כאילו לא די להם, לתושבי היישוב הקהילתי קציר, יישוב יהודי בודד בלב שישה יישובים ערביים בוואדי ערה שבמחוז חיפה, בהתמודדויות היומיומיות עם היעדר המשילות הישראלית ביישובים הסובבים להם, כעת מאיימת העיירה הסמוכה ערערה לבלוע לתוכה את היישוב הקטן ולפגוע בצביונו.
במועצה האזורית מנשה מוכנים לוותר על שטחים צמודים לקציר לטובת הרחבתה של ערערה ובניית כביש מהיר הכולל שירותי תחבורה ציבורית, שישרת את תושבי העיירה. במקביל, המדינה פועלת בימים אלו, בצעד תקדימי, להכשיר אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק, בחלקן על אדמות מדינה – גם זאת כדי להרחיב את ערערה באופן ניכר. התושבים בקציר, שמספרים כי הם חיים בשכנות טובה עם תושבי האזור, לא מתנגדים להרחבה, הנצרכת לנוכח גידול האוכלוסייה ביישובים הערביים, אך דורשים כי היא לא תהיה על חשבונם.
הנוף מקציר, שגובהו 400 מטרים מעל פני הים, שובה עין. מדרום־מערב נפרסים העיר תל־אביב וקו החוף, מחלקו הצפוני של היישוב ניתן לצפות בחיפה, החרמון, הגליל והגולן, ומעבר לוואדי מבצבצים מסגדי הכפר ברטעה, שבחציו שייך לרשות הפלסטינית מעבר לקו הירוק. גם בצהרי היום, בשעה 14:00, מלווה אותנו רוח קרירה בסיור ביישוב, המונה 3,200 תושבים.
קציר הוקמה בשנת 1982 כחלק מתוכנית עירון להקמת יישובים יהודיים משני עברי הקו הירוק, בין עמק עירון לג'נין, והיוותה את היישוב הדרומי ביותר של תוכנית המצפים בגליל, אשר הגתה ממשלת בגין בין השנים 1979־1980 והוביל בפועל בתחילת שנות ה־90 שר השיכון דאז אריאל שרון.
"הגענו לכאן ברובנו ממניעים אידיאולוגיים, בהתאם לחזון של אריאל שרון לשמור על ההתיישבות היהודית באזור הזה", אומר רונן רוזנטל, חבר ועד היישוב, שמאי מקרקעין וכלכלן אורבני שמתגורר במקום מאז שנת 1990.
הוא מסביר כי קציר הוקמה כמצפה שנועד למנוע התפשטות של בנייה לא חוקית. "זה יישוב פריפריאלי שאין לכאורה שום היגיון ליהודים להתיישב בו, ולמעשה, אם אופי היישוב ישתנה עם תוכניות ההרחבה של ערערה, אנשים פשוט יעזבו. זה יישוב עם (מדד) סוציו־אקונומי 8 בתוך יישובים של דירוג 3 ומטה. המדינה הקימה אי שואב לאוכלוסייה איכותית, ואנחנו לא מבינים למה היא מנסה כעת להרוס אותו".
"בחלק הדרומי של ערערה הם מתכוונים להתרחב ולבנות כביש מהיר חדש ברוחב 24 מטר שיהיה צמוד ליישוב, שהופך למעשה את קציר לשכונה של ערערה, ולהכשיר מעל 1,800 יחידות לא חוקיות"
בערערה מתגוררים כיום מעל 25 אלף תושבים מוסלמים, שמתמודדים עם מחסור בשטחים מאושרים לבנייה. במהלך העשורים האחרונים חזו תושבי קציר לנגד עיניהם איך יישובי וכפרי האזור הולכים וגדלים ללא הפרעה, ללא התייחסות לחוקי התכנון והבנייה וללא קבלת היתרים. כעת מבקשת המדינה, באמצעות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), להכפיל את שטחה של ערערה, וכאמור להכשיר אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק.
