפלגה לא עברה את אחוז החסימה. זה לא כישלון גם שלכם?
שרון: "אנחנו לא ניהלנו את הקמפיין, וישנו פער בין סקרים שעשינו להחלטות שהתקבלו. לכולנו יש חלק בתוצאה, לטוב ולרע. ב־2015 גרפנו את כל התשבחות, עכשיו אנחנו גם משלמים מחיר".
פילבר: "עשינו הסקת מסקנות עם הימין החדש, ודאי שלא הכול היה מושלם. האם לימין החדש כרעיון יש זכות קיום במפה הפוליטית בישראל? ודאי שכן. האם יש לו פוטנציאל לגדול בעידן פוליטי אחר? בהחלט כן. המפלגה הזו קצת הקדימה את זמנה, אבל יש לה זכות קיום".
נתחו לי מקצועית את הכישלון.
פילבר: "לאורך כל מערכת הבחירות ראינו שיש בימין החדש שלושה גושי מצביעים: ציונים־דתיים, מסורתיים וחילוניים. בהתחלה כל הסקרים נתנו להם סביב עשרה מנדטים. כולם ראו שיש להם בסיס של כחמישה מנדטים, ועוד כחמישה מנדטים שבעקבות חקירות נתניהו וכתב החשדות לא רצו להצביע לליכוד. אגב, גם כחול־לבן ראו את זה ולכן נתנו כוח לא פרופורציונלי ברשימה לאנשי ימין כמו בוגי, האוזר והנדל. המנדטים האלה כבר חנו בימין החדש, ונתניהו בגאונות הצליח להחזיר את רובם הביתה על ידי מסמוס כתב החשדות. בבוקר הבחירות היו לימין החדש שישה מנדטים. הקריסה החלה בשלוש אחר הצהריים, ואנחנו ראינו אותה דקה אחרי דקה. נתתי התראה בזמן אמת לנפתלי ואיילת שקמפיין הגעוואלד של נתניהו עובד. הוא עצר את כל המסע שלו בארץ, חזר לבלפור והוציא פוסט בארבע וחצי ש'שלטון הימין בסכנה'. זה יצר צונאמי שגרם כמעט לכל מי שעוד לא הצביע ושייך לימין, לעבור לליכוד".
כולם חזו קמפיין געוואלד של נתניהו, ואף אחד לא הצליח להתכונן אליו כראוי.
"מהשעה שלוש אחר הצהריים היו שלושה קמפייני געוואלד. אחד של נתניהו, חזק ואפקטיבי, ובעקבותיו שניים קטנים – של סמוטריץ' ושל שקד ובנט. הציונות הדתית לא חלמה שהימין החדש לא יעבור את אחוז החסימה, כולם בבתי הכנסת דיברו רק על כך שסמוטריץ' בסכנה. לכן, כששניהם אמרו שהם בסכנה, האמינו לבצלאל יותר. באופן נדיר, עשינו גם סקר 'היום שאחרי'. שאלנו 1,700 איש למי הצבעת, והאם כעת, אחרי שאתה יודע את התוצאות, היית מצביע אחרת. 15 אחוז אמרו שכן, והחיתוכים מראים גם בליכוד וגם באיחוד הימין שכעשרה אחוז היו מצביעים בדיעבד לימין החדש. אבל זו כמובן חכמה שלאחר מעשה".
שרון: "בסוף, אל תשכח שמדובר ב־1,400 קולות שחסרו לארבעה מנדטים".
אבל אתם צפיתם שישה.
שרון: "אף אחד מהמעורבים לא חושב שיש פה סיפור הצלחה גדול".
מיד לאחר שהשניים הכריזו על הקמת המפלגה, ודאי לפני שהתחלתם לעבוד איתם, נתתם להם בסקר ראשון ומיידי 14 מנדטים.
