אם תהיתם מה פשרם של קולות הפיצוצים והשמים הבוהקים בימים האחרונים, הסיבה לכך היא סיום בחינות הבגרות הפלסטיניות ואיתן חגיגות השמחה של אלו שעברו אותן בהצלחה. יותר מ-75 אלף תלמידים ניגשו לבחינות בכל המקצועות, 69 אחוזים מהם הצליחו לעבור אותן.
אחוז הזכאים, שכמעט זהה לתעודות בגרות בישראל שעמד השנה על 70 אחוז, שיא של כל הזמנים, לא מלמד על המשך חיים מוצלחים מבחינת המשכילים הפלסטינים. 47 אחוזים ויותר מתושבי עזה מובטלים ותחת הרשות הפלסטינית, בין היתר בזכות 160 אלף עובדים שמועסקים בישראל ,הנתונים עומדים על 20 אחוזים. האבטלה בקרב צעירים בני 29-20, היא הגבוהה ביותר בעזה עומדת על כ-70 אחוזים וביו"ש 42 אחוזים. ונכון ל-2018, 40 אחוזים ממסיימי הלימודים ביו"ש לא מוצאים עבודה. בעזה וביו"ש ביחד, 51 אחוזים ממסיימי הלימודים נשארים מובטלים.
"אני עברתי בהצטיינות את בחינות הבגרות, המשכתי ללימודים גבוהים וסיימתי לימודי ראיית חשבון. התקבלתי למשרד די טוב ברמאללה והתחלתי לעבוד במקצוע. אחרי חודשים בודדים עשיתי חשבון שזה ממש לא משתלם", אומר לי זאכי, תושב בידיה. "במשרד ברמאללה הייתי מרוויח 2,500 שקל בחודש, רק בשביל הנסיעות, האוכל והסיגריות ברמאללה הייתי מבזבז חצי". היום הוא עובד בשטיפת מכוניות לצד מוסך באזור השומרון. "אני מרוויח כמעט 4,000 שקל, עובד כמה שאני רוצה ואין לי בוסים על הראש".
עאבד המוסכניק הצמוד שומע את השיחה "אני עזבתי את הלימודים בגיל 12, בחיים לא הייתי עובר את בחינות הבגרות", הוא אומר וצוחק. "מגיל 14 אני עובד במוסכים, התחלתי לעבוד אצל אחרים, למדתי דרך הידיים והיום יש לי מוסך משלי", כשזאכי מסתובב, אני שואל בשקט את עאבד כמה הוא מרוויח "בהתחלה הרווחתי סכומים קטנים. 100 שקל ליום. אחרי זה עבדתי בישראל ב-500 שקל ליום, אבל גם זה לא השתלם כי על אישור העבודה הייתי משלם 3,000 שקל ועוד נסיעות ובזבוזים. ואז פתחתי פה מוסך. בא נגיד ככה יש לי חברים שהם רופאים בבתי חולים, אני מרוויח יותר מהם".
בורחים לחו"ל
האבטלה הגבוהה וכושר ההשתכרות הנמוך של האקדמאיים הפלסטינים מוביל לתופעה שהולכת וצוברת תאוצה. בריחת מוחות לחו"ל. משפחות בעלי יכולות כלכליות שולחות את ילדיהם המשכילים ללימודים גבוהים באירופה. אחרי הלימודים יש כאלו שמתחתנים שם ונשארים לגור ויש כאלו שחוזרים עם סיכויים גבוהים יותר להשתלב בעבודה בשטחי הרשות. אחרים מנסים את מזלם במדינות המפרץ.
"בן דוד שלי שסיים לימודים בגרמניה, חזר לפה ויצר קשר עם חברה באיחוד האמירויות. הוא שלח להם את הציונים שלו והתקבל. מפה הוא נסע לירדן והציג להם את אישור הקבלה לעבודה, קיבל ויזה ועכשיו הוא עובד שם. הוא שולח לי תמונות על איזה רכבים מפוארים הוא נוסע וכמה הוא מרוויח. ואללה יוצאות לי העיניים", אומר עאבד.
בריחת המוחות של הצעירים, שהפכה לתופעה הולכת וצוברת תאוצה, מטרידה את בכירי השוק הפלסטיני. "הגירת המשכילים הפלסטינים לחו"ל מהווה איום ממשי על עתיד ענף הטכנולוגיה והמידע הפלסטיני", אמר ג'מאל דאהר, נשיא ארגון 'ביתא' למערכות מידע. "יש ביקוש עצום לאנשים מתחום והמוחות הפלסטינים עוברים לחו"ל לאור המצב פה. הם מקבלים תנאים ומשכורות טובים על ידי חברות בינלאומיות ולא חושבים פעמיים לפני שהם עוזבים".
יותר מחצי מיליון פלסטינים חיים היום בערב הסעודית, כווית ושאר מדינות המפרץ, נתון שהולך וגדל כל הזמן, על פי מומחים פלסטינים. ד"ר סמיר עבדאללה, מנהל המכון הכלכלי, מחקר ומדיניות היושב ברמאללה, אומר שבריחת המוחות מאיימת לא רק על תחום הטכנולוגיה. "המוסדות הפלסטינים מתחילים לסבול ממחסור במומחים לכלכלה וחברה ברמה גבוהה. אנחנו חיים בעידן שבו ליכולת האנושית יש מרכיב קריטי להתפתחות. אם לא נעצור את הבריחה, נהפוך לחברה ענייה במדענים, אינטלקטואליים, אנשי עסקים ויזמים".
בסאם זכארנה, ראש איגוד העובדים הציבוריים, ציין שלמשבר הכלכלי האחרון שעובר על הרשות משפיע באופן חד על תופעת ההגירה. "מנתונים של משרד החוץ עולה כי מאז תחילת המשבר 35 אלף פלסטינים עזבו או נמצאים בתהליכי עזיבה לחו"ל. ההורדה בשכר ואי תשלום מסודר לעובדים דוחפים את האנשים למצוא פתרונות יציבים יותר כלכלית. זה משפיע על מרבית הענפים בשוק".
עארף חוסיני, מנהל מוסד לחינוך בלתי פורמאלי, התומך ביזמים צעירים, מוסיף: "להגירה הפלסטינית לחו"ל, שותפים גם יזמים צעירים שלא מוצאים מקומות עבודה פה. כמעט 30 אחוזים מהיזמים שקיבלו תמיכה מהמוסד שלנו בחרו לקבל הצעות מפתות ואטרקטיביות מחו"ל. הם מוצאים את עצמם בוחרים בין שתי אפשרויות. או להישאר בבית מובטלים, כי המוסדות הקיימים פה לא יודעים איך לעזור להם, או לעזוב לחו"ל. בדרך כלל הם בוחרים באפשרות השנייה בה הם ממשים את עצמם. זהו הפסד גדול בשבילנו".