רוזנטל מסביר: "הסיפור התחיל בסביבות שנת 2016, בשעה שהמועצה המקומית ערערה התחילה לתכנן לעצמה תוכנית מתאר. התוכנית מוסיפה 6,000 יחידות דיור ומכשירה אלפי יחידות לא חוקיות, תוך כוונה לקחת רצועת קרקע של 80 מטרים הצמודה אלינו, שהיא שטח של מועצה אזורית מנשה, באמצעות ועדת חקר גבולות והסכמה של ראש המועצה אילן שדה.
"תוכנית המתאר שלהם חורגת מתוכנית תמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020 – י"ק), וגם מתוכנית המתאר המחוזית, שמאשרת להגדיל את שטח הכפר עד 10 אחוזים, והם דורשים 40 אחוזים יותר".
הוא מוסיף כי "בשנת 2017 הסכימו במועצה אזורית מנשה לבקשה, תוך שמציגים מצג שונה ומבלבל לנציגות היישובית שלנו דאז. לפני כשלושה חודשים נודע לנו על תוכנית חדשה שבערערה מקדמים בותמ"ל, שחורגת אפילו מההסכמות שהיו אז. בחלק הדרומי של ערערה הם מתכוונים להתרחב ולבנות כביש מהיר חדש ברוחב 24 מטר שיהיה צמוד ליישוב, שהופך למעשה את קציר לשכונה של ערערה, ולהכשיר מעל 1,800 יחידות לא חוקיות. אזרחי ישראל לא מבינים עד כמה המדינה עושה צחוק מהחוק במהלכים האלו, שנראים ממש כמחטף".
לא סיפור פוליטי
אנחנו יושבים במרפסת בגינת ביתם של בני משפחת אורן, המרוחקת כמה עשרות מטרים מבתי השכונה הדרומית של ערערה, שמרבית בתיה לא חוקיים ונבנו בעשור האחרון.
אלדד ורעייתו מתעסקים בגינון, וכמה רגעים קודם לכן סיימו לסעוד צהריים עם הפועל שלהם, תושב אחד מכפרי האזור. הם לא מדברים על דו־קיום אלא חיים אותו, וטוענים בתוקף כי הסיפור הוא לא פוליטי, לא על יחסי יהודים וערבים, אלא על האופן שבו המדינה מתנהלת ומושלת בחבל ארץ זה. למעלה מ־65 אחוזים מתושבי היישוב הצביעו למפלגות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית בבחירות האחרונות לכנסת ה־21.
"אחד הדברים שהכי מפריעים לי במהלך שמנסים להוביל כאן, חוץ מהפגיעה באיכות החיים והייחודיות של היישוב, שזה מחטף שנעשה מתחת לאף של התושבים", אומר לנו אייל שושני, עצמאי העוסק במחקרים קליניים שעבר להרחבה בקציר לפני כחמש שנים. "לא ברור לי מצד אחד מה האינטרס של המועצה בוויתור על השטחים שלה תמורת נזיד עדשים, ומצד שני האינטרס של המדינה, שמוותרת לפורעי חוקי הבנייה. יום אחד אנחנו מתעוררים ורואים תוכנית דרקונית לנגד העיניים, ואתה אומר – איך קורה דבר כזה במדינה מתוקנת?"
בין השאר מבקשים בערערה, כמפורט בתוכניות המתאר החדשות שהגישו פרנסיה למדינה, להקים אזור תעשייה בסמוך ליישובם, בכניסה לקציר, אשר עלול להיות מפגע סביבתי מזהם, כמו גם הקמת כביש מהיר רחב שישרת את השכונה החדשה ואת מאות הבניינים הלא חוקיים שיוכשרו בינתיים. "כבר היום אנחנו שומעים את הרעש מכביש 65 שנמצא למטה. הכביש החדש יהרוס לנו כבר לגמרי את איכות החיים כאן", אומר רונן צח, חבר מזכירות ועד היישוב.