פילבר: "זו דוגמה קלאסית לחלום של אסטרטגים על מידע במהירות שיא, שלא היה להם עד עכשיו. כשאתה הולך למהלך פוליטי יש התלהבות ראשונית, והרגע הראשון שבו יוצאים לדרך הוא השיא שלך. הסקר שאתה מדבר עליו דגם את התגובה הראשונה הזו, והצביע על פוטנציאל מצביעים מקסימלי של 14 מנדטים. זו התקרה, החלום הוורוד. מפה יש רק לרדת, מה שאכן קרה".
בין מתמטיקה לפוליטיקה
עולם הסקרים הפוליטיים נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה. כישלונות מקצועיים המתרחשים ברחבי העולם הדמוקרטי שוב ושוב ובשידור חי – מבחירת טראמפ בארה"ב, דרך אישור הברקזיט בבריטניה, ועד תחזיות כושלות במערכת הפוליטית הישראלית – הביאו את המקצוע לשפל תדמיתי שלא זכור כמותו. מינה צמח, הסוקרת הוותיקה והבכירה בישראל, הודיעה בעקבות כישלון המדגם שעשתה עם מנו גבע בערוץ 12 בבחירות האחרונות, כי תפרוש מתחום הסקרים הפוליטיים. האם 'דיירקט פולס' תצליח במקום שבו נכשלים המנוסים והוותיקים?
פילבר: "עולם הסקרים עד היום בנוי על שיטה שנולדה מאילוץ. כשאתה רוצה לדגום 300 מיליון אמריקנים או שמונה מיליון ישראלים, אתה צריך למצוא קבוצה מייצגת. מי שיודע לבנות אותה הוא הסטטיסטיקאי, שהפך בהדרגה לאיש החשוב ביותר במערכת. זהו איש מתמטיקה שיכול לא להבין כלום בפוליטיקה, ושהפך להיות היועץ הכי קרוב לפוליטיקאי. מצפים מהם להיות סוציולוגים שמבינים תהליכים פוליטיים, אבל הם לא. כשהשליטה בדעת הקהל הייתה דרך התקשורת הממוסדת, השיטה הזו עוד החזיקה מעמד. כשהתחיל העולם השטוח והפתוח של האינטרנט ודור ה־Y – ומדובר כבר בשלושים אחוז מהמצביעים, דור מתוחכם שצורך תקשורת רק דרך הרשת – הסטטיסטיקאים פשוט איבדו קשר עם השטח.
"העולם של מדגם מייצג היה בנוי על פריסה גיאוגרפית. לפני 15 שנה מכוני הסקרים היו לוקחים את ספר הטלפונים של בזק ודוגמים משם מספרי טלפון. תקופה ארוכה עשו סקרים רק עם מספרים נייחים. היום לחצי מהאנשים אין נייח. זה ריסק לגמרי את המודל. אתה לא יודע איפה נמצא האדם שאתה מדבר איתו. תוסיף לזה שני מיליון ניודים של מספרי סלולרי בשנה. המספרים לא יציבים, וכסוקר אתה באפילה.
"אנחנו באנו הפוך. איסוף הנתונים היה עקב אכילס, והגורם היקר בכל סקר. היית צריך לדייק בו כדי לא לבזבז. משם נולדה השיטה. בגלל ששיטות ההפצה נהיו כה זולות, לא אכפת לנו לאסוף מידע מ־50 אלף איש, ואז להתחיל ולזקק אותו. אנחנו אוספים הרבה יותר מידע, ודרך סינון נכון שלו מגיעים למדגם מייצג. כמובן שזה לא היה פשוט כל כך: היינו צריכים לפתח ערוצי הפצה, לנתח למי מפיצים, לא להיות מוצפים במידע חסר ערך אלא לבנות יכולות להכיר ולהבין את הקהל שאנחנו פונים אליו. וכל זה תחת כל הכללים המחמירים של חוק מאגרי מידע, הגנה על פרטיות וספאם. יש מכשולים, ואנחנו עומדים בהם. ועוד משהו שחשוב להדגיש: עשינו קרוב ל־700 סקרים ויש לנו הרבה מאוד נתונים סטטיסטיים, אבל שום מידע אישי. המטרה שלנו היא להחזיר את האמינות של הסקרים. יש לנו נגישות טובה מאוד, ואנחנו יודעים לגשת לאוכלוסייה באופן מאוד מדויק. הצגנו את השיטה הייחודית שלנו לסטטיסטיקאים בכירים, והם מאוד התרשמו מהדיוק של המערכת. המתודולוגיות החדשניות שלנו לא היו מוכרות בעולם הסקרים, וזה מאתגר אותם מקצועית".
