בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר החלטה בעניינו של פעיל ארגון 'יומן רייטס ווטש', עומאר שאקר, לסוף ספטמבר. מוקדם יותר השנה קבע בית המשפט המחוזי ששאקר פעל לקדם חרם על מדינת ישראל, ועל כן הורה לבטל את הוויזה שמאפשרת לו לשהות בארץ. בעקבות הפסיקה, עתר שאקר באמצעות עורך דינו מיכאל ספרד לעליון, ומאז נדחית החלטת בית המשפט, כך שלמעשה שאקר ממשיך לשהות בארץ ולקדם את משנתו הפוליטית והאידיאולוגית.
לצדו של שאקר התייצבו ארגוני שמאל רבים. חלקם, כמו 'אמנסטי אינטרנשיונל', ביקשו להצטרף כידידי בית המשפט העליון. אחרי דחיית החלטת בית המשפט לסוף ספטמבר, נסע שאקר לחברון מלווה עם פעילים של ארגון 'שוברים שתיקה', ושם טען כי מאות אלפי פלסטינים נאלצים להתמודד עם מאה מחסומים ונקודות בידוק של צה"ל. אמירותיו של שאקר זכו לביקורת ברשת, ורבים הגיבו כי בחברון יש הרבה פחות ממאה מחסומים.
דחיית ההחלטה בעניינו של שאקר עוררה ביקורת מצד הארגונים שעוקבים אחרי פעילות החרם בישראל.
לדברי עו"ד יותם אייל, מ'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל', שהצטרף לתביעה נגד שאקר כידיד בית המשפט, הסחבת בעניינו של שאקר מרוקנת את החוק שנועד להגן על המדינה מפני פעילי חרם. "בית המשפט לא תמיד צריך לפסול חוק בשביל לפעול נגדו, לפעמים מספיקה התנהלות איטית והימשכות הליכים לא מוצדקת שבפועל גורמת לכך שהחוק לא יתקיים", אומר אייל.
"התנהלות זו מאפשרת לאדם כמו עומר שאקיר להמשיך לגרום נזק מתוך מדינת ישראל. החוק קובע באופן מפורש כי לא תותר כניסה לארץ לפעילי BDS שאינם אזרחיה, וכאשר המדינה ביקשה לפעול על פי החוק, בדחיות חוזרות ונשנות משכו בית המשפט המחוזי ובג"צ את הדיונים ומנגד אשרו לו להישאר כל אותו זמן בארץ, כך שהפועל היוצא שהוא כאן כבר שנה וחצי מאז תום האשרה וממשיך לגרום נזק. לצורך כך אף פסק בג"צ נגד עצמו. זוהי דוגמה קלאסית לריקון כוונת המחוקק מתוכן על ידי אמצעים משפטיים ללא פסילה ישירה".
מכון המחקר NGO Monitor, שאף הוא הצטרף כידיד בית המשפט והגיש ממצאים המוכיחים את פעילות החרם של עומר שאקיר וארגונו, מסר כי "דחיית ההחלטה משמעותה המשך הקרקס של יומן רייטס ווטש. בין אם הדיון הבא יהיה בספטמבר או בכל תאריך אחר – אנחנו נהיה שם כדי לספר את האמת על שאקיר ועל פעילות החרם האנטי-ישראלית שהוא מקדם".
