הם התייצבו בשקט ובנימוס אירופי בלשכתה של שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, לכינוס חירום שארגנה השרה בהשתתפות ראשי ארגוני העלייה השונים ומנהיגי קהילת עולי צרפת בישראל. הפגישה עם השרה נקבעה בעקבות ביקורת שהשמיעו העולים על כך שאיננה עושה די למען את גל העלייה שהגיע ארצה בשנים האחרונות.
"הייתי בהלם מהפגישה הזו", מתאר עו"ד יום־טוב כלפון, שעלה לישראל מצרפת לפני 14 שנה. "השרה כינסה אותם כדי להגיד מה היא עושה ולהראות שהיא פועלת למענם, ולמרות שכולם היו משוכנעים שזה לא נכון – הם לא פתחו את הפה". לטענתו, "יש פוטנציאל של עוד 100 אלף יהודים בצרפת שרוצים לעלות, אבל הם לא מגיעים בגלל בעיות קליטה בארץ. צריך 'לשווק' את העלייה הזו. בניגוד ליהדות ארה"ב, כאן יש עם מי לדבר. הבעיה היא שמשקיעים המון כסף ביריד עלייה, אבל לא בקליטת העלייה בישראל. תקציבים לשליחת נציגים מישראל לצרפת – יש, אבל לקליטה של אותם עולים בישראל – אין".
זה יותר משנה שכלפון, יחד עם קבוצה של פעילים בולטים בקהילת עולי צרפת בישראל, נפגשים בחשאי במטרה לחולל סוג של "מהפכה צרפתית" מקומית ולהפוך את עולי צרפת – העלייה המערבית הגדולה של העשור האחרון – לכוח אלקטורלי ופוליטי. כרגע הם ממוקדים במישור המוניציפלי, לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו באוקטובר 2018, אך הם נושאים עיניים גם לזירה הארצית.
בחמש השנים האחרונות בלבד עלו מצרפת לישראל כ־30 אלף איש. "זה גודל של עיר במדינת ישראל", אומר כלפון, "אבל אין לנו כל השפעה בזירה הפוליטית. לדעתי לא נותנים לנו את המשאבים ואת התשתית שמגיעים לנו פשוט כי לא לוקחים אותנו ברצינות, בגלל שאין לנו קול".
כלפון מצביע על בעיה ייחודית לדעתו לקהילת העולים מצרפת. "אני מעורב פוליטית כבר כמה שנים, ומכיר היטב את עולם העמותות של העולים מצרפת. הן מאוד מפורדות ומפוזרות. כל אחד פועל לעצמו ואין קול אחיד". לדבריו, בניגוד לעלייה מארה"ב או ממדינות מערביות אחרות, בזירה של עולי צרפת בישראל פועלות עשרות עמותות שונות, והביזור פוגע במטרה. במשך שנים ניסו כמה מראשי העמותות לטעון בפני הרשויות כי הן "ארגון־הגג", אך רובן נתקלו בקשיים כלכליים ולא הצליחו להמריא. "לפני כמה שנים הוקם ארגון־גג בשם 'קעליטה' והם מצליחים לשנות את המצב, אבל הם לא אנשים פוליטיים. הבעיה היא שללא נוכחות פוליטית לא נוכל לשנות דבר".
במטרה לקדם את הייצוג הפוליטי של עולי צרפת, פנה כלפון לחברו הטוב אריה אביטבול, איש 'החוויה הישראלית' ולשעבר שליח הסוכנות היהודית בצרפת, ויחד החליטו להקים תנועה חדשה בשם 'עלֵינו'. כאמור, התנועה תקדם עולים ממדינות דוברות צרפתית בבחירות שיתקיימו בעיריות ברחבי הארץ בסוף אוקטובר הקרוב.
