סקר מקור ראשון ו'דיירקט פולס' בקרב הציונות הדתית: שקד צריכה להוביל

גדולי הפסימיים בימין לא העלו בדעתם ששבועיים לפני הגשת הרשימות עדיין לא יירשם איחוד כלשהו לרפואה, ושמפת הפיצולים במחנה תמשיך להסתעף ולהתרחב. בחדרי המשא ומתן נרשמות רק מחלוקות: מה גודל הנתח שתקבל כל אחת מהמפלגות בעשירייה הראשונה? האם עוצמה יהודית תתפשר על מקום אחד או תפנה לריצה נפרדת? מי ינהל את המשא ומתן עם הליכוד בהמשך? ועל כולנה שאלת השאלות: מי צריך להוביל את הבלוק, הרב רפי פרץ או שרת המשפטים לשעבר איילת שקד?

בסביבת הרב פרץ דבקים באמירה שגם הוא עצמו השמיע בריאיון לדנה ויס בחדשות 12, וטוענים כי אין מקום לאישה חילונית בראש איחוד של מפלגות הציונות הדתית. מקורביו של יו"ר הבית היהודי ממשיכים לדבר על חשיבותם של הערכים על פני המנדטים, ואף טוענים לקיומו של סקר עלום שלא נודעו עקבותיו, המנבא את אותו מספר מנדטים לאיחוד הימין בין אם שקד בראש ובין אם תוצב במקום השני. שקד עצמה טוענת כי התרומה האלקטורלית שהיא תביא עימה מותנית בכך שהיא תהיה בעמדת ההובלה. הסקרים האחרונים, בהם הסקר שמתפרסם כאן, מאשרים את עמדתה.

81.3% מהנשאלים בסקר, שנערך על ידי חברת 'דיירקט פולס' עבור 'מקור ראשון' בקרב מי שמגדירים עצמם ציונים־דתיים וחרדים־לאומיים, אמרו כי יצביעו לאיחוד הימין אם שקד תעמוד בראשו. לעומת זאת, במצב שבו הרב פרץ בראש ושקד בהמשך, הרשימה המאוחדת מקבלת 51.5% אחוזי תמיכה בלבד. למעשה, בעוד הרב פרץ משאיר איתו רק את מצביעי הבית היהודי מהבחירות האחרונות, שקד בראש הרשימה סוחפת הן את מצביעי איחוד הימין והן את מצביעי הימין החדש.

ומה יעשו מצביעי הציונות הדתית שלא ישלשלו לקלפי את הפתק של הרשימה המאוחדת, אם תקום רשימה כזו? על פי הסקר, עם שקד בראשות איחוד הימין, 8.4% יצביעו למפלגת 'נעם' מיסודה של ישיבת הר המור, 4.2% לליכוד, ו־4.5% אומרים כי טרם החליטו. עם פרץ בראש – 16.4% נוטשים לליכוד, 5.8% למפלגות אחרות, ומספר האנשים שטרם החליטו עולה ל־18.3% מקרב הנסקרים. באופן מפתיע, גם במצב שבו הרב פרץ בראש, מפלגת הר המור מקבלת שיעור תמיכה גבוה: 7.8%.

היחסים המורכבים בין בנט לשקד מעיבים גם הם על היכולת לסגור את האיחוד המרובע בציונות הדתית, שכן כל אחד מהשניים הללו מושך לכיוון אחר. בעוד שקד חותרת לראשות איחוד מפלגות הימין, בנט, שתומך בינתיים בדרישתה, היה מעדיף מבחינתו שהם ירוצו שוב בראשות הימין החדש. הוא מזהה את הקהל הדתי הליברלי כגרעין קשה שיבוא גם הפעם, ועימו מצביעי 'זהות' שנושרים מהמפלגה המתפוררת ואפילו חלק ממצביעי כחלון לשעבר. הסקר שמובא כאן מאשש את תחושותיו של בנט ואת נטייתו לריצה בשני ראשים: הוא מנבא הצלחה מרשימה לימין החדש, ותחזית עגומה לאיחוד הימין.

