שכניה של המטפלת עדיין בהלם ממעשיה ומשריפת ביתה

אין צורך להביט במספרי הבתים כשהולכים על המדרכה הצרה ברחוב סנהדרין שבראש־העין כדי לדעת היכן נמצא ביתה של מי שכונתה "המטפלת המתעללת". די להפעיל את חוש הריח. אף שחלפו חמישה ימים מהצתתו ואף שאין באוויר תזוזה קלה ביום החמסין, ריח הפיח נישא מקצה אחד של הרחוב אל עבר הקצה השני. כשעומדים מול הבית אפשר להבין גם למה: אין שטח בבית ובחצר שהאש לא כילתה. גם עמודי החשמל הסמוכים נפגעו מהלהבות, במה שהיה עלול להסתיים באסון כבד אם כוחות הכיבוי לא היו מגיעים בזמן. לא פחות מריח השריפה מורגשת החשדנות בקרב דיירי הרחוב והשכנים. כולם מכירים את כולם, וכל תנועה של מישהו שלא מוכר לסביבה נתקלת במבטי חשדנות, משל הגעת להשלים את מלאכת השריפה. גם בשעת השיחה ניכר שהם מעדיפים לא לעסוק בנושא. מדי פעם מוזכרים ענייני הקשיחות בחינוך ה"מורי", שכולם גדלו איתם בשכונה, אך כולם נסוגים כמה שיותר מהר לשיחות על בנימין נתניהו והבחירות שבאופק.

ניסים בן־בסט, 46, יפו

קלפי: לא רלוונטי לשריפה, כן? הצבעתי ביבי. תאמין לי, לא יודע למי אני אצביע עכשיו. מצד שני, מי יהיה במקומו? הוא ביטחוניסט וזה מה שאנחנו צריכים. גנבים, כולם גנבים, אחי. בסדר, אז הוא אוהב את הכיסא, אבל הוא דואג לשאר הדברים ככה שזה בסדר. בני גנץ, אני מפנה לו את הגזם מהבית, הוא בן אדם נחמד מאוד, אבל אין לו ניסיון כמו של ביבי. בחברה המנהל בדואי, והרבה מהעובדים גם, והם מצביעים גנץ כי הם מפנים לו גזם ומכירים אותו שנים. הם כל היום אומרים לי: למה לא הצבעת בני גנץ?

לאן הולכים: מרגישים באוויר שאנשים רוצים שינוי, רוצים את מה שמגיע להם. אנשים קולטים, והם לא פראיירים. נגמרו הזמנים האלו. יש מצב שביבי לא קולט את זה. האתיופים, האמת, אני אוהב אותם מאוד. מסכנים, הם מקופחים, אני מבין אותם. אבל הם לא היו צריכים לפגוע ככה בחפים מפשע. אני אוהב את העדה הזאת, הם הלוחמים הכי טובים, הם פייטרים, למה מגיע להם ככה? בכלל, שתדע, אני מאוד לא גזעני. אני עובד עם ערבים, גר ביפו עם ערבים, מכבד את כולם. אני לא שמאלן ואמנם אני בוחר ביבי, אבל אני לא שונא ערבים. שונא את אלו שפוגעים, גם היהודים. הנה אברהים פה, שעובד איתי, אחלה בחור מרמלה. נשמה של זהב. אשתו מנקה בתי כנסת בעיר. הרב אבוחצירה מת עליו.

השריפה: באנו לפנות את הבית. אנחנו קבלני משנה של העירייה. אמרו לנו שהולכים לבית של המטפלת המתעללת, להעמיס את כל הזבל מהחצר. לא היו צריכים לעשות לה את זה. ברור שזה חמור, מה שהיא עשתה, אבל יש פה גם אנשים מבוגרים, ההורים שלה. מה הם אשמים בטמטום שלה?

בני כהן, 33, ראש־העין

קלפי: אני, האמת, בעניין של פוליטיקה. הצבעתי ביבי ואני אצביע גם עכשיו לביבי. הוא מאמין בדרך שאני מאמין בה, מבחינה ביטחונית. להכיר את האויב ולהבין מה הוא רוצה. כלכלית הוא שיפר פה הכול, וישראל הפכה להיות מרכז עולמי. שילך עם כמה שיותר מפלגות לקואליציה, שיהיה מגוון דעות.

לאן הולכים: ביבי לא אשם בבחירות החוזרות האלו. ליברמן שיחק משחק ושיהיה לו בהצלחה. אין ספק בכלל שביבי ייקח שוב ויסיים דברים שעוד לא סיים, כמו איראן או מול אמריקה. הוא יקבל בדיוק אותם מנדטים אם לא יותר, הוא לא טיפש. הוא לא סתם שם כל כך הרבה זמן. אין הרבה בממשלה שאני יכול להאמין להם. כולם פוליטיקאים שידאגו בסוף לתחת שלהם. פייגלין, אולי אני מאמין לו. או סמוטריץ', שמדבר מהלב ואומר מה שיש לו גם אם זה נשמע גזעני. אני אוהב את זה.

