בני משפחות נפגעי הטרור שתביעתם נגד הרשות הפלסטינית נדחתה השנה בבית המשפט המחוזי ספגו מהלומה נוספת, כאשר גילו כי המדינה דורשת מהם תשלומי אגרה גבוהים בסך 40 אלף שקלים לכל משפחה. אתמול הן הגישו בקשה לביטול התשלומים, בהתאם לחוק שיזם שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ב־2012, שלפיו משפחות נפגעי פעולות איבה יהיו פטורות מאגרה בבואן לתבוע את האחראים לטרור.
מרבית בני המשפחות, שקרוביהן נפגעו בארבעה פיגועים שאירעו בירושלים באינתיפאדה השנייה, אינן מחזיקות בסכום הדרוש לתשלום האגרה. על רקע המתח בשל דרישת התשלום, אחד מהם סבל מאירוע לב. בא כוח המשפחות, עו"ד רוט, הגיש אתמול בקשה לביטול תשלומי האגרה של המשפחות.
בנוסף ערער רוט על תוכן פסק הדין של השופטת עירית כהן מבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבעה בחודש פברואר כי הרשות הפלסטינית, באמצעות תשלומיה למחבלים או לבני משפחותיהם, אכן מעניקה תמריץ לטרור, אך הדבר "אינו מקים אחריות לפיצויים".
כל ארבעת הפיגועים הקטלניים הקשורים בתביעה בוצעו בשנים 2001־2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, ויחד הם גבו את חייהם של 46 ישראלים ופצעו מאות נוספים. הפיגועים הרצחניים התרחשו בקפה מומנט, במדרחוב בן־יהודה, במסעדת סבארו במרכז העיר ובאוניברסיטה העברית בהר־הצופים. משפחות הנפגעים הגישו תביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית בדרישה לפיצויים, בטענה כי ההסתה שלה היא שהניעה את המחבלים.
מי שיזם את הפיגועים הללו בפועל היה "המהנדס" עבדאללה ברגותי, פעיל חמאס שייצר מטעני חבלה ופעל בהנחיית מנהיגי הארגון. בתביעה הזכירו המשפחות השכולות כי הרשות לא רק תמכה בפגיעה ביהודים, אלא אפשרה לברגותי לקבל מקלט בשטחה. בנוסף נטען כי כאשר הרשות משלמת למחבלים שכר חודשי בהיותם במאסר בעקבות הפיגוע היא נותנת תמריץ כלכלי לטרור. המחבל ברגותי מקבל מהרשות הפלסטינית כ־4,000 שקלים מדי חודש, מאז שנת 2003 ועד היום.
פסק דינה של השופטת עירית כהן מבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו דחתה את התביעה, דן בשאלה אם העובדה שהרשות הפלסטינית מתקצבת מבצעי פיגועים ומשפחותיהם מטילה עליה גם את האחריות לפיגועים ולפיצוי הנפגעים. כהן הכריעה כאמור נגד הטלת האחריות, וזאת משלושה נימוקים.
הנימוק הראשון: "העובדה שהתשלומים לא מבוצעים בעקבות הפיגועים עצמם, אלא רק למפגעים המרצים מאסר, או למשפחות המפגעים שנהרגו במהלך הפיגועים, תומכת בכך שמדובר בתמיכה כלכלית לטרור, אך לא ניתן לקבוע כי מדובר באשרור הפיגועים עצמם".
הנימוק השני: "לא חל שינוי במדיניות התגמול באינתיפאדה שיכול להסביר את פרוץ הטרור".
והנימוק השלישי: "התובעים לא הוכיחו כי במקרים הנדונים בתיק קיים קשר סיבתי בין מדיניות התשלומים להחלטת המפגעים. אין (במקרים הללו, נ"ב) מפגע שאומר שהשתתף בפיגוע כי ידע שיקבל כסף".
פסק הדין סותר את זה שנתן בשבוע שעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, שבתיק אחר קיבל דווקא תביעת פיצויים נגד הרשות הפלסטינית. בין השאר קבע דרורי כי תשלום הרשות למחבלים ולמשפחותיהם הוא "אשרור בדיעבד של פיגועים".