על פי הסקר, אם בנט ושקד ירוצו בראשות הימין החדש בבלוק טכני עם עוצמה יהודית, כאשר פרץ וסמוטריץ' ממשיכים יחד – הימין החדש תזכה בקולותיהם של 48.7% ממצביעי הציונות הדתית, לעומת 32.7% לאיחוד הימין. במציאות כזו זוכה הליכוד ב־12.2% מקולות הנשאלים, ונעם יורדת ל־6.5%, אולי משום שהבית־היהודי־האיחוד־הלאומי תישאר חרד"לית.

אם כן, בתחרות שבין איילת שקד לרב רפי פרץ – "האישה החילונית" לוקחת את כל הקופה פעמיים. אם תרוץ בראשות איחוד מפלגות הימין היא מביאה על פי הסקר מספר כפול של מצביעים, ואם תרוץ בראשות הימין החדש היא תגרום לאיחוד הימין להתנדנד על סף אחוז החסימה. אם עד עכשיו המתינו בנט ושקד לרב פרץ שיגיד כן, כעת השניים יכולים לבוא מעמדה חזקה יותר ואולי לקרוא דווקא לפרץ וסמוטריץ' להצטרף לבלוק טכני עם הימין החדש, שעל פי הסקרים עוברת בכל מקרה את אחוז החסימה. בכלל, נראה שהרב פרץ מסתמן כטרגדיה הגדולה של מערכת הבחירות הזו: מהבשורה הגדולה של הציונות הדתית, בסקרים האחרונים נראה כי הבית היהודי שומר על מעמדו וכוחו רק אם הימין החדש לא תתמודד.

לבנט אין סיבה אמיתית להיכנס לאיחוד מפלגות הימין בלי תפקיד שר מובטח, וכשהוא במקום הרביעי אחרי שקד, פרץ וסמוטריץ', בזמן שמפלגה משלו יכולה לרוץ בנפרד ואף להיות לשון המאזניים של ממשלת ימין. בינתיים הוא ממשיך לטפח את מותג הימין החדש, ולנכס לעצמו עוד ועוד סוגיות ציבוריות וכלכליות. מדממה תקשורתית יחסית הוא עבר לבליץ ראיונות בסוף השבוע האחרון, נישא על גלי הסקרים. במקביל הוא ממשיך לנסות לשכנע את שקד לבוא איתו. אכן, בלעדיה קלושים הסיכויים שימשיך עם הימין החדש. שניהם, אגב, לא שוללים את האפשרות להישאר בבית במערכת הבחירות הזו, כאשר הבאה אחריה יכולה להגיע מהר מהצפוי.

שקד מצידה מעדיפה ללכת על בטוח, וגם לא רוצה להיות חתומה על התרסקות הבית היהודי בבחירות הללו, במצב שבו היא בראשות הימין החדש תעבור את אחוז החסימה ואילו פרץ וסמוטריץ' לא. היא, אגב, דורשת חמישה מקומות בעשירייה הראשונה, בעוד בבית היהודי מציעים לה שלושה בלבד. ואם זה לא מספיק, היא טרם זנחה את הרצון להשתבץ לליכוד. אנשיה מנסים כל העת לתפור לה פגישה עם שרה נתניהו כדי לפתוח, אולי, את השער לשריון בליכוד.

אם המרוויח הגדול בבחירות לכנסת ה־21 היה בצלאל סמוטריץ', שטיפס להנהגת הציונות הדתית, והמפסידים היו בנט, שקד ופייגלין שלא עברו את אחוז החסימה, ואיתמר בן־גביר שנותר בחוץ למרות הכול, תמונת המצב המשתנה נוטה כעת לטובת בנט ושקד. זהות, לעומת זאת, מוסיפה לדמם על שולחן הניתוחים, בעיקר בעקבות ההתפתחויות ההזויות משהו בשבוע האחרון. ניסיונו של פייגלין לשריין את המנכ"ל שי מלכה, ובהמשך תביעתו לקבוע בעצמו את הרכב הרשימה כולה, מתקבלים כניסיון לפגוע בקודש הקודשים של זהות: הדמוקרטיה הפנימית והבחירה החופשית של תומכיה.