הוא מודה כי ההיתכנות של הרצת מפלגה עצמאית לכנסת קלושה, אך במישור המקומי המצב שונה. "מעריכים את מספר העולים מצרפת בישראל בין 100 ל־150 אלף איש, שהם כארבעה מנדטים. מדובר בקהילה מגוונת ולא סביר שכולם יצביעו לאותה מפלגה, אבל ברמה המוניציפלית המצב שונה לחלוטין. העולים מצרפת הם קהילה שבטית ומתגוררים בכמה ערים מרכזיות, ובאותם מקומות עשוי להיות להם משקל מכובד מאוד באוכלוסייה".
ב'עלינו' מתכוונים אפוא להריץ שורה של מועמדים ברחבי הארץ. "אנחנו פועלים יחד כרשת המקדמת את המועמדים בכל אותן ערים, אבל אנחנו לא מפלגה, ולפחות כרגע אנחנו לא רצים לכנסת. מדובר ביוזמות פרטניות של יחידים שהחליטו להתאחד, כשהמטרה המשותפת היא קידום נושאים החשובים לעולים דוברי צרפתית בישראל".
בין הערים שבהן מתגוררים עולי צרפת מציין כלפון את ירושלים, תל־אביב, נתניה, אשדוד, רעננה וגבעת־שמואל. העולים בוחרים בעיר שבה יגורו על פי שיקולים כמו מצב סוציו־אקונומי (תל־אביב וירושלים יקרות, באשדוד המחירים שפויים יותר), גיל (בנתניה מתגוררים פנסיונרים רבים) והשתייכות מגזרית (חילונים בתל־אביב, דתיים בירושלים).
"ברמה המקומית לצרפתים יכולה להיות השפעה מכרעת", משוכנע כלפון. "לא מדובר כאן על נושאים הרי גורל כמו החזרת שטחים או דת ומדינה, אלא בנושאים פרקטיים מקומיים. בערים מסוימות דוברי צרפתית הם 20 או 30 אחוז מהתושבים – וגם אם רק חצי מהם יצביעו לרשימה ספציפית, מדובר בכוח גדול והם יכניסו חבר מועצה. כיום אנחנו לא מנצלים את הכוח שלנו. אנחנו מכירים את השיטה: מועמד לראש עיר מציב עולה מצרפת במקום לא ריאלי כדי שיעזור לו להשיג קולות מהקהילה, אבל אחרי שהוא נבחר – ההשפעה של אותו עולה מינימלית, אם בכלל קיימת".
לכלפון הסבר נוסף לכך שההתמקדות כעת היא ברמה המוניציפלית. "הרבה מהבעיות של העולים הן מקומיות. למשל האם יהיו כיתות אולפן וכדומה. עניינים טכניים שקשורים לסיוע מקומי, מוסדות חינוך ועוד. בהרבה נושאים העיר היא זו שמחליטה כיצד להתנהל או מה לתקצב. אנחנו מקדמים את הנושא מלמטה, לא מלמעלה".
ללא צבע פוליטי
כדי למנוע את הרושם שמדובר בעולים תמימים שזה עתה ירדו מהמטוס, מבהיר כלפון כי כל המועמדים שהארגון יתמוך בהם הם עולים ותיקים, דוברי עברית שוטפת ובקיאים במנטליות ובהוויה הישראלית. "כל המועמדים שיש לנו כרגע ושיהיו לנו בהמשך הם עולים שהצליחו בארץ בכל מיני תחומים – החל ברופא מצליח וכלה בהייטקיסט שפתח בישראל חברה מצליחה. מדובר באנשים עם פרנסה ועברית שוטפת, שלא חושבים כצרפתים אלא כישראלים שגרים פה ומגדלים כאן ילדים. לקול הצרפתי אין נוכחות בשיח הפוליטי הישראלי, ואנחנו מתכוונים לשנות את המצב הזה לטובת כלל ישראל".