לדבריו, "מילא לוּ היה מדובר באוכלוסייה שקטה, אבל הם מייצרים רעש יום ולילה. בלילות אנחנו שומעים כל הזמן ירי מטורף מחתונות באזור, ומקבץ של 30־40 מסגדים מרעישים בקולי קולות כבר מהשעה 4 לפנות בוקר. אנחנו לא מבינים למה להצמיד אותם אלינו. למה להרוס שכנות טובה ששוררת לרוב באזור? התוכנית הזאת לא באמת תעצור את הבנייה הלא חוקית, והתושבים כאן ימשיכו לבנות איפה שהם רוצים, בהיתר ובלי היתר, גם אם יכשירו את השרץ, שיהיה ברור. אין שום בעיה שיקימו להם כבישים רחבים וחדשים ושירחיבו את הבנייה, אבל שיעבירו את הכביש בתוך הכפר אצלם, ושיתרחבו לצד המערבי. איפה ההיגיון? אנשים באו פה לאיכות חיים, ופתאום לא סופרים אותנו ממטר. במשך 30־40 שנה בנינו את קציר, ולא הוגן להציב לנו פתאום עובדה".
"כאזרח בודד אני לא יכולה לעשות משהו חשוב, אבל מגיעות נקודות קריטיות בחיים שאסור לנו לשתוק מולן. מול התקדים המסוכן הזה. אם אני רוצה לבנות פרגולה בחצר שלי, אני צריכה אישור"
רוזנטל מעדכן את התושבים שמתאספים כי "אתמול סיימנו מיפוי של האזור כאן. לפי המספרים של תוכנית הותמ"ל, יש פה כ־350 מבנים לא חוקיים שהולכים לעבור הכשרה. זה לא קרוב בכלל למספר האמיתי. לפי מיפוי שאנחנו עשינו, זיהינו 1,800 בתים במסגרת תוכנית המתאר שהם בניינים לא חוקיים. קשה לענות כמה יחידות דיור יש בכל בניין בן 2 עד 3 קומות, אבל אפשר להניח שיש לפחות 4,000 דירות בסך הכול. המדינה פשוט מכשירה ברגע".
מנתוני היחידה הארצית לאכיפת בנייה לא חוקית עולה כי מתחילת 2019 בוצעו במועצת ערערה הריסות של 5 מבנים לא חוקיים, בהם 4 שנבנו על אדמות מוא"ז מנשה. אירוע ההריסה האחרון של מבנה לא חוקי ובו כמה דירות היה בליל יום שלישי השבוע. כל אירוע הריסה דורש מעורבות משטרה. במהלך הסיוע להריסה השבוע הותקפו באבנים הן השוטרים והן נהג המשאית שהוביל כלי הנדסה כבדים.
תמר שטרן, מורה לאנגלית ומוותיקות היישוב, מבקשת לתאר את החיים במקום: "אני גרה כאן 20 שנה, ובאתי מסיבה אידיאולוגית. אני מאמינה ברעיון של המצפים, והגעתי מתוך היכרותי עם החברה הערבית ונטיות ההתפשטות הלא חוקיות שלה. אמנם כאזרח בודד אני לא יכולה לעשות משהו חשוב, אבל מגיעות נקודות קריטיות בחיים שאסור לנו לשתוק מולן. מול התקדים המסוכן הזה. אם אני רוצה לבנות פרגולה בחצר שלי, אני צריכה אישור.
"אני לא יוצאת לגינה כשיש יריות, ולא שמעת אותנו עושים על זה מהומות כי התייאשנו. אבל עכשיו זה הקש ששבר את גב הגמל. זה הפך להיות נורמה, שנבנים בתים לא חוקיים במגזר הערבי"
"באתי לכאן מתל־אביב לאווירה כפרית, לא כדי לחיות בתוך יישוב ערבי. אני מסתובבת ועושה קניות בערערה, ויש לי הרבה חברים שם, אם כי לאום־אל־פאחם אני כבר לא נכנסת בגלל כל המבטים הלא נעימים. אין לי שום בעיה עם שכני הסביבה, אך מכיוון שהם מרשים לעצמם יד חופשית אני זו שנפגעת מכך. אין ערב, במיוחד בעונת החתונות בקיץ, שאין ירי לעברנו. יורים בתתי־מקלע ואנחנו מוצאים את הקליעים בחצרות. לפני שבועיים פגע קליע בגן ילדים. אתה יכול לצאת החוצה מהבית ויפגע בך קליע.