גם מהמחקרים שלכם עולה כי בין עשרה לעשרים אחוזים מהבוחרים מקבלים את ההחלטה בין 48 שעות לשעתיים לפני נעילת הקלפיות. במצב כזה, בשביל מה בכלל צריך סקרים? ממילא יש מספר גדול של אנשים שיחליטו ברגע האחרון ויטרפו את הקלפים.
פילבר: "היכולת של נתניהו להשפיע על סוג האוכלוסייה הזה, שמתלבט עד הרגע האחרון, גבוהה מאוד. אתה חייב לבצע סקרים כדי למפות אותם. שאלנו את מצביעי הימין החדש מראש מה יקרה אם יהיה קמפיין געוואלד של נתניהו ביום הבחירות. אנשי הציונות הדתית אמרו 'נבין שזה געוואלד ונמשיך להצביע לימין החדש', וכך היה.
"בגדול, אנשים מהמגזר הסרוג לא עברו לליכוד. אבל שני מנדטים של מסורתיים וחילונים שאהבו את איילת שקד והאמינו באידיאולוגיה של השניים, ענו אחרת: 'נשקול את הצבעתנו'. וכך היה. לכן, ידענו שהמפלגה נמצאת סביב אחוז החסימה, בגלל 'הקולות הפריכים'. עכשיו השאלה היא מה אתה עושה עם המידע. מדובר בסוד שמטה הבחירות שומר קרוב לחזה, כי יש אפקט עדר. כשבוחרים מרגישים שמפלגה מתפרקת, הם בורחים ממנה. לכן צריך לשמור על פאסון, שההפך ממנו זו קמפיין געוואלד. זו בדיוק הדילמה".
שרון: "בנט ושקד לא יכלו להתחיל את הגעוואלד מוקדם מדי. הם לא נתפסו כחלשים אלא כמוצלחים, וקמפיין כזה לא היה נראה אמין. ברגע שזה יהיה אמין, אנשים יברחו. יש רק אחד שמסוגל לעשות קמפיין געוואלד שיושב לא עליו אלא על 'שלטון הימין', וזה כמובן נתניהו".
השנה וחצי האחרונות היטיבו עם הצמד המוביל של 'דיירקט פולס'. מערכת בחירות מקומית ושתיים ארציות צמודות העניקו להם מתנה בדמות שדה ניסויים רחב, שבו יכלו לבדוק את מערכות הסקרים הדיגיטליות שלהם. אבל אם הייתם מצפים שהחברה תישאר בתחום הפוליטי, לפילבר יש הפתעות: "בזכות מערכות הבחירות הללו ייצרנו פיתוח שמשנה את עולם הסקרים, אבל העולם הפוליטי קטן, נישתי ורנדומלי. אין לנו מה לעשות עם הכלים הללו בפוליטיקה הישראלית בשלוש השנים הקרובות שלאחר הבחירות. לכן אנחנו מסוגלים ומתכננים להעביר את הכלי הזה לעולמות המסחריים. רוב המחקרים הגדולים נעשים שם".
שרון: "העולם הפוליטי גם אכזר מאוד. בעולם המסחרי אין מקום כזה שבו אתה נבחן בתוצאות אמת, כמעט מיד ולעיני כל האומה. אתה עושה סקר לחברה מסחרית, נותן תוצאה וזהו".