הביטוי "עולים דוברי צרפתית" שב ועולה בשיחתנו, מכיוון שכלפון וארגונו אינם מתכוונים לייצג רק את העולים מצרפת, אלא גם עולים מבלגיה, משווייץ ומקנדה (השפה המדוברת במונטריאול שבחבל קוויבק היא צרפתית). "הרוב הם כמובן מצרפת, אבל יש לנו מכנה משותף עם העולים ממדינות דוברות צרפתית. עם זאת, לא רק השפה היא המאחדת, ואנחנו פתוחים לשיתופי פעולה עם עולים ממדינות מערביות אחרות שאין להם ייצוג". הוא מביא לדוגמה את רעננה, שם מקימים חברי 'עלינו' מפלגה חדשה שבה ישתלבו עולים מדרום־אמריקה. בגבעת־שמואל ובירושלים הם שוקלים להתאחד עם עולים אנגלו־סקסים.
כשאתה מדבר על "מדינות מערביות", אתה בעצם מתכוון לשלול שיתוף פעולה עם עולים דוברי רוסית?
"בכנות, עם העלייה הרוסית למשל יהיה קשה לקדם שיתוף פעולה, כי ברוב המקומות הם הצליחו בעצמם. כמעט בכל עיר בארץ יש ועדת קליטה או מחלקת קליטה, ולרוב זה שעומד בראשה הוא עולה מרוסיה. גם תפקיד שר הקליטה מגיע לרוב לידיים של עולים מרוסיה. זה הגיוני מבחינה דמוגרפית, שהרי זו העלייה הגדולה של הדור האחרון, אבל בגלל זה התמיכה הולכת בעיקר לעולים דוברי רוסית".
מה הסיכוי למפלגה ארצית?
"כרגע אנחנו לא מתחייבים לשום דבר בקנה מידה ארצי. אנחנו לא רשומים ברשם המפלגות, ולא נהיה מפלגה ארצית עם יוזמות מוניציפליות. אנחנו רואים עצמנו כפדרציה של עזרה הדדית ברמה המקומית. זה גם מאפשר לנו להיות עם פחות צבע פוליטי ברור, בכוונה תחילה. יש אצלנו חברים שיצביעו בבחירות הארציות ליהדות התורה, אחרים שיצביעו לבית היהודי וכאלה שמצביעים למפלגות שמאל. זה די ייחודי לקהילה דוברת הצרפתית, היכולת של כל המגזרים לשבת יחד. לא להסכים, אבל לנהל שיח".
למרות ההכחשות כי מדובר במפלגה ארצית בהתהוות, אחרי שיעברו את המכשול הראשון ברשויות המקומיות, יפעלו אנשי 'עלינו' לקדם עולים לכלל המפלגות. "אנחנו מעודדים מעורבות פוליטית של דוברי צרפתית ברחבי הארץ, וכמובן נתמוך במועמדים שירצו להיות חברי כנסת".
אז למדתם להתנהל כמו ישראלים.
כלפון צוחק. "לגמרי, אנחנו מבינים שבלי לדרוש לא נקבל, ואנחנו גם רואים את עצמנו ככאלה שיכולים לתרום מהרקע שלנו. לצערנו, בשנים האחרונות בהרבה ערים אין לראשי העיר או לחברי המועצות שם טוב, ורבים נמצאים בכלא או תחת חקירה. אנחנו מקווים להכניס למערכת הזו דם חדש, של אנשים אידיאליסטים שעלו לארץ מתוך ציונות. אל תשכח שלכהונה בתפקיד חבר מועצת עיר אין שום תגמול כלכלי, זה תפקיד אפרורי, ואנחנו נשמח שיהיו שם אנשים איכותיים ולא רק עסקנים".
