"התייעצנו בינינו אתמול, וחשבנו כי אנו לא יכולים להושיט סעד בעתירה הזאת. גם עכשיו, לאחר הדיון, זו עמדתנו. חשבנו לומר אותה. אולי כך עדיף: למחוק את העתירה בלי שנכביר במילים" – את הדברים האלו אמר בשבוע שעבר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, לקראת סיום הדיון בעתירה נגד חוקיותה של עסקת הרכישה שבה קנו יהודים שני בתים בשכונת אברהם אבינו בחברון. הרמיזה הזאת עשויה להעיד שהעתירה עתידה להידחות, ושבית המשפט יאפשר ליהודים להמשיך לגור בשני הבתים.
אנשי העמותה היהודית "הרחיבי אהלך" נכנסו לשני הבתים שבשכונת אברהם אבינו בחברון, "בית רחל" ו"בית לאה", במארס 2018. הדבר התאפשר בעקבות עסקת רכישה שנערכה מול אחד מבעלי הנכסים, שגם התגורר בהם באותה עת, יוסוף אל־זעתרי שמו. אל־זעתרי לא רק מכר לעמותה את הנכס אלא אף שיפץ אותו למען אנשיה, והכין אותו לכניסתם.
לאחר כניסת היהודים הגיש יוסוף עצמו תלונה במשטרה נגד כניסת היהודים, אך הרשות הפלסטינית לא התרשמה מכך ועצרה אותו בעוון מכירת נדל"ן ליהודים. אל־זעתרי עדיין אסור ברשות. בד בבד טענו אחיו של יוסוף כי הרכישה אינה חוקית, מאחר שיוסוף זייף מסמך שלפיו הוא יורש הנכסים. חקירת משטרה בנושא נסגרה מחוסר ראיות, והאחים אל־זעתרי עתרו לבג"ץ בדרישה לפנות את הנכס.
אנשי העמותה, שייצג עו"ד אבי סגל, טענו לחוקיות הרכישה, והשיבו לטענות המשפטיות שהעלו הפלסטינים. בינתיים היה על המדינה לגבש עמדה בנושא ולהשיב אם יש לפנות את היהודים מהנכס. מי שייצג את המדינה הוא פרקליט מחלקת הבג"צים, עו"ד רועי שוויקה. על שולחנו הונחה חוות דעת משפטית של יועמ"ש איו"ש, אל"ם אייל טולדנו, שתמך בעתירת הפלסטינים – אך המחלקה המשפטית של משרד הביטחון הגישה חוות דעת נגדית, התומכת בעמדת המתיישבים. בשל חילוקי הדעות עלתה הסוגיה על שולחן המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ. לאחר ששמע את עמדות הצדדים הכריע קמיניץ שהמדינה תתמוך במתיישבים.
בדיון בבג"ץ, שנערך השבוע בפני השופטים נעם סולברג, דפנה ברק־ארז ויוסף אלרון, אמרה השופטת ברק־ארז כי אין בידיה לקבוע מה נכון. "רב הנסתר על הגלוי, ואין לנו הכלים לקבוע. אם יוסוף לא כאן, איננו יכולים לדעת אולי דברים שרלוונטיים להכרעה".
מייצג הפלסטינים בבג"ץ, עו"ד סאמר שחאדה, טען כי דווקא משום שבית המשפט אינו יודע בבירור מי בעלי הנכס החוקיים, יש לפנות את המתיישבים. השופטת ברק־ארז השיבה לו: "אם יוסוף החזיק מטעם הרוכשים את הנכס, אז הכניסה לבניין לא הייתה שלא כדין. יש כאן 'אם' גדול".
מלבד סולברג, שהציע לעותרים למשוך את עתירתם, גם ברק־ארז הסבירה שמוטב שימשכו את העתירה וכך יוכלו לברר את חוקיות הרכישה בהליך משפטי אחר, שאינו בג"ץ. אך עו"ד שחאדה לא ויתר: "אנו מבקשים כי יינתן פסק דין". לנוכח הערות השופטים, העתירה צפויה להידחות.