עד הרגע האחרון

נתניהו, שבתחילה העדיף לראות את בנט ושקד בבית, במחשבה שכך הוא יקבל לידיו שלושה מנדטים נוספים, משנה כיוון בשבוע האחרון. שר בכיר בליכוד, שבתחילת השבוע עוד אמר כי אם בנט ושקד ירוצו בנפרד הם יגרמו נזק קשה לימין, נאלץ לאפסן את דעותיו לאור הסקרים שגם נתניהו רואה, ומביאים אותו למחשבה שיש צורך דווקא בשתי מפלגות מימין לו, שיצילו כמה שיותר קולות לטובת המחנה כולו.

הסיבות לכך הן ריצתו של אהוד ברק, שגורמת לכחול־לבן לרדת אל מתחת לקו שלושים המנדטים, וההבנה שבמציאות החדשה הליכוד צריך להתמקד במאבק על הגוש הגדול ולא בשאלת המפלגה הגדולה. כל עוד העבודה ו'ישראל דמוקרטית' יזנבו בכחול־לבן, נתניהו יכול לנטוש את הצורך לשתות את קולות המפלגות הקטנות שלצידו, ואולי הפעם לאפשר לציונות הדתית לשמור על כוחה האלקטורלי ואף להגדיל אותו. ייתכן גם שנתניהו מעדיף לא לראות לצידו מפלגת ימין אחת גדולה וחזקה, אלא שתיים קטנות.

לנתניהו ולליכוד אינטרס עליון לשמר את ברק במערכת הבחירות. הוא מחדד את ההבדלים בין הימין לשמאל, ומחזיר לחיים את שאלת הגושים. כבר לפני שבועיים הכריז ברק שגודל הגוש הוא הקובע. אם ציפי לבני תחזור גם היא אל המערכת הפוליטית, אמרו השבוע בכירים בליכוד, הם כבר יכולים להתחיל להרכיב את הממשלה הבאה.

מערכת הבחירות לכנסת ה־22, שהייתה אמורה להיות משעממת וחוזרת על עצמה, מלאה הפתעות. אין כמעט יום שבו לא מצטרף משתנה נוסף אל תחזית המנדטים. השבוע היה זה תורו של ברק לככב, בעקבות הפרסומים על קשריו עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין. מי שנכנס לזירה ביומרה לחבר את מפלגות השמאל למלחמה מאוחדת בנתניהו, מוצא עצמו מוקצה מחמת מיאוס, בזמן שבמפלגת העבודה ומרצ דווקא נמשכים המאמצים למצוא נקודות גישור.

במסיבת העיתונאים שקיים ביום רביעי הדף ברק את ההאשמות נגדו וטען: "נעשה מעשה נבלה, זוהי עלילת דם נבזית. זה חייב להיעצר וזה ייעצר. מסע ההכפשה והשקרים רק מחזק את נחישותי". אולם בפועל, בניגוד לנאום החזרה שלו למערכת הפוליטית שהיה מרשים ומלא ביטחון, ברק נראה כמי שמבין שהסיבוב הפוליטי תם מבחינתו.

ברוח הטרנד האחרון ברשתות החברתיות, פרסם ביום רביעי יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' את תמונתו כאיש זקן, וכתב: "אני מקווה שהאיחוד המיוחל יגיע לפני שאיראה ככה". בעוד שבועיים יידרשו כולם להגיש את רשימותיהם לוועדת הבחירות המרכזית. עד הרגע האחרון הכול אפשרי, והחיבורים עשויים להתרחש בדקה התשעים ותשע, כפי שקרה בסיבוב הקודם בין גנץ ללפיד. פשוט כי אפשר.

הסקר נערך על ידי Direct Polls באמצעים דיגיטליים בתאריך 16 ביולי 2019 בשעות הצהריים, בקרב 529 נשאלים המגדירים עצמם דתיים-לאומיים ודתיים-חרדים-לאומיים. טעות הדגימה: 3.7%