על הרצף הדתי
כלפון נולד וגדל בפריז, ועלה ארצה בסיום לימודיו התיכוניים. כשאני שואל אותו בפשטות מדוע עלה, הוא מופתע מעצם העלאת השאלה. "עליתי מציונות", הוא משיב. "גדלתי במשפחה ציונית והייתי מדריך בבני עקיבא, היה ברור שזה המסלול שלי". כיום הוא גר עם משפחתו בגבעת־וושינגטון, אליה עברו לפני כמה חודשים אחרי שבמשך עשור התגורר בירושלים. אשתו מלמדת באולפנה המקומית, והוא עובד כעורך דין במשרד גולדפרב־זליגמן שבתל־אביב.
גל העלייה של יהודי צרפת סוקר בתקשורת הישראלית והעולמית ואף כונה בשם "אקסודוס", כאשר ההנחה הרווחת היא שהסיבה לו היא עליית האנטישמיות בצרפת. לדברי כלפון, בתקופה שבה הוא עלה לישראל המצב היה שונה לחלוטין: "המצב בצרפת היה אז פחות בעייתי, עלו משיקולים ציוניים נטו. אמנם במהלך האינתיפאדות היו כמה אירועים בצרפת, אבל לא כמו היום שאנשים לא יכולים להסתובב ברחוב עם כיפה. אני דווקא מאלה שלא מוכנים להוריד את הכיפה כשאני מגיע לצרפת, אבל אני מבין את אלה שכן עושים את זה. זה באמת נהיה מסוכן".
"תמיד הייתי מעורב פוליטית", מעיד כלפון על עצמו, כדי להסביר את החיידק הפוליטי התוסס בו. "כצעיר בצרפת הייתי מאוד ציוני. ארגנו הרבה מאוד הפגנות תמיכה בישראל, ולא אהבנו את הביקורת שהטיחו בישראל כל הזמן. עליתי לארץ בתקופה שלפני ההתנתקות מגוש קטיף, הייתי מעורב בפעילות נגדה וגם באגודת הסטודנטים בבר־אילן". בהמשך היה כלפון עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ לשעבר יוני שטבון (הבית היהודי), ושימש רכז השדולה לעולי צרפת. שטבון, בן לעולים מצרפת, הקים את השדולה בקול רעש גדול בתקווה ליצור שינוי ולסייע לעולים, אך לטענת כלפון השדולה לא ממש פועלת כיום. "ח"כ נורית קורן עומדת כיום בראש השדולה. יש לה רצון טוב, אבל היא לא קשורה לעולם של דוברי הצרפתית. זו יותר שדולה פנים־מפלגתית של הליכוד".
אחת הזירות המרכזיות שב'עלינו' מכוונים אליהן היא נתניה: בעשור האחרון בלבד הגיעו לעיר כעשרת אלפים עולים מצרפת, ואלפים נוספים מתגוררים בעיר כבר שנים רבות. "אם תסתובב בכיכר העצמאות בנתניה תרגיש בריביירה הצרפתית, אבל אם תגיע למועצת עיריית נתניה לא תרגיש כך. לאורך השנים כמעט לא היה ייצוג לדוברי צרפתית בעירייה, למעט ד"ר ישראל שטבון, אביו של יוני, שנבחר למועצת העיר בזכות כישרונותיו ולא כנציג העולים מצרפת".
מי שיתמודד בנתניה מטעם 'עלינו' הוא רפאל אמזלג, הייטקיסט מצליח שהיה מועמד בעבר ברשימתה של ראש העיר מרים פיירברג אך לא נכנס למועצה. "הכוונה היא שהוא ירוץ עצמאית, או שיצטרף לבסוף לרשימה קיימת במקום גבוה וריאלי", מסביר כלפון. ברעננה יתמודד רופא הילדים מיכאל וולף, עולה מבלגיה הנשוי לעולה מצרפת. "כולם מכירים אותו ברעננה", אומר כלפון. "הוא ירוץ ברשימה עצמאית עם עולים מדרום אמריקה, ונבחנים שיתופי פעולה נוספים".
