רשימת המחנה הדמוקרטי יצאה אתמול בערב לדרך בראשות ניצן הורוביץ ממרצ, ח"כ סתיו שפיר מהעבודה ואהוד ברק. במסיבת עיתונאים שנערכה בבית סוקולוב בתל־אביב אמר יו"ר מרצ כי "נגמר עידן החנופה לימין. אנחנו אלטרנטיבה אמיתית לגזענות ולכפייה. נחתור לביטול חוק הלאום, לא שינוי, ביטול, לצמצום פערים חברתיים ולהגברת שוויון באמצעות כלכלה צודקת. נגן על הדמוקרטיה, נשמור על התקשורת החופשית ונחתור לשלום. אני אומר לנתניהו: די, נמאס מכם".
ח"כ סתיו שפיר, שהייתה ממובילות מאמצי האיחוד עם מרצ ולמעשה עזבה את מפלגת העבודה שבה התמודדה רק לפני שלושה שבועות על ההנהגה, אמרה כי "הרשימה הזאת היא המיטב של המיטב". היא הוסיפה כי "תנועת העבודה היא הבית האידיאולוגי שלי. כשהבית בוער יוצאים החוצה ביחד כדי לכבות את השרפה". ואילו ברק הצהיר כי "זהו צעד ראשון בדרך לאיחודים נוספים, אני מקווה. ניתן למשטר נתניהו פייט כמו שלא נתנו לו 20 שנה, וננצח".
ברשימה החדשה יהיה הורוביץ במקום הראשון, שפיר במקום השני ולאחר מכן יאיר גולן, תמר זנדברג ואילן גילאון. ברק יוצב לבקשתו במקום העשירי. בכיר במרצ אמר אתמול כי לו ברק היה נותר במקום גבוה האיחוד לא היה יכול לצאת לפועל: "מבחינת מרצ זה שיחוק. היא מובילה את הרשימה, וניצלה מהתמודדות צפויה עם אחוז החסימה". גם ברק עצמו הציל למעשה את עתידו הפוליטי. במפלגת העבודה בירכו על החיבור, ש"ימנע אובדן קולות במחנה המרכז־שמאל".
מי שנבחר ראשון בפריימריס לעבודה, ח"כ איציק שמולי, צפוי להחליט בשבוע הבא אם יחבור גם הוא למרצ. "אני מאמין בחיבור גדול בהובלת מפלגת העבודה", אמר שמולי למקור ראשון, "אני מקווה שאצליח לגרום למפלגתי לבחור בנתיב הנכון לה ולמחנה כולו". שמולי סירב לומר מה יהיו תוכניותיו אם לא יצליח לגרום לפרץ "לבחור בנתיב הנכון", אולם אם יבחר לעזוב גם הוא, ייוותר פרץ בלי חברי כנסת מכהנים. ביום ראשון תתכנס הנהלת העבודה לקראת כינוס ועידה ביום רביעי, ועל פי ההערכות במפלגה, יבקש פרץ לקדם חברי כנסת אחרים לקדמת הרשימה.
פרץ עובד בכל כוחו על הבאת המצביעים הערבים, לבל יבחרו ברשימה שבה מתמודד ברק, אולם גם כחול לבן החליטו להשקיע מאמצים במגזר זה לנוכח העיכוב בהרכבת הרשימה המשותפת מחדש. ח"כ רם בן־ברק סייר בצפון הארץ בשבוע האחרון, וכך עשה ביומיים האחרונים גם ח"כ בוגי יעלון.
מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני אמר אתמול כי על חברת הכנסת הפורשת שפיר להתפטר מהכנסת ולהחזיר את המנדט למפלגה. בחודשים שנותרו עד לבחירות צפויה שפיר ליהנות מלשכה, עוזרים ומשכורת באדיבות העבודה. אף שהודיעה על פרישתה, אין ביכולתה של המפלגה להפריש אותה בכוח מהרשימה, ואם לא תעשה את הצעד המתבקש בעצמה, היא תכהן עד לבחירות כחברת כנסת מטעם העבודה שמוצבת בראש רשימה אחרת.
גם במרצ נשמעים קולות של כעס, אך לא על שפיר אלא על האחדות. אמנם היו"ר הורוביץ הצליח להכניס בשישייה הראשונה עוד שלושה חברים ממפלגתו, לא כולל אותו עצמו, העומד בראש הרשימה, אך בכירים רבים בסביבתו מסתייגים מהמהלך, בלשון המעטה. לדבריהם, ברק אחראי לקרע בין הציבור היהודי לערביי ישראל בעקבות אירועי אוקטובר 2000, וגרם להרס הסכמי השלום ("אין פרטנר"). הוא גם מגיע ממגדלי אקירוב למפלגה שהדמות הדומיננטית בה היא אילן גילאון, מצאצאי מפ"ם הסוציאליסטית. יוזכר כי ח"כ עיסאווי פריג' לא היה יכול להגיד על מפלגתו שלו, מרצ, כי היא מפלגה ציונית; האם פריג' ויאיר גולן, מספר שתיים של ברק, יכולים לדור באותה מפלגה?
לדעת אחדים מחברי ההנהלה במרצ, מהלך האיחוד סותם את הגולל על מיזם השותפות היהודית־ערבית שדובר בו כה רבות. בקבוצה פנימית במרצ כתבה חברת הנהלת המפלגה סוזי בכר על האיחוד: "שותפות יהודית־ערבית ז״ל". ניר אבישי-כהן, חבר הנהלה נוסף במפלגה, אומר כי האיחוד טוב להישרדות מרצ אבל רע לערכיה. "אין בעשירייה הראשונה ולו אחד שמניף את דגל המאבק נגד הכיבוש. מוסי רז וגבי לסקי נדחקו שוב לאחור. זו רשימה יהודית עם מועמד ערבי אחד בלבד, רחוק מאוד מחזון המפלגה היהודית־ערבית. אין ספק שיש כאן התמרכזות", אמר למקור ראשון. אריק פרינס, חבר ועידת מרצ, כתב בקבוצה סגורה כי הוא "מתבייש להיות חבר ועידת מרצ".
פעיל אחר, יוסי גורביץ, כתב: "הבחירה להכניס את הקצב מאוקטובר ומעופרת יצוקה לרשימת מרצ אומרת כמה דברים על העתיד. ראשית, המהלך המתוכנן לשותפות יהודית־ערבית מת בעריסה. שנית, הוא דוחף אותנו לממשלת דמיקולו עם אביגדור ליברמן. לפנטזיה הזו אין סיכוי משמעותי. כחול לבן לא תשב עם הפלסטינים הישראלים. מרצ תמצא את עצמה דחוקה אל הצד הלאומני־לייט". גורביץ הכריז כי יצביע נגד האיחוד.