השריפה: המטפלת המתעללת גרה לא רחוק ממני. הבנתי פתאום בשבת. כמו שאתה רואה, אנשים לקחו את החוק לידיים והבעירו לה את הבית. מצד שני, תראה איך בממשלה מתנהגים. מעשה אבות סימן לבנים. הם עושים מה שבא להם, אז גם הציבור ככה. אני גר אומנם ברחוב ליד, אבל מדברים. זה כואב. שכנה שלי, הילדה שלה הייתה בגן הזה. כל המשפחה אוכלת סרטים, ונזכרת פתאום בכל מיני דברים שאולי היו סימנים. כמו למשל שהילד ממש לא רצה לעלות לגן, וכשהגיעו לגן הוא רץ לחבק את הגננת. פתאום מבינים שאולי זה היה כדי לרצות אותה. לך תדע מה ומי ומה עומד מאחורי זה. היא הייתה ילדה טובה, ולך תדע ממה הושפעה.

גילה ואנה, 60, ראש־העין

קלפי: יאללה, בוא מהר, כי יש טלפונים ולקוחות. אני ממש לא אוהבת פוליטיקה, אבל הצבעתי לליכוד. דוגרי, אומרת לך, יש מצב שאני בכלל לא הולכת להצביע שוב. לא בא לי, לא בא לי. מה זה, כל חודשיים נלך להצביע? הלכתי בגלל הבן שלי, איתי. הוא מתעסק בפוליטיקה, הוא היה מועמד לראשות העיר ועכשיו הוא עובד קצת עם איך קוראים לה זאת, נו, ציפי לבני. לא, רגע, היא מערך. נו, זאת שגרה פה, מירי רגב. היה לו קשה להתמודד כי היה חסר לו עוד כסף לקמפיין. אבל הוא מכור לפולטיקה. היה לי לא טוב שהתחבר דווקא לתחביב הזה, מלא לכלוך וגועל נפש, אבל זה חיידק. כבר בצבא הוא היה ימני כזה.

לאן הולכים: מה זה משנה, תגיד לי? מה זה משנה מי ייקח? כולם שקרנים, כולם. גועל נפש של מדינה. נשבעת לך, איכסה. אתה יודע איזה קשה להחזיק עסק? זה ממש לשרוד כל הזמן. כל היום מיסים ועוד מיסים, אתה לא מסיים תשלום אחד ומיד מגיע שני. לא נותנים לך לחיות. אני 25  שנה בתהליך של רישיון עסק, שילמתי עד עכשיו חצי מיליון בשביל הנייר המטומטם הזה. אתה משלם ואז צץ עוד גוף ועוד גוף. אנשים לא יכולים לעבוד ככה. אתה יודע כמה סגרו פה בגלל זה? לקחתי משכנתא בשביל לשרוד. אלה שלמעלה גונבים, ואנחנו עובדים כמו חמורים. התפוצץ לי הלב כששמעתי שיש עוד פעם בחירות. זה לא חראם? שישקיעו את הכסף הזה באנשים. ועל מה? על כבוד עצמי, על אגו? זאת מדינה נורמלית? לא היה קורה בשום מדינה בעולם.

השריפה: תשמע, אני כבר עשרים שנה פה עם החנות. מכירה פה את כולם, כולל הנכדים של כולם. גם את זאת ששרפו לה את הבית אני מכירה טוב. מה אמרו לך השכנים? הם משפחה נורמטיבית לגמרי, אנשים טובים. זה הפתיע את כולם. גם את ההורים בגן. כולם אוהבים אותה, גם הילדים. אני מאמינה שהיא תשב כמה שנים, אבל אולי תצא על סעיף בריאותי או נפשי. זה זוועה מה שעשו להם. מה זה, אנשים לוקחים את החוק לידיים? חמש לפנות בוקר בשבת, יש שם הורים, יש שכנים, ילדים שנבהלו. הם התעוררו וישר רצו החוצה. האחים של האבא גרים כמה בתים משם. זה מטורף לעשות כזה דבר. היו לא מעט מקרים של התעללויות שלא עשו כזה דבר. זה גועל נפש. יודעים מי זה, ואומרים שאולי יש לו אחיין שם. אבל שישב גם הוא.

יוחאי שמריה, 18, הר־ברכה

קלפי: וואלה, לא הצבעתי. היה לי יום הולדת 18 רק לפני שבועיים. אני פחות מתערבב בפולטיקה, אבל בטח אצביע לעוצמה יהודית. אני מכיר חלק מהם מהפעולות שלהם, הם אחלה גברים.

לאן הולכים: לא יודע. פוליטיקה פחות מעסיקה אותי. סיימתי עכשיו תיכון אור עציון, ואמשיך כנראה לישיבה גבוהה. מתלבט בין שדרות לעלי.

השריפה: אני עובד פה בגינון אצל אבא של גיסתי. שמעתי על העניין הזה שגננת התעללה בילדים. מכירים פה את ההורים, משפחה רגילה לגמרי. הייתה חולת נפש כנראה. ראיתי את הסרטונים ואני לא יודע איך היא עשתה את זה. זה לא שהיא נראית מוזר או משהו. נראית רגילה. לא הייתי חושב.