רוב העולים מצרפת נמצאים על הרצף הדתי־מסורתי, וההערכה היא שרובם ממוקמים בצד הימני של המפה הפוליטית. ב'עלינו' מתעקשים שהם פלטפורמה המקדמת עולים לכל מפלגה שהיא, אך כלפון מודה שהוא מתקשה מאוד ללהק מועמדים המשתייכים לשמאל. "לא פשוט לנו לגייס עולים מהשמאל, אבל כמובן תלוי איזה שמאל. מהשמאל הלא ציוני אין על מה לדבר, והשמאל הציוני הוא מיעוט בקהילת העולים. גם בצרפת הם היו מיעוט. הם לא ירוצו איתנו מכיוון שהאג'נדה שלהם שונה. הייתה לנו חברה אחת מהשמאל שהחליטה לפרוש מהארגון מסיבות שונות. דווקא אלה שבשמאל הם פחות בקטע הקהילתי־צרפתי ויותר בעניין של להשתלב בכלל־ישראליות, כך שהאג'נדה שלהם היא פחות מגזרית".
לקראת הפריימריז האחרונים שהתקיימו בבית היהודי הכריז יו"ר המפלגה נפתלי בנט על תמיכתו באברהם אזולאי כנציג העלייה הצרפתית. אזולאי, המו"ל של 'לה פטיט הבדו', העיתון הפופולרי ביותר בקרב עולי צרפת, לא הצליח להיבחר למקום ריאלי. "יצא לי לדבר עם בנט ועם אנשים חשובים בפוליטיקה הארצית, וההרגשה שלי היא שהם לא לוקחים את הקול הצרפתי ברצינות", אומר כלפון. "נחמד להם להגיד כמה זה יפה וציוני לשלב צרפתים, אבל נראה לי שהם רואים אותנו ככאלה שיושבים כל היום על החוף ומשתזפים. סוג של יסמנים ציונים חסרי דעות מוצקות".
אף שכלפון מתבטא כפוליטיקאי מנוסה ומשמיע דעה מנומקת על כל נושא, הוא ושותפו אריה אביטבול לא יתמודדו בעצמם. "אריה ואני קיבלנו החלטה לקחת צעד אחורה ולהניח את האגו בצד למען המטרה הקדושה, למען הקהילה. אנחנו מקווים שהנפשות הטובות בכל עיר ייכנסו למועצות, וזו תהיה ההצלחה שלנו".
ומה לגבי התמודדות ארצית?
"אנחנו מכוונים גם לשם. לא בהכרח אנחנו באופן אישי, אלא שיהיו יותר דוברי צרפתית בפוליטיקה הישראלית. אגב, לאו דווקא מקרב חברי הארגון שלנו. אם יהיו מתמודדים בפריימריז של מפלגות שונות אנחנו נעודד אותם, גם בלי קשר ישיר אליהם".
בשבועות האחרונים מקיימים אנשי 'עלינו' שורה של פגישות עם נציגים ברשויות המקומיות ועם פוליטיקאים מקומיים, ובכמה מהערים אף יקימו רשימה עצמאית. "לא פנינו לראשי מפלגות ברמה הארצית, אבל נשמח שהם יפנו אלינו אחרי שהכתבה הזו תתפרסם. תמיד נשמח לשמוע, אבל חשוב לנו להדגיש שאין לנו צבע פוליטי של ימין או שמאל".
יוני שטבון הודיע לאחרונה כי יתמודד על ראשות עיריית נתניה, אך למרות הקשר האישי בינו ובין כלפון, ב'עלינו' טרם החליטו אם לתמוך בו. "העובדה שיוני מתמודד בנתניה חיובית בעיניי, כי הוא אדם שמכיר מקרוב את העלייה הצרפתית. נפגשנו איתו והוא מכיר את היוזמה שלנו. אנחנו פרגמטיים ופתוחים להצעות. אנחנו לא רוצים להיות עלה תאנה צרפתי ברשימה, אלא מצפים לגישה אחרת. אנחנו מייצגים כוח עולה וקהילה גדולה ומרכזית".
