בשורה תעסוקתית בירוחם, חודשיים אחרי שהעיירה עלתה לכותרות בעקבות משבר תעסוקה. עשרות יזמים, אנשי עסקים ונציגי משרדי ממשלה, גדשו ביום ראשון השבוע את אולם המתנ"ס בירוחם בכנס "גרינגב" (GreeNegev), שביקש להכריז על הפיכת ירוחם לבירת הקנביס הרפואי בישראל ובעולם. שבועות ספורים אחרי הבשורה על סגירתו הצפויה של מפעל "אמיליה קוסמטיקס" בירוחם, הסתובבו במפעל עשרות אנשי עסקים ויזמים כדי לבחון את האפשרות להקים במקומו מעבדות לפיתוח קנביס ואולמות ייצור.
המושג שנאמר שוב ושוב במהלך הכנס היה "אקוסיסטם", שפירושו מערכת גומלין. הרעיון הוא לקיים זו לצד זו מערכת חקלאית של חממות לייצור צמחי הקנביס, מערכת מחקר ופיתוח, מערכת תעשייה של מפעלים למיצוי הצמח, מרכזים לוגיסטיים לאריזה ושינוע, ומרחב עסקי לחברות הזנק בתחום. היתרונות העיקריים שמציעה ירוחם ליזמים היא זמינות של קרקעות לחקלאות, אקלים מדברי נוח, תשתית של קריית הייטק מתפתחת ושטחי תעשייה זמינים, והכול במרחב קטן.
רעיון הקנביס נחת על שולחנה של ראש המועצה טל אוחנה לפני פחות משלושה חודשים. מתווך בתחום מבני התעשייה התקשר אליה ושאל אותה על האפשרות להכניס יזם מתחום הקנביס למבנה הנטוש של מפעל נגב קרמיקה, שנסגר לפני כשנה וחצי. האינסטינקט הראשוני של אוחנה היה שלילה מוחלטת. "לעיר שלי אני לא מכניסה סמים", הגיבה. אבל אחרי בירור קצר הבינה שמדובר בייצור לצרכים רפואיים והחלה ללמוד את הנושא.
ימים ספורים לאחר מכן, כשהתבשר היישוב על סגירת מפעל אמיליה ובעיתונות עסקו בחרם של חסידות גור על מפעל הזכוכית פניציה, החליטה אוחנה להפוך את המשבר להזדמנות והעלתה הילוך. היא פנתה ליובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, ומצאה שם דלת פתוחה. משם המשיכה למשרדי הכלכלה והחקלאות, ובתחילת חודש יוני כבר הצליחה לכנס את כל הגורמים הממשלתיים הנדרשים ולצאת לדרך.
270 יזמים הגיעו לכנס בירוחם השבוע, אבל אוחנה לא משלה את עצמה. היא מבחינתה לא צריכה יותר משישה יזמים שיקימו בשנתיים הקרובות שישה מפעלי ייצור, חממה טכנולוגית, מעבדות של מחקר ופיתוח ושני סטרטאפים. המבנה הנטוש של נגב קרמיקה התגלה כפחות מתאים לייצור הקנביס, אך המתחם של אמיליה קוסמטיקס, שמכיל 17 אלף מ"ר בנויים, מתאים יותר למשימה. גם בו עוד נדרשות התאמות: אם חלק מהיזמים ייכנסו לאמיליה, אוחנה מאמינה שבתוך שמונה חודשים כבר יוכלו לייצר שם מוצרי קנביס.
יזם אחד כבר הגיש בקשה, ובממשלה התחייבו לקצר תהליכים ולהקל על הבירוקרטיה. המטרה שהציבה אוחנה לעוד חמש שנים היא יצירת 500 מקומות עבודה בירוחם, לא רק בתחום הקנביס, בשכר התחלתי ממוצע של 10,000 שקלים.
המכשול העיקרי שמפריד כרגע בין ירוחם לחזון הקנביס הוא חסם הייצוא. ממשלת ישראל כבר החליטה לאשר את ייצור הקנביס, אבל עדיין לא תוקצבו תקנים לקובעי הנהלים. כל הדוברים בכנס דיברו על חלון הזדמנויות של חמש עד שבע שנים, שאסור לפספס. ישראל אמנם מובילה בתחום המחקר של הקנביס הרפואי, אבל אם היא לא תעבור לייצור וייצוא בטווח הקרוב, הידע לא יתורגם לכסף.
בפתיחת הכנס השבוע הזכירה אוחנה את החזון החקלאי שייעדו לירוחם בשנים הראשונות להקמתה, כאשר עוד הוגדרה ככפר. "סבא שלי הגיע לכאן בראשית שנות השישים, עם יהודים רבים שהתגוררו בדרום מרוקו ועסקו בחקלאות", סיפרה. "הם הגיעו ממדבר סהרה למדבריות הנגב, והיו חלוצים, עובדי אדמה, שהקימו את ההתיישבות פה. אהבתם לחקלאות קיבלה ביטוי רק בערוב ימיהם, כשהצליחו לרכוש בית פרטי ולחזור לגדל בגינת ביתם, באדמת הקודש של ארץ ישראל. עכשיו, ערב חגיגות השבעים לירוחם, החלום החקלאי שלהם מקבל ביטוי חדש, עם אותם שורשים ציוניים".