"אני לא יוצאת לגינה כשיש יריות, ולא שמעת אותנו עושים על זה מהומות כי התייאשנו. אבל עכשיו זה הקש ששבר את גב הגמל. זה הפך להיות נורמה, שנבנים בתים לא חוקיים במגזר הערבי. כל עוד זה לא פוגע ביישוב אחר, המדינה מעלימה עין, אבל כרגע זה כבר פוגע בנו, בכל התושבים שגרים כאן. קנינו בית במיטב כספנו ומסיבה אידיאולוגית, ועכשיו פתאום מודיעים לנו שהולכים לבנות כביש מהיר מתחת לבית ולהצמיד את בתי הכפר ליישוב שלנו".
צבי (שם בדוי) תושב נוסף בקציר, מוסיף: "אף אחד כאן לא מבין אם מדינת ישראל החליטה להפקיר את קציר, שתהפוך לשכונה בתוך ערערה או ברטעה, מתוך רשלנות או מחוסר עניין. מדינת ישראל מעודדת פשע. לגייר מבנה אחד ניחא, אבל לא 1,800 מבנים לא חוקיים בתכנית המתאר".
המועצה מכרה אותנו
בקציר מאשימים כי במִנהל התכנון נמדדים במספרים, ועל כן המטרה של הותמ"ל, שהוקמה באוגוסט 2014, בימי ממשלת בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, היא לתכנן כמה שיותר יחידות דיור. "בותמ"ל זיהו שבערערה נמצאים עם תוכנית מגובשת מאוד, והעבודה לאישורה קלה מאוד. הם יכולים להכשיר בתוך רגע 3,500 יחידות דיור, ועוד בחברה הערבית, ומבחינתם זה מהלך מעולה והם מציגים קבלות אדירות לפעילות שלהם", אומר רוזנטל.
לדברי רוזנטל, "אנחנו מגישים התנגדויות לתוכניות, ולא תהיה ברירה אלא להגיע בסוף גם לבית משפט. יש לנו יחסי שכנות טובים עם ערערה, ואנחנו אומרים שאם משהו עובד, אל תהרוס אותו. אין ספק שיהיה קשה לשמור על יחסי יהודים־ערבים אם התוכניות יתממשו. בימין חושבים כל הזמן שנתניהו והליכוד דואגים לשמור על המדינה היהודית, אבל האמת היא שהממשלה הזאת היא הטובה ביותר שהייתה לחברה הערבית אי־פעם. הממשלה הזאת מקצה להם כמות קרקעות כמו שמעולם לא הקצו להם, תוך הלבנת אלפי דירות לא חוקיות, ומשקיעה בהם 15 מיליארד שקלים".
גם כלפי המועצה האזורית מנשה שבה הם מאוגדים מלאים התושבים בתחושות תסכול. רוזנטל אומר כי "המועצה האזורית מנשה פשוט מכרה אותנו. היישוב קציר היא נטע זר במועצה של קיבוצים ויישובים. מנשה לא הסכימו לקבל את קציר מלכתחילה, והיום אנחנו מרגישים את התוצאות של זה. למנשה לוקחים שטחים מכל מקום, ומתכננים אפילו להקים שדה התעופה על חלק מאדמותיה".
בקציר מציעים חלופה לתוכנית ההרחבה הנוכחית של ערערה, ומראים לנו במפות כיצד צפונית לכביש 65 יכולה ערערה להתפתח ללא פגיעה בקציר. רוזנטל: "בצד השני יש שטח גלילי שמוניציפלית הוא לא שייך לאף אחד. הירוקים לא מתנגדים לבנייה כי אין שם שום דבר טבעי משמעותי לשימור, אז למה אתם עושים את הדבר הזה? אתם טוענים שחסרה לכם קיבולת בנייה? אז תבנו שם. "אבל אתה יודע למה רוצים לאשר בנייה דווקא כאן? כי יש להם פה בנייה לא חוקית ואדמות פרטיות. להכשיר אלפי יחידות דיור של בנייה לא חוקית זה ממש פשע ותקדים. זה לא קרה מעולם בקיבולת בנייה כזאת".
