יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית, הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד מהגדולים בעולם, נחשף היום (ג') בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בסיבוב מוצא. החפירות נערכות במסגרת פרויקט כביש 16 להקמת כניסה חדשה לירושלים, המבוצע על ידי חברת נתיבי ישראל. בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו קדמונים.
"זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה מהתקופה הניאוליתית – לפני 9,000 שנה. חיו כאן בין 2,000 ל-3,000 תושבים לכל הפחות – סדר גודל המקביל לעיר בימינו!" תיארו ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות.
אתר מוצא ממוקם כחמישה קילומטרים מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לעיר. תנאים אופטימליים אלו היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,000 שנים, ועד היום. בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה לעיתים שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.
לדברי החוקרים, "במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים: באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן.
"על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים חלאילה וורדי. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".
בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.
לדברי החוקרים, "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-ממד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".
עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות ציין כי האתר הפרהיסטורי צפוי לשוב ולהיקבר בתוואי הכביש החדש. "בצד ההתרגשות וחשיבות הממצאים, רשות העתיקות מודעת לצורך החיוני ביצירת כביש גישה נוסף לירושלים. לקראת שחרור השטח שנחפר, תועד האתר כולו בטכנולוגית תלת-ממד מתקדמת שתאפשר לחקור כל פרט ופרט דרך המחשב". לדברי ראם, "אחוזים ניכרים מהאתר הפרהיסטורי שסביב החפירה ישמרו".
רשות העתיקות מתכננת לספר את סיפור האתר במקום בעזרת תצוגה ואמצעי המחשה. בתל מוצא, הסמוך לחפירה זו, משומרים בימים אלה לטובת הקהל הרחב שרידים ארכיאולוגים קדומים, ופעולות שימור והנגשה לחיבור הציבור למורשתו הקדומה, נעשות גם בתל בית שמש – בו הכביש צומצם משמעותית לטובת הארכיאולוגיה, ובתל ירמות שבשפלת יהודה.
