בקיבוץ בית־השיטה בעמק חרוד, למרגלות הגלבוע, יובא לפני הצהרים למנוחות חנוך אלבלק, מי שמזוהה זה עשרות שנים עם אחד השירים המשודרים והמרטיטים ביותר מדי הימים הנוראים – "ונתנה תוקף". אלבלק, חבר מקהלת הגבעטרון, נפטר שלשום בגיל 84. "נדם קולו של בעל קול הטנור הייחודי שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית", אמרו עליו בקיבוץ אחרי הסתלקותו.
עוד אתמול, בטרם ההלוויה ולפני תחילת השבעה, הגיעו עשרות מבקרים לבית משפחת אלבלק בקיבוץ וביקשו לנחם את בני המשפחה האבלה. קולו של אלבלק נודע בכל הארץ מאז שהקליט את הפיוט "ונתנה תוקף" בעיבודו המיוחד של יאיר רוזנבלום לזכר 11 חללי בית־השיטה במלחמת יום הכיפורים. הלחן והביצוע המרגשים הצליחו לקשר בין יום הדין היהודי לבין מלחמת יום הכיפורים, שהפילה חללים רבים כל כך בתנועה הקיבוצית ובבית־השיטה.
"בשירת הפיוט הזה הוא הצליח להיות מעין שליח ציבור של הציבור החילוני, ולקשר ולהתקשר דרך הפיוט הדתי", אמרה לנו אתמול אלמנתו, שולה אלבלק (80). "אני חושבת שזו הייתה היצירה החשובה ביותר בחייו. אני זוכרת שיאיר (רוזנבלום, י"ק) הגיע בערב יום הכיפורים וישב עם חנוך, וביחד הם עבדו על השיר. "בפיוט הזה מהדהדים כל סוגי בתי הכנסת מכל העדות והגוונים, וכשחנוך שר את זה, זה יצא היישר מהלב שלו. בכל פעם שהיה שר את השיר משהו בקול שלו היה נשבר מחדש. עד היום ענן של צער יורד על כל הקיבוץ ביום שבו טובי בחורינו נפלו. אי אפשר לשכוח את זה".
חברו ושכנו של אלבלק אל"מ במיל' משה פלד, שהיה מפקד חטיבת מרכבות הפלדה וסגן שר החינוך, הוא גבאי בית הכנסת בקיבוץ החילוני בית־השיטה. כמו בכל שנה ובכל ערב שבת, גם ביום הכיפורים שעבר התפלל בבית הכנסת לצד אלבלק, ולדבריו משהו בקול הנשבר של הזמר סיפר לחבריו המתפללים שזו הפעם האחרונה שישמעו את קולו ב"ונתנה תוקף".
"בשנים האחרונות, בכל יום כיפור לפני כניסת החג הייתי בא אליו הביתה ואומר שהכי חשוב לנו שיגיע בשעה 10:30 לשירת 'ונתנה תוקף' בבית הכנסת, למרות כל הקשיים ומצבו הבריאותי", אומר פלד. "ביום כיפור שעבר הוא הגיע והתחזן, ושרנו כולנו ובכינו ביחד איתו. הרגשנו שזו הפעם האחרונה שלנו איתו. הוא לא היה בריא, והמעמד היה לו קשה מאוד.
"כשהוא היה נכנס לבית הכנסת היינו קמים לכבודו כמו שנכנס אדמו"ר או רב. עד השבועות האחרונים הוא עוד הגיע לבית הכנסת בקלנועית שלו בכל קבלת שבת. הוא לא היה אדם דתי, אבל היה לו חשוב להגיע לקבלת שבת בבית הכנסת ולקרוא את שיר השירים. חנוך אלבלק הוכיח לתנועה הקיבוצית שלא נכון להזניח את המסורת והדת בשביל לבנות את הישראלי החדש, וברור היום שהאמת שלו ניצחה".
חנוך אלבלק נולד בירושלים וגדל בה, ורק בגיל 15 הגיע לבית־השיטה. כשהיה בן 13, ביום בר המצווה שלו, נפל אחיו רחמים בקרבות שייח'־ג'ראח במלחמת העצמאות. המשפחה השבורה שלחה את אלבלק הצעיר לרעננה להצטרף לשני אחיו בגרעין שהלך להקים את קיבוץ הסוללים. "אחת מהחברות בגרעין הייתה מורה בקיבוץ בית־השיטה, והיא אספה אותו לקיבוץ כדי שיגדל עם ילדים בני גילו", מספרת שולה. "הכרנו כשהייתי בת 16, ומאז אנחנו ביחד, זה 63 שנים".
ביצה כל יום
בגיל 15 הצטרף אלבלק לקבוצת "אלון" בבית־השיטה. ב־1953 התגייס לצנחנים, ושירת במשך שנים כמדריך צניחה וצנחן חופשי בבסיס חיל האוויר בתל-נוף. לאחר שחרורו נישא לשולה. לשניים חמישה ילדים: אורלי, מרב, צליל, שאול ומיכל, כולם אוהבי שירה וזמר. בבית־השיטה מספרים שקולם הערב והמיוחד של אלבלק ורעייתו נוכח כבר יותר מ־60 שנה בכל מסיבה ואירוע בקיבוץ, ונשמע גם מעבר לים – תחילה במסגרת להקת האש־קולית, ובהמשך בחבורת הגבעטרון, זוכי פרס ישראל בשנת 2007. עד לפני כמה שנים היה אלבלק חבר בלהקה. שולה אלמנתו עודנה חברה.
בריאיון לאתר בית־השיטה סיפר בעבר אלבלק כיצד החל לשיר. "התחלתי לשיר בגיל שבע, במקהלת הילדים של בית הכנסת בירושלים. בערבי שבת תמיד חגגנו כמשפחה ושרנו מזמורי שבת ולא פעם היו ילדי השכנים מצטרפים אלינו. כאשר הצטרפתי למקהלת הילדים של בית הכנסת התגלה קולי, והייתי סוליסט מקובל מאוד על כולם. הייתה גם תוכנית רדיו קבועה ביום שלישי שבה שרתי עם המקהלה כסולן, ונהניתי מכך מאוד. תמיד כשחזרתי הביתה אנשי השכונה חיכו לי כדי לספר ששמעו את התוכנית ברדיו".
לדברי שולה, בעלה סיפר לה כי אמו הייתה נותנת לו ביצה בכל יום מהלול הקטן ליד הבית, סמוך לשוק מחנה יהודה, והייתה אומרת שהיא תעשה טוב לקול שלו. "היה לו קול נדיר, מתנת אלוהים בגרון", אמרה אתמול.
משה פלד זוכר שבואם של אלבלק וחבריו הירושלמים לבית־השיטה גרם למהפכה תרבותית בקיבוץ. "זה היה קיבוץ של יקים ופולנים שבאו מאירופה ושל אנשי החוג הזקן של המחנות העולים, שגם הם כולם אשכנזים. האידאולוגיה הייתה התנגדות מוחלטת לדת. החבורה הזאת מירושלים הביאה איתה למשק את ניחוחות בית הכנסת והניגונים הספרדיים, את החום והאהבה הירושלמיים".