פילבר: "פנינו לחו"ל, חד־משמעית. אנחנו בדרך לאקזיט לעולם המסחרי. לקראת הבחירות הקרובות אנחנו עובדים אד־הוק פה ושם, אבל לפחות כרגע לא עובדים עם אף מפלגה".
לא מתגעגע
אי אפשר להתעלם בריאיון עם שלמה פילבר מהיותו עד מדינה נגד נתניהו. הוא מסרב להרחיב בנושא, אבל תחילה אני שואל אותו על יחסיו האישיים מאז, עם ראש הממשלה. אני עושה זאת דרך המקרה המוזר של הבחירות לראשות עיריית בת־ים. באוקטובר 2018, פחות מ־24 שעות לפני פתיחת הקלפיות בסיבוב הראשון, הדהים ראש הממשלה את הבת־ימים עם סרטון תמיכה בראש עירם המכהן, יוסי בכר, שהתמודד ברשימה עצמאית מול מועמד הליכוד צביקה ברוט.
זה היה צעד חסר תקדים; ראש ממשלה יוצא נגד מועמד לראשות עיר ממפלגתו. וכל זאת מדוע? כך סיפר לי ראש העיר הנבחר ברוט בריאיון: "ראש הממשלה פשוט הוטעה. מישהו בלשכתו אמר לו שאני עובד עם שלמה פילבר. הגיוני היה שנכיר זה את זה, אבל במקרה יצא שמעולם לא דיברתי איתו".
אז ראש הממשלה כועס עליך עד כדי יציאה נגד מועמד לראשות עיר מהליכוד, רק כי מישהו סיפר לו שהוא עובד איתך?
"את מערכת היחסים שלי בהווה ובעבר עם ראש הממשלה אני שומר לעצמי".
הוא לא שמר אותה לעצמו.
"בכל הפרשייה הזו רב הנסתר על הנגלה".
ולגבי פרשת בזק־וואלה. בראיונות שהענקת לי לפני שהפכת לעד מדינה, פרשת תזה משכנעת בנוגע לסוגיות המרכזיות שנחקרו בתיק 4000. הטענה הראשית שלך הייתה אז כי לבזק אכן ניתנו הקלות משמעותיות ששוויין הכספי רב, אך הדבר לא קשור לשום שיקול אחר מלבד החלטות מקצועיות לקידום מצב תשתית התקשורת בישראל, דבר שלטענתך רק חברת בזק מסוגלת לעשות. מה השתנה מאז?
"זה נשאר ככה. אני עומד מאחורי כל מילה שנתתי לך בראיונות קודמים. אמרתי את האמת לאורך כל הדרך, והעבודה שלי הייתה מקצועית לאורך כל הדרך. אני מצטער, אבל בשלב הזה לא אוכל לפתור לך את האניגמה הזו. תיאלץ לחכות עד הסוף.
"ללא קשר לנושאים שעלו בחקירה, לצערי ולצערם של ארבעה מיליון לקוחות שנפגעים, המציאות כיום, שלוש שנים אחרי, מוכיחה שצדקתי בכל שאר הנושאים בתחזיותיי הפסימיות לאן שוק התקשורת עלול להידרדר. בזמנו הייתי קול בודד מול האוצר, התקשורת הכלכלית ואפילו מבקר המדינה, אבל לצערי צדקתי בחיזוי כיווני שוק התקשורת בישראל. גם הנהלת משרד התקשורת כיום אינה מצליחה להתמודד בדרך אחרת, ולעצור את הידרדרות רמת תשתיות התקשורת בישראל".
אתה מתגעגע לעבודה כמנכ"ל משרד התקשורת?
"לעומת העבודה ההיא אני עובד כיום חצי מהזמן, מרוויח פי שניים ונהנה פי ארבעה".