ראש מועצה אזורית מנשה אילן שדה מסר בתגובה: "נפגשנו יותר מפעם אחת עם אנשי קציר, ועל פי בקשתם נפגשנו גם עם ראש מועצת ערערה מודר יונס ואנשי ההנדסה. יונס מוכן לשקול את הטענות, ואף הודה לתושבי קציר על הטענה העניינית והצודקת על אזור התעשייה המזהם שקרוב לבתי ערערה וקציר, והם אכן שינו את הסיווג של המקום לאזור תעסוקה ולא תעשייה והנושא הוסדר.
ראש המועצה מזהיר את תושבי קציר לבל ייאבקו: "במקום אחר שניהלו מאבק מהסוג הזה הגענו להסכמה עם יישובים ערביים שכנים, אבל אחרי שהתושבים אמרו שהם לא מוכנים בשום אופן לקבל את התוכנית המוסכמת וזה הגיע לוועדה מחוזית, היא החליטה לתת ליישובים הערביים יותר מאשר ראשי היישובים הערביים היו נותנים לנו בהסכמה. צריך להגיע להסכמות, וראש המועצה של ערערה הוא בהחלט פרטנר למהלך הזה. אם תושבי קציר יבחרו בדרך אחרת, לדעתי אי אפשר להגיע בה להישגים גדולים, אלא נהפוך הוא".
מהותמ"ל נמסר: "בניגוד לנטען, מרבית שטח התוכנית מצוי בקרקעות המיועדות כבר היום לבינוי על פי תוכנית המתאר שהוחלט להפקידה, וחלקן הקטן על שטחים בבעלות המדינה כדי לתת מענה לתושבי היישוב שאין בבעלותם קרקע. התוכנית אינה 'בולעת' את היישוב קציר ואינה צפויה לפגוע בו. מטרת התוכנית היא לתת מענה למצוקת הדיור הקשה של תושבי היישוב ולאפשר את המשך התפתחותו". 
מחמוד עיסא, מהנדס המועצה המקומית ערערה, הודף את טענות תושבי קציר, שלפיהן הם "התעוררו אל מחטף". לדבריו, "התוכניות המקוריות נעשו בתיאום עם אנשי קציר ובאישורים של המועצה האזורית מנשה וראש המועצה אילן שדה. נענינו לדרישות של קציר להציב קיר אקוסטי לאורך נקודות החפיפה בכביש עם היישוב שלהם, אף שמומחי אקוסטיקה מקצועיים קבעו שהדבר אינו נצרך.
"לא מדובר בסלילת כביש מהיר אלא בנתיב תחבורה רחב, שישרת את תושבי השכונה הצפונית ויאפשר לתת להם שירותי תחבורה ציבורית. יהיו בו שביל לאופניים ולהולכי רגל וצמחייה. אין לנו מענה אחר לתושבים הגרים שם, וגם להם מגיע חיבור מהיר ונוח עם מרכז היישוב. הגיע הזמן שיקבלו שירות ותנאי מחיה ראויים.
"הטופוגרפיה של הכביש החדש היא במפלס נמוך מזה של קציר ב־5 מטרים, ולא יפגע בהם. תוכנית המתאר החדשה תיתן סוף־סוף מענה לצפיפות המגרשים לבנייה ביישוב, ותכשיר גם 230 בתי אב שנבנו שלא כחוק ובהם לא יותר מ־630 דירות, ולא כפי שטוענים בקציר. קיימנו בנושא אינספור ישיבות, ולא עשינו שום דבר ללא אישור ותיאום. הסברנו שוב ושוב כי אין לנו ברירה אלא לצעוד בכיוון הזה מאחר שלא עומדות חלופות רלוונטיות לתוכנית.
"אנחנו הופכים את אזור התעשייה החדש לאזור תעסוקה, ולא מתכוונים לפגוע בשכנים שלנו בקציר כמו שלא נפגע בעצמנו. הרכבת לא יכולה לעצור, והתוכנית הזאת חשובה גם לקציר כי הכביש החדש גם ייצור חיץ בין ערערה לקציר, והבנייה הלא חוקית תיעצר עם מתן הפתרונות החוקיים לצורכי התושבים. אחרת, אנחנו פשוט לא יכולים לשלוט בזה".
